השר ההונגרי: "אירופה מחלישה את עצמה כשהיא מבודדת את ישראל"

בשנים האחרונות, ברגעים שבהם ישראל נזקקה במיוחד לידידים בזירה הבינלאומית, רק מדינות בודדות העזו להושיט לה יד - ועוד בפומבי. הונגריה של ראש הממשלה ויקטור אורבן ניצבה תמיד בחזית המחנה הפרו-ישראלי. לעיתים סחפה אחריה מדינות נוספות, ולעיתים עמדה לבדה בפרץ - במיוחד בתוך האיחוד האירופי.

"בידוד ישראל מחליש את אירופה"

"בידודה של ישראל מהאיחוד האירופי מחליש את אירופה עצמה", אומר בשיחה בלעדית עם "היום" יאנוש בוקה, מהפוליטיקאים הבולטים בכוורת של אורבן. "אנו סבורים שהאיחוד האירופי זקוק ליחסים אסטרטגיים ובונים עם מדינת ישראל. יציבות במזרח התיכון, המאבק בטרור, בלימת ההגירה הבלתי חוקית, הבטחת ביטחון האנרגיה של אירופה, תחומי הביטחון והמחקר - בכל אלה לשיתוף פעולה עם ישראל יש ערך מוסף ממשי".

"הונגריה מזהה בבירור מגמה מדאיגה בשיח האירופי: שיקול דעת לקוי, ולעיתים אף סטנדרטים כפולים כלפי ישראל. אנו עושים כל שביכולתנו לשמש משקל נגד בתוך האיחוד, יחד עם כמה מדינות בעלות השקפה דומה. זהו מאבק קשה, הכרוך במחיר פוליטי גבוה. במדינות רבות באיחוד האירופי האקלים הפוליטי הפנימי הולך ומתהפך נגד ישראל, ובחלק מהמקרים התהליך כבר בלתי הפיך", אמר.

לדבריו, האקלים הפוליטי באירופה משתנה לרעת ישראל: "ישנם פחות ופחות מנהיגים שמעזים להתייצב נגד המגמה הזו, ופחות מדינות שמוכנות לעמוד מול הרוב החדש. סביר מאוד שאילו הייתה בהונגריה ממשלה אחרת, היא הייתה מתיישרת עם הזרם השלט באירופה ולא הייתה מוכנה לשלם מחיר פוליטי עבור העמידה לצד ישראל".

נגד סנקציות ואמברגו

בוקה מכהן כשר לענייני האיחוד האירופי מאז 2023, והוא מורגל במאבקים סביב ניסיונות לקדם סנקציות, אמברגו נשק והליכים משפטיים נגד ישראל. "לאחר מתקפות 7 באוקטובר הונגריה גינתה ללא סייג את מתקפת הטרור שביצע חמאס, דרשה את שחרורם המיידי וללא תנאי של כל החטופים והכירה בזכותה של ישראל להגנה עצמית", הוא מזכיר. "למרבה הצער, הטון והכיוון של הדיונים באיחוד האירופי קיבלו תפנית שונה. נרטיבים פוליטיים שמוצגים באופן פורמלי כאנטי-ישראליים או אנטי-ציוניים הם בפועל אנטישמיות בתחפושת.

"הונגריה אינה תומכת בסנקציות, באמברגו או בהליכים משפטיים נגד ישראל. אנו סבורים שצעדים כאלה אינם מקדמים שלום - אלא מתגמלים טרור. לדעתי, אובדן המצפן המוסרי והפוליטי של האיחוד האירופי הוביל גם לאובדן אמינות והשפעה במזרח התיכון".

מאבק על נשמתה של אירופה

בוקה הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס למאבק באנטישמיות שהתקיים בירושלים ביוזמת שר התפוצות עמיחי שיקלי. "אני מבקש להעביר מסר ברור: האנטישמיות נמצאת בעלייה ברחבי אירופה, אך ניסיונה של הונגריה מוכיח שמדובר בתופעה שניתן לבלום", הוא אומר. "הונגריה היא ההוכחה שמדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות עובדת. ניתן להגן על קהילות יהודיות, ניתן לטפח חיים יהודיים וניתן לשמור על ביטחון. אפשר גם לבנות שותפות אסטרטגית וידידות כנה עם מדינת ישראל, גם בנסיבות המאתגרות ביותר".

הוא משרטט תמונה רחבה יותר: "אנו עדים למאבק על נשמתה של אירופה: אם אירופה תזנח את קהילותיה היהודיות ואת מורשתה היהודית - היא תחדל להיות אירופה. מחויבותה של הונגריה למאבק באנטישמיות אינה רק מילים. יש לי הכבוד לשמש כשליח ראש הממשלה אורבן למאבק באנטישמיות. הונגריה מיישמת מדיניות עקבית של אפס סובלנות כלפי שנאת יהודים, וגישה זו מעצבת גם את פעולותינו בזירה האירופית, במיוחד על רקע העלייה החדה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר".

ארבעת העקרונות למאבק באנטישמיות

בוקה מונה ארבעה עקרונות להתמודדות תקיפה ויעילה עם האנטישמיות באירופה:
"ראשית, יש להכיר בכך שהמאבק באנטישמיות הוא אחריות פוליטית ואינו מסתכם בצעדים טכניים או מנהליים. הוא מחייב מחויבות ברורה בדרג הממשלתי הבכיר ביותר. בלעדיה, כל אסטרטגיה תישאר חלולה".

"שנית, יש לראות באנטישמיות אתגר כלל־אירופי הדורש מענה כלל-אירופי. ההידרדרות אינה נעצרת בגבולות לאומיים. אידיאולוגיות, רשתות ונרטיבים מתפשטים ברחבי היבשת, ולכן מאמצים לאומיים מבודדים אינם מספיקים".

"שלישית, התגובה היעילה ביותר לאנטישמיות היא חיזוק החיים היהודיים באירופה - תמיכה בקהילות, בניית גשרים בין קהילות יהודיות ולא־יהודיות והבטחת האפשרות של יהודים לחיות בביטחון ובכבוד. המאבק בשנאה אינו מסתכם בתגובה לאיומים, אלא מחייב יצירת סביבה שבה החיים היהודיים יכולים לשגשג בגלוי".

"רביעית, מדיניות אמינה נגד אנטישמיות אינה יכולה להתקיים ללא שותפות אסטרטגית עם מדינת ישראל, המבוססת על כבוד הדדי ושיתוף פעולה. הניסיון להפריד בין המאבק באנטישמיות לבין היחסים עם ישראל מחליש את שניהם. לפיכך, הונגריה דוגלת בגישה משולבת: נאבקת באנטישמיות ומחזקת את הקשרים עם ישראל".

מדיניות ההגירה והמחיר הכלכלי

אחת הסיבות המרכזיות, לדבריו, להיעדר תקריות אנטישמיות בהונגריה קשורה במדיניות ההגירה המחמירה של ממשלת אורבן. "בשל מדיניות ההגירה והגנת הגבולות הנחושה, הונגריה מנעה אירועים אלימים שהפכו שכיחים בערים במערב אירופה", הוא טוען. "אסלאמיזם רדיקלי לא הפך לגורם פוליטי או ביטחוני במדינתנו.

"אף שמספר הולך וגדל של אירופים מבין כיום שהונגריה צדקה, אנו נדרשים לשלם קנס של מיליון אירו ליום בשל סירובנו לקלוט מהגרים. עם זאת, אנו משוכנעים שמדובר בהשקעה הטובה ביותר בביטחון הונגריה, ביציבותה ובבטיחות אזרחינו".

גם יחסיה של הונגריה עם רוסיה, שנשמרו במתכונת פרגמטית גם לאחר הפלישה לאוקראינה, עוררו מתיחות מול מדינות אחרות באיחוד. "מדיניות החוץ של הונגריה מונחית על-ידי יעד-על של שלום, יציבות וביטחון", משיב בוקה. "אנו מקיימים דיאלוג ובונים יחסים מועילים הדדית לכל הכיוונים בסביבה גלובלית משתנה. הונגריה היא חברה מחויבת באיחוד האירופי ובנאט"ו, ובמקביל נוקטת מדיניות פרגמטית של נייטרליות כלכלית - גישה שאינה אידיאולוגית, ותמיד מביאה בחשבון את האינטרסים האסטרטגיים החיוניים של שותפינו, ובהם ישראל".

לקראת הבחירות: לחץ פוליטי מבחוץ

לקראת הבחירות שיתקיימו בהונגריה באפריל, גוברים לדבריו ניסיונות ההתערבות החיצוניים. "גורמים מסוימים במוסדות האיחוד האירופי מאותתים בבירור שהם מעדיפים את האופוזיציה, שממנה הם מצפים ליישור קו עם הזרם המרכזי", הוא אומר. לדבריו, לעיתים נעשה שימוש בתקציבים כמנוף לחץ, וארגונים לא־ממשלתיים בינלאומיים פעילים בתמיכה באופוזיציה באמצעות מתווכים שונים.

ככל שזה תלוי בהונגריה של אורבן, עתידה האסטרטגי של אירופה כרוך בשיתוף פעולה עם ישראל. "מערכת יחסים חזקה ובונה עם ישראל מחזקת את ביטחונה של אירופה, את התחרותיות הטכנולוגית שלה ואת הרלוונטיות הגיאופוליטית שלה", קובע בוקה.

"האיחוד האירופי הוקם כדי שמדינות החברות יפעילו סמכויות מסוימות במשותף בתחומים שבהם פעולה לאומית לבדה אינה מספקת", הוא מסכם. "הריבונות נותרת בידי המדינות החברות, ורק להן הלגיטימציה הדמוקרטית להחליט אילו סמכויות להפעיל במשותף ואילו לשמור לעצמן. ניסיונות לכפות אינטגרציה פוליטית מעבר למה שהמדינות מוכנות לקבל רק מערערים את האחדות".