"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מו"מ תקוע והקשר לסופרבול: התרחישים האפשריים לתקיפה באיראן
בחינה מפוכחת של פערי העמדות בין ארצות הברית לאיראן לאחר השיחות של השבוע האחרון מובילה למסקנה ברורה: אין הסכמה • האיראנים כבר הצהירו שכל תקיפה תחשב כמלחמה כוללת ותיענה בתקיפה נגד בסיסים האמריקנים במזה"ת וכנגד ישראל • אנחנו יודעים איך זה יתחיל, לא יודעים איך זה יסתיים
חמקן אמריקני, מהסוג שהפציץ באיראן. | צילום: אי.פי

מו"מ תקוע והקשר לסופרבול: התרחישים האפשריים לתקיפה באיראן

בחינה מפוכחת של פערי העמדות בין ארצות הברית לאיראן לאחר השיחות של השבוע האחרון מובילה למסקנה ברורה: אין הסכמה • האיראנים כבר הצהירו שכל תקיפה תחשב כמלחמה כוללת ותיענה בתקיפה נגד בסיסים האמריקנים במזה"ת וכנגד ישראל • אנחנו יודעים איך זה יתחיל, לא יודעים איך זה יסתיים

אבנר וילן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בניהול משא ומתן, מונח אחד חשוב במיוחד: ZOPA - Zone of Possible Agreement, תחום התוצאות שבו שני הצדדים יכולים להגיע להסכמה. כאשר ה-ZOPA היא קבוצה ריקה, לא משנה כמה שיחות יתקיימו - הסכם פשוט אינו אפשרי. בחינה מפוכחת של פערי העמדות בין ארצות הברית לאיראן לאחר השיחות של השבוע האחרון מובילה למסקנה ברורה: אין ZOPA.

טראמפ עם סיכה של ה-F-35%3A "איראן לא רוצה שנתקוף אותם"

האמריקנים פתחו את סבב ההסלמה הנוכחי בניסיון לערער את המשטר ולעודד את המחאות, שבינתיים דעכו. לצד איום צבאי הם הביעו נכונות לקיים מו"מ. האיראנים, מצידם, מצהירים על נכונות לדון אך ורק בסוגיית הגרעין. גם אם וושינגטון תתקפל באופן מפואר ותצמצם את השיחות לגרעין בלבד, קשה לראות תרחיש שבו הם יתירו העשרה על אדמת איראן. מנגד איראן שחשדנית מאוד כלפי ממשל טראמפ לא תסכים לפחות מהיכולות שהיו לה במסגרת ה-JCPOA. לכן, כל השיחות כעת הן משיכת זמן. הסכם טוב, או אפילו סביר, לא יכול לצאת מהן.

מה קורה כשאין הסכם?

מונח מרכזי נוסף במו"מ הוא BATNA – Best Alternative to a Negotiated Agreement. כלומר: מה האלטרנטיבה אם אין הסכם?

מבחינת איראן, מדובר בהמשך המצב הקיים תחת סנקציות שהוחרפו עם הפעלת מנגנון ה-Snapback. בטווח הבינוני והארוך, אין בשורה למשטר כאשר הכלכלה תלך ותיתדרדר. אבל בטווח הקצר, המשטר ידע לשרוד - בעיקר לאחר שהפגין לעם שלו נכונות להפעיל דיכוי רצחני ללא עכבות.

חמושי הבסיג' ברחובות איראן, צילום: רשתות חברתיות

האמריקנים מצהירים כי האפשרות הצבאית על השולחן, ומביאים לאזור כוח משמעותי. למרות שהיו על סף תקיפה, זו עדיין לא יצאה לפועל. סביר להניח שדחיית המתקפה נובעת משילוב של חוסר מוכנות מבצעית עם חוסר ודאות לגבי ההישג הנדרש - או שהמתקפה לא תייצר מספיק נזק, או שעלולה לגרור את ארצות הברית למלחמה ממושכת שהיא לא מעוניינת בה.

יש גם סיבות פרוזאיות יותר לדחייה, כמו להמתין עד לאחר הסופרבול. האיראנים, מצידם, כבר הצהירו שכל תקיפה תחשב כמלחמה כוללת ותיענה בטילים כנגד כל הבסיסים האמריקנים במזה"ת וכנגד ישראל. אנחנו יודעים איך זה יתחיל, לא יודעים איך זה יסתיים.

ארבעה תרחישים אפשריים

תרחיש ראשון:הסכם גרעין חדש תמורת הקלה בסנקציות והסרת איום התקיפה. הסיכוי לכך קלוש, ואם ייחתם הסכם כזה יהיה הסכם רע.

מתקני הגרעין באיראן, צילום: אי.פי

תרחיש שני:משיכת זמן אינסופית. עם מו"מ או בלעדיו - זה לא משנה. הלחץ על האיראנים ימשיך, ובהיעדר אופק, יתכן גל חדש של מחאות או איום פנימי אחר על שרידות המשטר. ייתכן שגם הטבע יעשה את שלו ותחת מנהיג איראני אחר, חלק מהאופציות נפתחות מחדש.

תרחיש שלישי:תקיפה "דרדל'ה", אולי אפילו מתואמת עם האיראנים. טראמפ יכריז על ניצחון ויפנה את הקשב למקום אחר. הבעיה האיראנית כמובן לא תיעלם.

תרחיש רביעי:תקיפה אמריקנית משמעותית. כדי שתהיה אפקטיבית, מטרתה צריכה להיות ערעור משמעותי של המשטר עד כדי הפלתו. כדי להשיג זאת, התקיפה צריכה לחסל את ח'מינאי או לפחות להיות פעולה באותו סדר גודל - אירוע שירעיד את המשטר.

פגיעה של צה"ל במתקן גרעין באיראן בזמן "עם כלביא", צילום: אי.אף.פי

בינתיים? לאיראנים עדיין יש כ-440 קילוגרם של אורניום מועשר ל-60%, שאינם תחת פיקוח ומספיקים להכנת עשר פצצות גרעין. בטהראן מבינים כיום יותר מתמיד שנשק גרעיני הוא תעודת הביטוח היחידה לשרידות המשטר. נותר רק לקוות שהניטור המודיעיני שלנו מספיק טוב, משום שברגע שאיראן תהפוך לגרעינית הקלקולוס האסטרטגי משתנה לחלוטין.

הכותב הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון, מומחה לאיראן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...