לקראת פגישת טראמפ-נתניהו: אלו הקווים האדומים של ישראל

כשמנסים לפרש ולהבין את פערי המדיניות בין הממשל הנוכחי בארה"ב, לבין ישראל, יש הסוברים כי אי אפשר להכניס סיכה ברווח שבין רה"מ בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויש שרואים הבדלים גדולים ומטרידים. התמונה האמיתית היא כרגיל באמצע, עם נטייה להפחתת הפערים לאחר פגישות נתניהו טראמפ.

היו שתי פעמים בולטות בהן זה קרה. בפעם הראשונה בפגישה שלפני מלחמת עם כלביא עם איראן, כאשר אז טראמפ לא היה בטוח בנחיצות התקיפה הישראלית. התוצאות ידועות: ארה"ב לא רק שתמכה וגייסה את כל בנות הברית לסייע להגנת ישראל, אלא גם השתתפה בעצמה בתקיפת האתר הגרעיני בפורדו.

המקרה השני היה לקראת ההכרזה על תכנית טראמפ. בעקבות הפגישה עם נתניהו התכנית שונתה, כך למשל נתניהו לא הצליח להסיר את סעיף הקמת המדינה הפלסטינית אבל הוכנס סעיף הרפורמות כתנאי לכניסתה של הרשות לעזה.

בתמונת המצב הנוכחית ועם העמימות הרבה בכל הנוגע למו"מ בין איראן לארה"ב, נדמה כי נקודות המחלוקת הם בעיקר בין נתניהו לסטיב וויטקוף ולג'ארד קושנר מאשר לשאר צוות הנשיא. מצד שני, יש לא מעט נקודות הסכמה.

בתוך כך, סוגיית איראן תתפוס רק חלק מזמן הפגישות של נתניהו בוושינגטון, שכן גם דרך סיומה של המלחמה בעזה תעלה. גם בסוגיה הזו יש נקודות מחלוקת והסכמה בין ישראל לארה"ב. הקיפאון בהתקדמות לשלב ב' של תכנית טראמפ נעוץ בעיקר בסירוב חמאס להתפרק מנשקו. למרות האמירות האמריקניות על הכורח לפרק את חמאס, גם כאן יש מחלוקות מסוימות שבביקור נתניהו ובמפגשים עם טראמפ ואנשיו יצטרכו להתברר.

נקודות שבהסכמה

קיימת הסכמה כי המשטר האיראני הוא שורש הבעיה במזרח התיכון, ולכן נדרש טיפול עומק - מהחלשה משמעותית ועד הפלתו. לשם כך יש להפעיל על טהרן לחץ מקסימלי, כלכלי וצבאי.
הסכם הגרעין מ־2015 (JCPOA) נתפס ככישלון, לאחר שהזרים לאיראן כספים שהאיצו טרור ופיתוח טילים מבלי לפתור את סוגיית הגרעין.

אין להסכים להעשרת אורניום על אדמת איראן, ויש לכפות פיקוח בינלאומי הדוק וללא הגבלת זמן על כלל מתקני הגרעין.

יש להגביל את פרויקט הטילים לטווחים בינוניים וארוכים, לצמצם את הסיוע האיראני לארגוני הטרור באזור, ולסייע לאזרחי איראן המוחים נגד המשטר.

נקודות המחלוקת

המחלוקת הראשונה נוגעת לעצם קיום מו"מ עם המשטר. מחלוקת נוספת עוסקת במשך הזמן שיוקצה למו"מ - ישראל תומכת באולטימטום קצר, בעוד שהאמריקנים גמישים יותר.

קיימים פערים גם בסוגיית הטילים הבליסטיים ובשאלת התמיכה בארגוני הפרוקסי, כאשר ישראל דורשת הסרה מוחלטת של האיומים.

בנוסף, ישראל רואה בהפלת המשטר יעד אסטרטגי מרכזי, בעוד שוושינגטון עשויה להסתפק בהחלשתו. מחלוקת נוספת נוגעת למעורבות מדינות המפרץ וטורקיה, שישראל רואה בה איום והאמריקנים מתחשבים בעמדתן.