ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יצא השבוע (שלישי) לפגישה דחופה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, מתוך הבנה כי מדובר בנקודת זמן יוצאת דופן.
טראמפ עם סיכה של ה-F-35: "איראן לא רוצה שנתקוף אותם"
לשיטתו, זוהי הזדמנות נדירה שבה ארה״ב עשויה לשקול מהלך צבאי לערעור המשטר האיראני, זאת נוכח תמיכתו של טראמפ במפגינים באיראן, עמדתו הנוקשה כלפי המשטר בטהראן, ובעיקר נכונותו העקרונית להשתמש בכוח הצבאי הרב שריכז באזור המפרץ.
עם זאת, נתניהו מוטרד מהאפשרות כי דווקא אל מול הזדמנות היסטורית זו, הנשיא טראמפ יבחר לסגת מהעמדה התקיפה שאפיינה את תחילת כהונתו. החשש בירושלים הוא שטראמפ, מתוך רצון להימנע ממערכה ממושכת וחסרת יעד ברור, יסכים לנהל מו״מ עם איראן על סוגיית הגרעין בלבד.
מהלך כזה, כך חוששים בישראל, עלול להוביל להסכם מוגבל שיזנח דרישות מרכזיות נוספות – ובראשן הגבלה דרמטית של מערך הטילים האיראני והפסקת הסיוע לארגוני השלוחה של איראן באזור.
החשש התחזק בעקבות הצהרותיו האחרונות של הנשיא טראמפ, שבהן הדגיש בעיקר את הצורך למנוע מאיראן נשק גרעיני, מבלי להזכיר את סוגיות הטילים וההתבססות האזורית.
הפער בין העמדות בא לידי ביטוי בהגדרה של מהו "הסכם טוב". מבחינת הגורמים שפועלים לפתרון דיפלומטי בארה״ב, הסכם טוב עשוי להיות כזה שבו ההעשרה לא מתחדשת בהיקפים הסף-צבאיים או במסגרת קונסרציום אזורי, רעיון שכבר הועלה בעבר. המלחמה ביוני הרחיבה את מרחב הגמישות האמריקנית, משום שבאופן מעשי באיראן אין העשרה היום.
מבחינת הגורמים הניציים בארה״ב ובישראל, הסכם טוב הוא הסכם שנוגע לכל ארבעת הסוגיות: גרעין, שלוחות, טילים ושינוי ביחס לדיכוי המפגינים – ולכן בפועל, לאור העמדות של משטר האייתולות, משמעותו היא המשך מתיחות ללא הסכם, גם במחיר של הסלמה, וגם ללא קתרזיס של עימות צבאי מיידי.
מבחינת נתניהו, שתי האופציות המועדפות הן: הכנעה צבאית של איראן באמצעות הכוח האמריקני, או הכנעה תפיסתית, כלומר הסכם כה מקיף שמשמעותו פירוק היכולת של המשטר להגן על עצמו. התרחיש הגרוע ביותר מבחינתו הוא הסכם גרעין מצומצם, שבו ארה״ב מסתפקת בהגבלות על ההעשרה בלבד, הסכם כזה יחזק את המשטר הנוכחי, יבודד את ישראל, ישאיר את סוגיית הטילים והשלוחות על כנה, ובעיקר ישלול מישראל את האפשרות לתקוף את איראן בעתיד.
עבור נתניהו מדובר בפגישה מכריעה. אם ארצות הברית תחתום על הסכם גרעין חדש עם איראן, ברור כי בניגוד לתקופת ממשל אובמה, לישראל לא תהיה יכולת ממשית לערער עליו – לא כעת ולא בעתיד. יתרה מכך, קיים חשש שוושינגטון תראה בהסכם כזה סגירת חשבון עם הסוגיה האיראנית, ותפנה להתמקד בזירות אחרות, תוך השארת ישראל להתמודד לבדה עם המשך בניין הכוח הקונבנציונלי של איראן.
בפגישתו ינסה נתניהו להמחיש לנשיא טראמפ כי לאור חולשתה היחסית של איראן בעת הזו, לצד ריכוז הכוחות האמריקניים באזור, מדובר בהזדמנות היסטורית לערער את המשטר בטהראן – או לכל הפחות לכפות עליו ויתורים רחבים בהרבה מאלה שנדונו בעבר, ולא להסתפק במגבלות גרעין צרות.
עם זאת, הביקור מתקיים גם על רקע ביקורת גוברת בזירה האמריקנית שלפיה ישראל דוחפת את ארצות הברית לעימות צבאי. לפיכך, נתניהו יידרש להלך על חבל דק: להביע תמיכה במהלך תקיף של הממשל כלפי איראן, מבלי להצטייר כמי שמוביל את ארה״ב למלחמה. ייתכן אף שידגיש כי ישראל תעמוד לצד ארצות הברית אם הנשיא יקבל החלטה לפעול צבאית.
בשורה התחתונה, יציאתו הבהולה של נתניהו לוושינגטון ממחישה את החשיבות הרבה שהוא מייחס לרגע הנוכחי – בדגש על ההזדמנות שאולי לא תחזור, שבה הממשל האמריקני יוביל מהלך לערעור המשטר האיראני, לצד החשש העמוק כי הנשיא יעדיף הסכם גרעין מוגבל, שלראיית ישראל יהיה רע מבחינה אסטרטגית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו