"שעת החופש שלכם הגיעה. כאשר נסיים, קחו לידיכם את השלטון, זו ההזדמנות היחידה שלכם זה דורות". כך קרא הנשיא דונלד טראמפ לאזרחי איראן. החרה־החזיק אחריו ראש הממשלה נתניהו, שהפציר בפרסית: "בקרוב יגיע הרגע שלכם לצאת לרחובות, אל תחמיצו את ההזדמנות".
מעבר למטרות הצבאיות הקונקרטיות שנקבעו לה, המתקפה על איראן, שמתנהלת עד כה למופת, נועדה באופן מוצהר ליצור את התנאים שיעודדו את הציבור להתקומם ולהפיל את השלטון.
חיסולם של בכירי השלטון, ובראשם המנהיג העליון עלי חמינאי, כמו גם תקיפת סמלי המשטר, נותנים תוקף ממשי לכוונות אלה. כך גם הפשטתו מיכולותיו האסטרטגיות והצגתו מוכה, מבודד ומושפל. נדמה שכל המהלכים הקודמים לא היו אלא סלילת הדרך לביצועו של "שאגת הארי".
ועדיין, קשה להעריך אם יהיה די בכל אלה כדי לדחוף ברגע הנכון את ההמונים להתעמת חזיתית עם מנגנוני המשטר ותומכיו ולהוביל לשינוי המיוחל.
כיצד נכון לפעול לשם הגדלת הסיכויים לכך?
שימור מומנטום של הפסד והידרדרות. לשם כך נדרש מאמץ מתמשך בכל התחומים, שיוביל את המשטר מדחי אל דחי ואת העם באיראן לתחושה של חוסר תקווה תחת משטר זה. חשוב לחזק את המסר שלפיו הפעולה באיראן לא מוגבלת בזמן, ולסגור את הדלת להסכם מדיני.
2. שיבוש לאורך זמן של המאמצים לבחירת מחליפו של חמינאי, חיסול "ההנהגה הזמנית" ופגיעה ביורשים הפוטנציאליים מתוך המחנה הקיצוני.
המועמד הבולט כרגע הוא בנו של חמינאי, מוג'תבא חוסייני, שנחשב לשמרן קיצוני ולבעל קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה.
נכון לפעול לחיסולו - אם הדבר טרם נעשה - עוד לפני שיישב על כיסא אביו. כך גם לגבי עלי לאריג'אני - מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי - שאינו איש דת ולכן הוא לא רשאי להיבחר למנהיג העליון, אך הוא מרכז בידיו סמכויות רבות ומתפקד כ"מנכ"ל של המדינה".
3. הרחבת הנתק הפיזי והתקשורתי בין ההנהגה לעם - הסתתרות המנהיגים כשלעצמה כבר יוצרת חיץ בינם לבין העם.
כדי להעצים זאת נכון לשתק את ערוצי האינטרנט ואמצעי התקשורת הממסדיים שבשימושם, אשר דרכם הם מתקשרים עם הציבור ומעבירים מסרי תעמולה.
4. העצמת הפגיעה בבסיסי המשטר, בדגש על מרכזי הפעילות של הבסיג' והגורמים המעורבים במאמצי הדיכוי של המחאות. לתקיפת המטה הכללי של ביטחון הפנים ערך רב בקשר לכך.
5. תקיפת אנשי משמר בתי הכלא, באופן שיאפשר את בריחתם של אלפי מתנגדי המשטר והאסירים הפוליטיים המוחזקים בהם.
6. עידוד עריקה של בכירים איראנים ושל יחידות מהצבא הסדיר של איראן (ארתש), שמנוהל בנפרד ממשמרות המהפכה. השילוב של הלחץ הצבאי עם המצוקה הכלכלית ותחושת חוסר התוחלת מגדיל את סיכויי ההצלחה. כמובן, כיוונים אלה מחייבים פעילות חשאית אינטנסיבית של ארגוני המודיעין.
7. תמיכה אקטיבית בקבוצות שונות באיראן ובמיליציות חמושות נוספות, שפועלות בגבולות המדינה. נכון לעודד את השותפות ביניהן ואת התיאום עם קבוצות המחאה כדי לאפשר את צמיחתה של מנהיגות אופוזיציונית.
8. עידוד מנהיגי סעודיה ואיחוד האמירויות להחרפת צעדיהן נגד איראן.
קשה לדעת אם התקפותיה של איראן עליהן יצרו מוטיבציה מספקת להחלטה בעניין הצטרפותן למתקפה עליה, אך גם בלי זאת יש ערך לביצוע מהלכים דוגמת ניתוק היחסים המדיניים והכלכליים, כדי לחזק את בידודו של המשטר ואת התחושה כי דרכו מובילה רק למבוי סתום.
אף שקשה להעריך את יחסי הכוחות האמיתיים בין אזרחי איראן המתנגדים למשטר לבין תומכיו, אפשר לקבוע: בתום מערכה זו העם באיראן יקבל את התנאים הטובים ביותר אי־פעם כדי להחליף את המשטר.
מבחינתה של ישראל, ספק אם תהיה לה עוד הזדמנות כמו זו לטפל באופן יסודי במשטר המאיים על קיומה - ולכן היא צריכה למצותה עד תום.
ביוני אשתקד, כאשר תקפנו באיראן במסגרת מבצע עם כלביא, אמר קנצלר גרמניה כי ישראל "עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו". מבצע "שאגת הארי" הוא ההזדמנות להשלים את העבודה, לחולל שינוי יסודי באזור ולהשפיע על עיצוב הסדר העולמי החדש.
הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, כיהן כראש המל"ל בשנים 2021-2017
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו