מעבר לדיפלומטיה: הודו מתייצבת לצד ישראל כשותפה אמיתית

במונחים דיפלומטיים, הביטוי "שותפות אסטרטגית מיוחדת" מציין קשר עמוק המתבטא דווקא ברגעים הקשים ובזירות הרגישות ביותר. לרוב נעשה בו שימוש לתיאור היחסים בין ישראל לארצות הברית. לכן, כאשר שר החוץ של הודו, ויקראם מיסרי, השתמש בביטוי, וראש ממשלתו ביטא זאת במילים אחרות, המשמעות ברורה: הוצאה לאור של ברית, ציר או שותפות אסטרטגית גלויה בין ישראל להודו.

לצד שתי המדינות ניצבות גם איחוד האמירויות, שותפת סחר ואסטרטגיה מרכזית של הודו, וכן יוון וקפריסין על הציר לאירופה, ואתיופיה וסומלילנד באגף האפריקני. מדובר בציר הניצב מול הטרור השיעי ומול מדינות עוינות לישראל, ובראשן קטאר וטורקיה.

תמיכה ביטחונית 

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, רמז להיבט הביטחוני כאשר אמר כי ארצו ניצבת "כתף אל כתף" עם ישראל במלחמתה נגד אויביה ובמאבק בטרור. השר מיסרי הבהיר כי אף שהודו מעדיפה פתרונות דיפלומטיים לסכסוכים, היא תעניק לישראל כל סיוע ותמיכה שיידרשו בעימות מול איראן.

והודו כבר עשתה זאת בפועל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר לצה"ל נוצר מחסור ברכיבי תחמושת מסוימים, פנתה ישראל להודו - וזו נענתה במהירות ושיגרה את הדרוש. מדובר ברכיבים ובתחמושת שרובם מתוצרת ישראלית שיוצאו בעבר להודו, והיא השיבה אותם לישראל בעת הצורך.

מן העבר השני, בסבב האלימות האחרון בין הודו לפקיסטן, סייעו להודו מוצרים ישראליים, בהם חימוש משוטט, טילים נגד טילים ואמצעים נוספים.

תוכנית טראמפ 

בשיחות המדיניות בירושלים קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו את המעורבות הצפויה של הודו בקידום "תוכנית טראמפ", אף שהודו מחזיקה במעמד משקיפה במועצת השלום. בתשובה לשאלה בנושא, אמר השר מיסרי כי לארצו יהיה תפקיד משמעותי במסגרת התוכנית לסיום המלחמה בעזה ושיקום הרצועה.

עסקאות ענק 

גם סוגיית הייצוא הביטחוני עלתה בשיחות, על רקע עסקה בהיקף של יותר מ-8 מיליארד שקלים. לצד זאת, העלתה הודו דרישה להרחבת שיתוף המידע, להקמת חברות משותפות בשליטה הודית ולהקמת קווי ייצור ומרכזי פיתוח על אדמת הודו.

בשבוע הבא צפוי להגיע להודו מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, לדיונים על עסקאות נוספות. שגריר ישראל בהודו, ראובן עזר, ציין כי הודו נמצאת בעיצומו של רכש מהיר בעקבות הלחימה מול פקיסטן וחלק ניכר ממנו צפוי להגיע מהתעשיות הישראליות.

הסכם סחר

במישור האזרחי-כלכלי נחתמו 16 הסכמים נושאיים לשיתופי פעולה, השקעות והחלפת מידע בתחומים שונים. אולם גולת הכותרת היא קידום הסכם סחר חופשי בין המדינות. השיחות להשלמתו צפויות להתקיים בקרוב בהודו, לשם תצא משלחת של משרד הכלכלה.

המשמעות עבור ישראל משמעותית הן בצד הייצוא והן בצד הייבוא: פתיחת שוק של 1.4 מיליארד בני אדם לתוצרת ישראלית, ומנגד ייבוא מגוון רחב של מוצרים במחירים נמוכים במיוחד.

נושא נוסף שהצדדים מבקשים לקדם הוא פרויקט IMEC – מסדרון הסחר המחבר בין הודו לאירופה ועובר דרך ישראל. ההתקדמות תלויה במצב האזורי ובמחויבות מדינות האזור למהלך, ובראשן סעודיה הנמצאת על הציר לישראל. בנוסף, נדרש גם שחרור חסמים וביורוקרטיה ישראלית לאורך קו הסחר.

במבט כולל, הביקור אינו מסתכם בהצהרות ידידות. הוא מציב את ישראל והודו כחלק מציר אסטרטגי גלוי, בעל משמעויות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות רחבות - בזירה האזורית והבינלאומית כאחד.