מאחורי הקלעים של התקיפה: הרביעייה שסללה את הדרך לעימות ההיסטורי

קשה לדמיין עולם שבו אין משטר איראני. אך חלום להגיע למציאות הוא שהניע את ישראל וארה"ב לצאת לפעולה ההיסטורית, זו שאצלנו קוראים לה "שאגת הארי" ובארה"ב, "זעם אפי".

ארבעה אישים הובילו את המהלך ההיסטורי, שנועד להסיר את הסכנה הנשקפת לעולם ממשטר שרצה לכפות בכוח הטרור והאלימות את אמונתו הדתית על כל האנושות.

הראשון הוא כמובן הנשיא טראמפ. בסופו של דבר הוא זה שקיבל את ההחלטה הנועזת להציב את ארה"ב בראש המערכה. זאת בניגוד לכל קודמיו שגררו את הזמן ואת הרגליים מול איראן. טראמפ גילה קו ניצי מול איראן לכל אורך דרכו הפוליטית. לכן יצא מהסכם הגרעין. לכן חיסל את קסאם סולמיני. לכן שלח את המפציצים שלו לכורים הגרעיניים. טראמפ הוא היחיד מבין הנשיאים שאחז את השור בקרניו, ומנע כישלון אמריקני היסטורי, כפי שקרה למשל לארה"ב עם צפון קוריאה.

השני, ומבחינות רבות למעשה הראשון, הוא רה"מ בנימין נתניהו. אין אדם שהסביר לעולם ובעיקר לאמריקנים לאורך עשרות שנים את הסכנה הנשקפת לעולם מאיראן, כמו נתניהו. בשנה ורבע האחרונות מאז חזר טראמפ לבית הלבן, היו לנתניהו ולטראמפ אינספור שיחות על הנושא האיראני, שרובן כלל לא דווח לציבור. זאת מעבר לשבעת המפגשים הפומביים.

ליבו של טראמפ היה כאמור במקום הנכון, אך אין ספק שהוא הושפע מאוד מראש הממשלה שבכושר השכנוע שלו, הבנתו ההיסטורית וההישענות על הביצועים המדהימים של כוחות הביטחון, יכול היה לנסוך בטראמפ ביטחון לקבל את ההחלטות הנכונות, גם ב"עם כלביא" וגם ב"שאגת הארי".

נתניהו מבחינה זו סוגר מעגל משפחתי-היסטורי. אביו פרופ' בן ציון נתניהו, לפני מות ז'בוטינסקי ולאחר מכן, היה בין הפועלים לשכנע את ארה"ב לפעול נגד השמדת היהודים באירופה בשנות השואה, אך ללא הצלחה. במבחן ההיסטורי שעמד בפניו, רה"מ כן הצליח. זה כלל לא מובן מאליו.

הגורם הדומיננטי השלישי הוא מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, מרקו רוביו. בתבונה ובשקט, תוך שהוא זוכה להערכה רבה בשני צידי המערכת הפוליטית בארה"ב, ועל בסיס הידע הרב שצבר עשרות שנים בנוגע לאיראן, רוביו אוחז כבר שנים בגישה ניצית מאוד כלפיה. גם הוא השפיע מאוד על טראמפ.

השחקן הרביעי הוא סנטור לינדזי גרהם. כמו רוביו ונתניהו, גרהם סבר ואמר שהמשטר האיראני הוא גלגול מודרני של הנאצים. במסעות בלתי נגמרים למזרח התיכון, ובאינספור מפגשים עם טראמפ, הוא לא חדל להזהיר מפניו האייתולה. בתום הסיור האחרון שלו למזרח התיכון, לפני כשבועיים, גרהם שב למאר-א-לגו עם המסר שמדינות המפרץ מעוניינות בפעולה אמריקנית נגד איראן. כך שמע ממנהיגי המדינות האלה, וזאת בסתירה גמורה למה שדווח בפומבי.

חוץ מהמפגשים התכופים עם טראמפ במגרש הגולף, גרהם שוחח טלפונית גם הוא עם הנשיא פעמים רבות. לא מיותר לציין שלגרהם יש קשר הדוק במיוחד עם רה"מ נתניהו.

בנוסף לארבעה האלה יש כמובן עוד רבים בישראל ובצמרת הממשל, שהבינו היטב את הסכנה הנשקפת לעולם ולאמריקה מאיראן. הבנה זו, בצירוף ביטחון עצמי מבצעי שנרכש בשתי המדינות בשנה האחרונה, הובילו למבצע המשולב - תקדים בפני עצמו. במרכזו הפקת לקחים היסטורית משנות ה-30 של המאה הקודמת: לא נותנים למשטר שמאיים על שלום העולם, לצבור כוח צבאי שיאפשר לו לממש את כוונותיו. זה המינימום.

המקסימום, והוא לא תוצר לוואי אלא מטרת העל של המבצע, הוא הפלת המשטר האיראני. אין וודאות שיעד זה יושג בהצלחה משום שהדבר תלוי בעם האיראני. כך מאשרים בכירים בישראל. ‏אך הבכירים הישראלים מדגישים, כי גם אם המשטר של הרפובליקה האסלאמית יישאר על כנו, עדיין עצם הפגיעה הקשה בתשתיות הטילים והחימוש שלו חיונית לביטחון ישראל.

‏"היה הכרח מבצעי לצאת לפעולה עכשיו בגלל מה שהם בנו בחצי השנה האחרונה מכוח האמונה הלא רציונלית שלהם, שיש להשמיד את ישראל. מדובר בהיקף התחמשות שאף מדינה אחראית לא יכולה להרשות לאויב שלה לבנות. לכן, אפילו אם המשטר לא ייפול יש צידוק עליון לפעולה״, אמר הבכיר הישראלי.

‏עוד מציינים בישראל כי בחצי השנה שחלפה מאז מבצע עם כלביא, איראן לא פתרה את מצוקת המים של אזרחיה, ולא ניסתה לשפר את מצבו הכלכלי, אלא הפנתה את כל המשאבים שלה להתחמשות מחודשת נגד ישראל מתוך אמונה פנאטית. "זה אופיו של המשטר וצריך לדעת את זה", דברי הבכיר הישראלי.