יותר מסתם "חיבוק": הברית ההודית-ישראלית נפרדת מהקיבעון האירופי

הראש היה בעננים, הרגליים הפעם דשדשו במי האפסיים הבוציים של הפוליטיקה המקומית. ראש הממשלה נתניהו הזכיר בנאומו את ההליכה שלו עם ראש ממשלת הודו מודי במימי הים התיכון לפני תשע שנים. "לא הלכנו על המים, אבל חוללנו הרבה ניסים מאז", אמר, והזכיר את התופעה הידועה בעולם שנקראת "החיבוק של מודי". אתמול ישראל, לא רק חברי הכנסת, הרגישה את החיבוק הזה.

אני לא זוכר בעבר שנשיאים וראשי ממשלות נאמו בכנסת ופניהם של חברי הכנסת נהרו; כן, הם חייכו באושר כאילו אבא ואמא חברו בגוף מחבק אחד, והילד הישראלי הרגיש פתאום מה זה חום של מיליארד וחמש מאות מיליון בני אדם.

אז אם הבחירה היא בין פסטיבל ברלין לבין כל הממשקים ותחומי הקשר בין ישראל להודו, הבחירה לא קשה. בדרך כלל, הדיבור בין ראשי מדינות דביק וצמיגי מרוב קלישאות. הפעם נראה שכאשר נתניהו תיאר את האחווה ההודית־יהודית היה בזה משהו מקורי, שונה ואמיתי בהשוואה למפגשים מדיניים אחרים.

מודי אמר שהוא מגיע לישראל כ"נציג של תרבות עתיקה, ומביא דרישת שלום מ־1.5 מיליארד הודים. נולדתי ביום שבו הודו הכירה במדינת ישראל, ב־17 בספטמבר 1950". יותר מרגיע לקיים מגעים עם מדינה שרואה בישראל ציוויליזציה אחות, תרבות עתיקה, כמו הציוויליזציה ההודית, אם כי מודי דיבר על 2,000 שנה - שזה כמו לדבר על ינוקא שבקושי למד ללכת, בהשוואה להיסטוריה של תת־היבשת ההודית.

מריאליזם פנטסטי למציאות

למרות הרישול הישראלי הכרוני, ראינו אתמול חתונה בין מעצמת הצמיחה הכלכלית הגדולה של העולם (8% בשנה) לבין מעצמת החדשנות וההמצאה, מדינת ישראל. אבל זה יהיה נאיבי לראות רק את הממד הזה שיש בו תועלות עצומות לשני העמים.

אין יום או שעה שמודי לא חושב על סין או על פקיסטן, אבל לישראל יש הרבה להציע בתחום האסטרטגי, כולל הצבאי, והקרב על השליטה ב־AI עם השותפות הישראלית הודית הוא קריטי לעתיד. תוכניות מסדרון האיימק, היבשתי והימי, אמורות לגשר בין הודו לאירופה דרך חיפה, עם ערב הסעודית בדרך. זה אופק תשתיתי, שיכול היה להפוך מריאליזם פנטסטי למציאות אלמלא היתה כברת דרך עצומה שעוברת בחצי האי ערב.

בלי קשר לכל החוזים בשווי כ־10 מיליארד דולר שנחתמים בביקור הנוכחי, הודו מגלמת את המהפך הגדול ביותר ביחסי החוץ והביטחון של ישראל מאז ששתי המדינות נוסדו לפני כמעט 80 שנה. למרות קשרי ידידות בין מנהיגים ישראלים לבין מנהיג הודו, ג'ווהרלל נהרו, הודו היתה מנוכרת ואף עוינת לישראל כחברה בגוש המדינות הבלתי מזדהות, שהדמות הבולטת בתוכו היתה של גמאל עבד אל נאצר.

המהפך בעשורים האחרונים, ובייחוד מאז עלייתו של מודי וקשריו החמים עם נתניהו, הוא עצום. למרות הקיבעון הפסיכולוגי של הישראלים על אירופה, הברית המשמעותית היא של שלוש הדמוקרטיות החשובות בעולם: ארה"ב, הודו וישראל. ביקור מודי מסמן במידה מסוימת את הפרידה מ־7 באוקטובר - עם הפנים קדימה.