היתרון שההסכם עם הודו מעניק לישראל - גם בעת מלחמה

ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודיבישראל בימים אלה,הפגישות וההסכמים הנחתמים, מכריזים על היציאה לאור של הציר החדש, האנטי לציר הטרור. בציר הישראלי-הודי חברות גם יוון וקפריסין, האמירויות, סינגפור וסרי לנקה במזרח וגם מדינות אפריקניות כמו אתיופיה וסומליה.

לפני כמה עשורים כוננה ישראל ברית דומה עם איראן של השאה, טורקיה ואתיופיה. כעת היא חובקת מרחבים ומדינות רבות יותר, ומביעה עוצמה גדולה יותר. התמיכה האמריקנית בציר הזה מעניקה לו את החותמת להיותו החזק והחשוב ביותר מהודו ועד כוש.

האמירה הזו מגובה בשורת הסכמים של הגדלת היקפי הסחר. הודו היא היבואן הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות, וזה הולך לגדול עוד. מה שעיכב את הגידול היה דרישה הודית להעברת ידע ולא רק בניית קווי ייצור למערכות הטילים והמוצרים האחרים על אדמות הודו. לסוגיה הזו נמצא פיתרון ומישראל תחלוק עם החברות ההודיות חלק מהידע והטכנולוגיות במגבלות מסוימות.

בישראל אומרים כי הקמת קווי הייצור בהודו משמעה גם יכולת למלא את המלאים בישראל בעת מלחמה, כפי שקרה בחרבות ברזל. ישראל קיבלה מההודים תחמושת ואמצעים אחרים שנמכרו לה קודם לכן והיו במחסור בעת המלחמה.

בהיבט המסחרי, הביקור מחזק ומקדם את פרוזדור הסחר לאירופה, והודו תנסה להסיר חסמים בסעודיה, אחת מהמדינות שבה עובר המסדרון הזה.