ב־27 בינואר 1945 נכנסו כוחות הצבא האדום למחנה ההשמדה אושוויץ והמחזות שנגלו בפניהם היו מחרידים. 81 שנים אחרי הזוועה, בתרחיש שנראה לפעמים לא הגיוני, ישראל וגרמניה הפכו לחברות. הגרמנים מגינים על ישראל בזירה הבינלאומית וישראל אפילו מספקת הגנה צבאית לגרמניה.
בראיון מיוחד ובלעדי לרגל יום השואה הבינלאומי מסביר שר החוץ הגרמני, ד"ר יוהאן ואדפול (62), מהידידים הבולטים של ישראל בפרלמנט הגרמני, מדוע גרמניה תמשיך לרכוש נשק מישראל ולתמוך בה בזירה הבינלאומית, מדוע החליטה להטיל סנקציות על ישראל במלחמה, האם דור העתיד של גרמניה שוכח את השואה, מה דעתו על מה שקורה באיראן, וכיצד ניתן להילחם בעובדה שיהודים מפחדים לענוד סמלים יהודיים בגרמניה.
81 שנה לאחר השואה, על שמי גרמניה מגינה מערכת יירוט טילים ישראלית. אילו תחושות זה מעורר בך היום, ביום השואה הבינלאומי?
"היום, ב־27 בינואר, בדיוק בתקופה שאתה מדבר עליה, שוחרר מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. אושוויץ מגלם את הפשע המפלצתי של השואה – פשע שתוכנן, בוצע והוצא לפועל על ידי גרמנים, בגרמנית. זו אחריותנו - וגם אחריותי כשר - להנציח את זכר עוול בל יתואר זה. מכאן נובע הלקח המרכזי: אנו עומדים איתן למען קיומה וביטחונה של ישראל. זהו עיקרון ליבה בלתי משתנה ביחסינו עם ישראל.
"כיום ישראל, המדינה שבה מצאו קורבנות השואה מקלט, תורמת גם היא לביטחונה של גרמניה. ביטוי מוחשי לכך הוא רכישת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 מישראל. עצם העובדה שזה בכלל אפשרי כיום ממלאת אותי בענווה".
המחויבות של הדור הצעיר לשואה נחלשת, והצעירים מצביעים יותר מבעבר למפלגות קיצוניות. האם אתה חושש שבעתיד יקום דור צעיר גרמני שישכח את השואה?
"עלייתן של מפלגות ימין ברחבי אירופה מדאיגה אותי מאוד. זה נכון במיוחד לנוכח התמיכה שהן זוכות לה בקרב צעירים.
"העובדה שצעירים רבים מעולם לא שמעו על השואה מזעזעת אותי: בגרמניה זה נכון לגבי יותר מאחד מכל עשרה בני נוער או מבוגרים צעירים. עלינו לשנות זאת בדחיפות. זיכרון אינו דבר שניתן להתייחס אליו כמובן מאליו. עלינו להתמיד ולפעול מדי יום ביומו כדי לשמר אותו חי".
הדור הצעיר שוכח
הרבה יהודים בגרמניה חוששים כיום לחבוש כיפה ברחוב או לענוד שרשרת מגן דוד, בעוד שישראלים המבקרים בגרמניה חוששים לדבר עברית באזורים מסוימים, כולל בברלין. מה אפשר לעשות?
"בשנתיים האחרונות מספר הפשעים על רקע אנטישמי בגרמניה הגיע לשיא חדש. העובדה שיהודים אומרים 'אני כבר לא מרגיש בטוח בגרמניה', או שהם מזהירים את ילדיהם שלא ידברו עברית בפומבי, מביישת אותי עד עמקי נשמתי. לכן, הממשלה הפדרלית נאבקת חד וחלק בכל ביטויי האנטישמיות בתקיפות ובעקביות.
"יהודיות ויהודים הם חלק טבעי ובלתי נפרד מהחברה שלנו – וברצוני שהם יוכלו להרגיש כך ללא כל סייג".
גרמניה הובילה את המאמץ האירופי של קליטת הפליטים מהמזרח התיכון. אי אפשר לנתק את המהלך הזה מההתפרצויות האנטישמיות. כיצד ניתן להטמיע ערכי סובלנות ליהודים?
"לפחות מאז 7 באוקטובר 2023 אנו חווים גל מביש ובלתי נסבל של אנטישמיות בארצנו ובמדינות אחרות ברחבי העולם. לעיתים תפסו חוסר הבנה והאשמות את מקומן של אמפתיה וסולידריות עם העם היהודי.
"ביקורת על מדיניות כל ממשלה היא לגיטימית. עם זאת, ביקורת על ממשלה מכהנת בישראל אינה מהווה ביקורת על מדינת ישראל באופן אוטומטי. ודאי וודאי לא על העם היהודי כולו. במיוחד בגרמניה, אנו נושאים באחריות ההיסטורית ליישם את ההבחנה הזאת. כל אירוע אנטישמי בגרמניה חייב לדרבן אותנו להרחיב - לא לצמצם - את התגייסותנו להסברה ולמלאכת ההנצחה".
האמברגו החלקי
אתה ידוע כידיד ישראל שביקר את ההחלטות של הממשלה הקודמת בראשות שולץ שהחליטה על אמברגו נשק נגד ישראל. ובכל זאת, גם הממשלה הנוכחית החליטה על אמברגו חלקי.
"אתה מתייחס להחלטת הקנצלר מאוגוסט 2025. החלטות כגון אלה תמיד נשקלות בקפידה רבה. לפעולות ממשלת גרמניה קדמה החלטת הקבינט הביטחוני הישראלי בקיץ שעבר, לנקוט פעולות צבאיות חריפות עוד יותר בעזה, ובמיוחד בעיר עזה - בתקופה שבה המצב ההומניטרי שם כבר היה קטסטרופלי. לכן ההגבלה החלקית של יצוא הנשק היתה איתות פוליטי ברור לכך שאיננו מסכימים עם ההחלטה הספציפית הזו של ממשלת ישראל. ואני משוכנע שהמסר הזה התקבל".
למרות לחץ עצום, גרמניה המשיכה לתמוך בישראל במוסדות האיחוד האירופי ומנעה הטלת סנקציות. עד כמה הלחץ היה משמעותי?
"הצורך המתמיד בתיאום בין 27 המדינות החברות באיחוד האירופי הוא שגרתי. מבחינתי, זה תמיד היה ונשאר ברור: גרמניה היא בעלת בריתה הטבעית של ישראל. כממשלת גרמניה, אנו מביעים ביקורת בערוץ הידברות ישיר. זה תמיד היה אפשרי, במיוחד בזכות מערכת היחסים הטובה שלי עם גדעון סער והאמון השורר בינינו.
"היתה גם אחדות דעים לגבי העדיפות שהיתה - להשיג הפסקת אש בהקדם כדי לשחרר את החטופים הישראלים ולשפר את המצב ההומניטרי בעזה. אגב, לדרישות האלה היו גם שותפים רבים בישראל. הפסקת אש זו הושגה בינתיים - באמצעות משא ומתן מפרך ומתמשך. כעת המשימה היא להבטיח שהישג זה יישמר. חשוב מכל, המוסדות שקיבלו את מנדט מועצת הביטחון של האו"ם חייבים כעת להיות מסוגלים לשמור באופן קונקרטי על הביטחון בעזה, וחיי היומיום בעזה חייבים להיות מנוהלים על ידי הפלסטינים עצמם, ללא חמאס.
"גם כאשר כמה מדינות נקטו עמדה שונה באופן מהותי, העמדה הגרמנית תמיד כובדה".
האם גרמניה תמשיך לקנות מערכות הגנה ואמצעי לחימה מישראל ולמכור נשק לישראל?
"כמובן, כי זה משרת את ביטחוננו ואת ביטחונה של ישראל. ממשלת גרמניה מקבלת כל החלטה בנוגע ליצוא נשק לגופה, אבל ישראל היא שותפה יוצאת דופן לשיתוף הפעולה שלנו בתחום הזה".
גרמניה תומכת ברעיון שתי המדינות. עד כמה הוא עדיין ריאלי? מדוע הממשלה הגרמנית בחרה שלא להכיר במדינה פלסטינית?
"תפיסת פתרון שתי המדינות היא הסיכוי הטוב ביותר לחיים של שלום, ביטחון וכבוד עבור הישראלים והפלסטינים כאחד. מנקודת מבטנו, אין סיכוי אחר מציאותי לשלום בר־קיימא.
"ובמקביל אנו אומרים גם: עבורנו ההכרה במדינה פלסטינית אמורה לקרות בסופו של תהליך משא ומתן. אין טעם שמדינה כזו תהיה קיימת רק על הנייר. עליה להיות גם מסוגלת לתפקד. גרמניה עדיין מוכנה ללוות באופן בונה תהליך משא ומתן. מה שחשוב כעת הוא שארגון הטרור חמאס יפורק מנשקו".
עד כמה ממשלת גרמניה מודאגת מכך שהמשטר האיראני חרט על דגלו להשמיד את ישראל?
"גרמניה עומדת לצד ישראל באופן ברור וחד־משמעי. התרענו שוב ושוב מפני תפקידו ההרסני של המשטר האיראני באזור, המכוון נגד ישראל. לכן, היה ונשאר ברור: אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. יחד עם חברות ה־E3 - כלומר, צרפת ובריטניה - גרמניה השתמשה באופן עקבי באמצעים דיפלומטיים כדי להתמודד עם האיום של תוכנית הגרעין האיראנית. נוסחת הסכם הגרעין של וינה הייתה פשוטה למדי: הסרת סנקציות בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין. כאשר התברר שאיראן מתעלמת מהתחייבויותיה, השתמשנו בכלים העומדים לרשותנו והפעלנו שוב את הסנקציות".
"סולידריות עצומה"
מה דעתך על המחאות באיראן ועל אופן הדיכוי? מה דעתך על התחושה של "מוסר כפול" ביחס של העולם לגבי ישראל?
"יש סולידריות עצומה בגרמניה עם המפגינים באיראן. החדשות שיוצאות מאיראן בשבועות האחרונים מזעזעות: אפילו המשטר עצמו דיבר על 5,000 הרוגים בדיכוי המחאות. המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה.
"הרשו לי להיות ברור לחלוטין: משטר שככל הנראה אין לו ברירה אלא לירות בעמו, איבד כל לגיטימציה. זו הסיבה שאנו פועלים כעת בבריסל כדי להוסיף את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. יחד עם שותפים, קבענו מושב מיוחד של מועצת זכויות האדם של האו"ם ביום שישי האחרון כדי להאריך את המנדט של משלחת בדיקת העובדות. המטרה שלנו היא שהפשעים שבוצעו לא יישארו ללא עונש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו