הממשלה צפויה לקבל היום (ראשון) בישיבתה השבועית החלטה היסטורית להתחיל בהסדרת הקרקעות ביהודה ושומרון - מהלך שלא נעשה מאז 1967, עם שחרור שטחים אלה במלחמת ששת הימים.
המשמעות העיקרית של ההחלטה היא הפיכת שטחים נרחבים ביותר ביהודה ושומרון לאדמות מדינה, בתנאי שלא תוכח לגביהם בעלות אחרת. עם זאת, תהליך זה יבוצע באופן איטי, זהיר ומדוד, ורק לאחר שיהיה בידי הגורמים המסדירים את כלל המידע המשפטי הרלוונטי לכל תא שטח.
תוצאה נוספת של ההחלטה בקצה הדרך היא חיזוק תהליכי הריבונות ביהודה ושומרון, "מלמטה למעלה". במובן זה, גם בהיעדר החלטה מדינית על החלת החוק, ישראל מחזקת משמעותית את הזיקה שלה לשטח באמצעות רישום בטאבו של אדמות שאין להן בעלים אחרים.
בין השנים 1917 ל-1948 שלט בארץ ישראל המנדט הבריטי. עם הקמת המדינה הפכו לאדמות מדינה כל השטחים שלא היו להם בעלים, ואילו שטחי יהודה ושומרון היו נתונים לשליטת ממלכת ירדן אשר המשיכה ברישום חלק מהקרקעות. בשתי תקופות אלה נרשמה בעלות על האדמות בכשליש מהשטח של יהודה ושומרון. ישראל, ששחררה את השטח במלחמת ששת הימים, עצרה את התהליך, ומאז - במשך כמעט 60 שנה - המצב נותר בעינו.
כעת יוזמים שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ את התחלת תהליך ההסדרה, אשר בשל מורכבותו צפוי להיות איטי וחלקי. על פי ההחלטה, אלוף פיקוד המרכז יידרש להשלים את ההסדרה של 15 אחוזים משטחי יהודה ושומרון עד סוף שנת 2030. בשלב זה, ההחלטה תקפה לשטחי C בלבד.
בשל המורכבות המשפטית הקיימת ביהודה ושומרון בהיבטים רבים, סבורים בממשלה כי הסדרת הרישום של כלל הקרקעות בשטחי האזור תימשך 30 שנה, ולכן בשלב זה נקבע יעד מצומצם יחסית של 15 אחוזים למשך חמש שנים.
באופן מעשי, כפי שנאמר בהחלטה, "תוקם מינהלת הסדר, אשר תנוהל על ידי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, ותחתיה יפעלו כמה לשכות הסדר, לפי חלוקה אזורית".
בהחלטתה זו מנסה הממשלה לעצור תהליך מקביל שמנהלת הרשות הפלסטינית זה שנים: "ההסדר הפלסטיני בשטחי C מתקדם באופן מואץ, ועלול לעורר קשיים משמעותיים בניהול המקרקעין בעתיד"
סיום הקיפאון
ההחלטה מתקבלת בעקבות עבודת מטה שנערכה בקרב משרדי הממשלה לאחר החלטה עקרונית של הקבינט בנדון לפני כחצי שנה. להחלטה היבטים היסטוריים, כאמור, ומטרתה "להביא לסיום הסטגנציה השוררת שנים רבות באזור בהקשר של הסדרת המקרקעין. הדבר עולה בקנה אחד עם צורכי האזור, בפרט לנוכח חלוף השנים ואי-הוודאות שנוצרה ביחס לחלק מהמקומות".
בדרך זו מנסה הממשלה לעצור תהליך מקביל שמנהלת הרשות הפלסטינית כבר כמה שנים, בניגוד להסכמי אוסלו. בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נאמר כי "הדברים מקבלים משנה חשיבות לנוכח העובדה שהרשות הפלסטינית מנהלת בעצמה הסדר מקרקעין ביחס לכל שטחי יהודה ושומרון, לרבות שטחי C, ואף הקימה רשות עצמאית מיוחדת שתפקידה ביצוע הסדר מקרקעין כאמור.
"זאת, אף שביחס לשטחי C מהלך זה אינו בסמכותה ומנוגד להסכמים עימה. ההסדר הפלסטיני בשטחי C, אף שאין לו נפקות משפטית, מתקדם באופן מואץ - הוא עתיר משאבים, עלול לקבע מציאות בשטח ולעורר קשיים משמעותיים בניהול המקרקעין באזור בעתיד".
שיקול נוסף של הממשלה נוגע להיבטים כלכליים ומשפטיים. על פי הממשלה, ההסדרה תאפשר "ודאות קניינית, שיווק קרקעות, סחר בקרקעות, נטילת משכנתאות במקרים רבים שלא תמיד אפשריים כעת, ומניעת סכסוכים משפטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו