מאבק לעצמאות ותמיכה בישראל: סיפורו של חבל הארץ הזעיר בצפון אלג'יריה

חבל ארץ קטן, מאבק גדול: כך נולדה קביליה העצמאית

מעט אנשים בעולם שמעו על קביליה, חבל ארץ זעיר בצפון אלג'יריה שבסוף 2025 הכריז באופן רשמי על עצמאות. שטחו - כ-25 אלף קמ"ר - דומה מאוד לזה של ישראל, והמאבק של תושביו הקבילים למדינה משלהם החל, לדבריהם, גם עם קשר ישיר לישראל. כך מספר בראיון בלעדי ל"היום" הנשיא וראש הממשלה של חבל קביליה, פראט מהני.

מהני שוהה בפריז, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר כבר בשנת 2008.

"הבנו שלעולם לא יראו בנו אחים"

"בשנת 2001 הקבילים הבינו שלא תהיה אפשרות לאינטגרציה עם אלג'יריה", מספר מהני. "זה קרה לאחר שהצבא האלג'יראי ירה בילדים שלנו שהשתתפו בהפגנה. מאות ילדים מתו, אך מקרב האלג'ירים אף אחד לא הזיל דמעה".

לדבריו, לעומת זאת, הציבור האלג'יראי יצא לרחובות ובכה על מותו של מוחמד א-דורה - הילד מעזה שנהרג בתחילת האינתיפאדה השנייה, ואשר התקשורת הבינלאומית ייחסה את מותו לירי ישראלי. "זה לימד אותנו שהם לעולם לא יראו בנו אחים שלהם", אומר מהני בשיחת זום, המתנהלת בצרפתית וכוללת מתורגמן.

עם מובחן, תרבות עתיקה - וגם זיקה יהודית

הקבילים הם עם מובחן, בעל שפה, היסטוריה, תרבות ומורשת משלו. "בתוך המורשת הזו היו גם יהודים שחיו בקרבנו", מציין מהני. "היהודים עזבו ב־1962 בשל הלחץ שנוצר ממלחמת האזרחים והטרור שהופעל נגדם. אבל עד היום יש אצלנו שמות משפחה או שמות של כפרים כמו יעקב, שמואל, שמעון וחדד".

לדבריו, קביליה היא ככל הנראה האזור היחיד באפריקה שמוגדר כחילוני ומקבל את כל הדתות - יהודים, מוסלמים, נוצרים ואתאיסטים כאחד.

מאוטונומיה היסטורית לסיפוח בכוח

מהני מספר כי עד לכיבוש הצרפתי של אלג'יריה בשנת 1830 היה החבל אוטונומי, ובמידה רבה המשיך להיות כזה עד תום מלחמת האזרחים ב-1962. "כשצרפת עזבה, קביליה סופחה לאלג'יריה. החיילים הקבילים יצאו למאבק, אך הם היו מותשים אחרי המלחמה מול צרפת, והפסידו במאבק הזה ב-1965".

לאחר שנים של ניסיונות כושלים להשתלב במדינה האלג'יראית, הגיעה התנועה הקבילית להגדרה עצמית (MAK) למסקנה שאין מנוס מהקמת מדינה עצמאית.
המאבק מתנהל מאז 2001, וב-14 בדצמבר 2025 נערכה מסיבת ההקמה של "הרפובליקה הפדרלית של קביליה".

הטקס התקיים במיקום סודי ורק למוזמנים שנבחרו מראש, בין היתר משום שאלג'יר מגדירה את התנועה כארגון טרור ונאבקת בה.

הקריאה להכרה - והאוזן הקשבת בישראל

לאחר ההכרזה, פונה מהני להשגת הכרה בינלאומית. הראשון בישראל להרים את הכפפה היה ח"כ דן אילוז (הליכוד), שהניח הצעה לסדר היום של הכנסת בנושא.

בדבריו אמר אילוז: "מדובר באומה ילידית עתיקה בצפון אפריקה, בני העם האמזיגי, שנאבקים דורות על זכותם לשמור על שפתם ותרבותם מול דיכוי המשטר האלג'יראי. חשוב שהציבור בישראל ידע: פראט מהני ותנועת ה-MAK הם ידידי אמת".

אילוז הזכיר כי בעוד בירות העולם הערבי רעשו משנאה לישראל, בכיכרות קביליה הונפו דגלי כחול-לבן, וכי מהני עמד לצד ישראל ללא סייג ב-7 באוקטובר.

גם אינטרס גיאו-אסטרטגי

אילוז הוסיף כי אלג'יריה, המדכאת את הקבילים, היא בעלת ברית של איראן ואויבת של מרוקו - שותפתה של ישראל להסכמי אברהם. לדבריו, לא מדובר רק באהדה לישראל, אלא גם בשיקולים גיאו-אסטרטגיים שמצדיקים תמיכה ישראלית בקביליה.

מהני עצמו מדגיש בראיון את תמיכת עמו בישראל: "אנחנו מוכנים להיות המדינה האחות של ישראל בחלק הזה של הים התיכון. זה מגיע גם מהממשלה וגם מהעם".

לדבריו, הקבילים הזדהו עמוקות עם ישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר, לצד צער על סבל אזרחים בעזה כתוצאה מפעולות חמאס. "אלג'יריה היא איום על ישראל. אם קביליה תהיה עצמאית - האיום הזה יצטמצם".

מהני מוסיף כי קביליה מעוניינת בשיתופי פעולה עם ישראל בתחומי האקדמיה, התעשייה, החדשנות ותחומים נוספים, ומציין כי החבל עשיר במחצבים ובמינרלים חיוניים שמושכים עניין אמריקני וסיני.

שאלה של ביטחון

אם התנועה שלכם פציפיסטית ואינה עושה שימוש בנשק, כיצד תגנו על עצמכם אם ישראל ומדינות אחרות יכירו בעצמאות קביליה? הוא ענה: "ברגע שנהיה עצמאיים - נוכל להחזיק צבא חוקי".