מו"מ תקוע והקשר לסופרבול: התרחישים האפשריים לתקיפה באיראן

בניהול משא ומתן, מונח אחד חשוב במיוחד: ZOPA - Zone of Possible Agreement, תחום התוצאות שבו שני הצדדים יכולים להגיע להסכמה. כאשר ה-ZOPA היא קבוצה ריקה, לא משנה כמה שיחות יתקיימו - הסכם פשוט אינו אפשרי. בחינה מפוכחת של פערי העמדות בין ארצות הברית לאיראן לאחר השיחות של השבוע האחרון מובילה למסקנה ברורה: אין ZOPA.

האמריקנים פתחו את סבב ההסלמה הנוכחי בניסיון לערער את המשטר ולעודד את המחאות, שבינתיים דעכו. לצד איום צבאי הם הביעו נכונות לקיים מו"מ. האיראנים, מצידם, מצהירים על נכונות לדון אך ורק בסוגיית הגרעין. גם אם וושינגטון תתקפל באופן מפואר ותצמצם את השיחות לגרעין בלבד, קשה לראות תרחיש שבו הם יתירו העשרה על אדמת איראן. מנגד איראן שחשדנית מאוד כלפי ממשל טראמפ לא תסכים לפחות מהיכולות שהיו לה במסגרת ה-JCPOA. לכן, כל השיחות כעת הן משיכת זמן. הסכם טוב, או אפילו סביר, לא יכול לצאת מהן.

מה קורה כשאין הסכם?

מונח מרכזי נוסף במו"מ הוא BATNA – Best Alternative to a Negotiated Agreement. כלומר: מה האלטרנטיבה אם אין הסכם?

מבחינת איראן, מדובר בהמשך המצב הקיים תחת סנקציות שהוחרפו עם הפעלת מנגנון ה-Snapback. בטווח הבינוני והארוך, אין בשורה למשטר כאשר הכלכלה תלך ותיתדרדר. אבל בטווח הקצר, המשטר ידע לשרוד - בעיקר לאחר שהפגין לעם שלו נכונות להפעיל דיכוי רצחני ללא עכבות.

האמריקנים מצהירים כי האפשרות הצבאית על השולחן, ומביאים לאזור כוח משמעותי. למרות שהיו על סף תקיפה, זו עדיין לא יצאה לפועל. סביר להניח שדחיית המתקפה נובעת משילוב של חוסר מוכנות מבצעית עם חוסר ודאות לגבי ההישג הנדרש - או שהמתקפה לא תייצר מספיק נזק, או שעלולה לגרור את ארצות הברית למלחמה ממושכת שהיא לא מעוניינת בה.

יש גם סיבות פרוזאיות יותר לדחייה, כמו להמתין עד לאחר הסופרבול. האיראנים, מצידם, כבר הצהירו שכל תקיפה תחשב כמלחמה כוללת ותיענה בטילים כנגד כל הבסיסים האמריקנים במזה"ת וכנגד ישראל. אנחנו יודעים איך זה יתחיל, לא יודעים איך זה יסתיים.

ארבעה תרחישים אפשריים

תרחיש ראשון: הסכם גרעין חדש תמורת הקלה בסנקציות והסרת איום התקיפה. הסיכוי לכך קלוש, ואם ייחתם הסכם כזה יהיה הסכם רע.

תרחיש שני: משיכת זמן אינסופית. עם מו"מ או בלעדיו - זה לא משנה. הלחץ על האיראנים ימשיך, ובהיעדר אופק, יתכן גל חדש של מחאות או איום פנימי אחר על שרידות המשטר. ייתכן שגם הטבע יעשה את שלו ותחת מנהיג איראני אחר, חלק מהאופציות נפתחות מחדש.

תרחיש שלישי: תקיפה "דרדל'ה", אולי אפילו מתואמת עם האיראנים. טראמפ יכריז על ניצחון ויפנה את הקשב למקום אחר. הבעיה האיראנית כמובן לא תיעלם.

תרחיש רביעי: תקיפה אמריקנית משמעותית. כדי שתהיה אפקטיבית, מטרתה צריכה להיות ערעור משמעותי של המשטר עד כדי הפלתו. כדי להשיג זאת, התקיפה צריכה לחסל את ח'מינאי או לפחות להיות פעולה באותו סדר גודל - אירוע שירעיד את המשטר.

בינתיים? לאיראנים עדיין יש כ-440 קילוגרם של אורניום מועשר ל-60%, שאינם תחת פיקוח ומספיקים להכנת עשר פצצות גרעין. בטהראן מבינים כיום יותר מתמיד שנשק גרעיני הוא תעודת הביטוח היחידה לשרידות המשטר. נותר רק לקוות שהניטור המודיעיני שלנו מספיק טוב, משום שברגע שאיראן תהפוך לגרעינית הקלקולוס האסטרטגי משתנה לחלוטין.

הכותב הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון, מומחה לאיראן