פראט מהני נשיא וראש הממשלה של חבל קביליה. צילום: חופשי

החבל בצפון אלג'יריה שהכריז עצמאות ומביט לישראל

קביליה, חבל זעיר בגודל דומה לישראל, הכריז בסוף 2025 על עצמאות • נשיאו פראט מהני מספר על המאבק באלג'יריה, הקשר ההיסטורי ליהודים, והתמיכה הפומבית בישראל – וגם על הציפייה להכרה בינלאומית

[object Object]

מעטים בעולם שמעו על קביליה – חבל ארץ בצפון אלג'יריה, שבסוף 2025 הכריז באופן רשמי על עצמאות. שטחו כ־25 אלף קמ"ר, דומה מאוד לזה של ישראל, וגם מאבקם של תושביו למדינה משלהם החל בקשר ישיר עם ישראל.

בריאיון בלעדי ל״היום״ מספר נשיא וראש ממשלת חבל קביליה, פראט מהני, על הדרך לעצמאות, על היחסים עם ישראל ועל התקווה להכרה בינלאומית. מהני שוהה כיום בפריז, לאחר שב־2008 הוצא נגדו צו מעצר על ידי שלטונות אלג'יריה.

לדבריו, נקודת המפנה בתודעה הקבילית התרחשה בשנת 2001, ״הקבילים הבינו שלא תהיה אפשרות לאינטגרציה עם אלג'יריה. זה קרה אחרי שהצבא האלג'יראי ירה בילדים שלנו במהלך הפגנה. מאות ילדים מתו, ומצד האלג'ירים אף אחד לא הזיל דמעה״.

הוא מספר בשיחת זום, באמצעות מתורגמן מצרפתית. ״אבל על מה האלג'ירים יצאו לרחוב ובכו? על מוחמד א־דורה. זה לימד אותנו שהם לעולם לא יראו בנו אחים״.

״היהודים עזבו ב־1962 בגלל לחץ מלחמת האזרחים והטרור שהופעל נגדם. עד היום יש אצלנו שמות משפחה ושמות כפרים כמו יעקב, שמואל, שמעון וחדד. קביליה היא כנראה האזור היחיד באפריקה שהוא חילוני ומקבל את כל הדתות – יהודים, מוסלמים, נוצרים ואתאיסטים״.

קביליה – חבל ארץ בצפון אלג'יריה, שבסוף 2025 הכריז באופן רשמי על עצמאות,

מהני מציין כי עד לכיבוש הצרפתי של אלג'יריה ב־1830 היה החבל אוטונומי, ובמידה רבה המשיך להיות כזה גם לאחר מכן. ״כשצרפת עזבה, קביליה סופחה לאלג'יריה. החיילים הקבילים יצאו למאבק, אך אחרי שנים של מלחמה בצרפת הם היו מותשים והפסידו ב־1965״.

לאחר עשרות שנים של ניסיונות כושלים להשתלב במדינה האלג'יראית, הגיעה התנועה להגדרה עצמית של קביליה (MAK) למסקנה שאין מנוס מחתירה לעצמאות. המאבק נמשך מאז 2001, וב־14 בדצמבר 2025 נערכה מסיבת ההקמה של ״הרפובליקה הפדרלית של קביליה״. האירוע התקיים במקום סודי ולמוזמנים בלבד, בין היתר משום שאלג'יר מגדירה את התנועה כארגון טרור ופועלת נגדה.

כעת, לאחר ההכרזה, מבקש מהני הכרה בינלאומית. בישראל היה הראשון להרים את הכפפה ח״כ דן אילוז (הליכוד), שהניח הצעה לסדר היום של הכנסת בנושא. בנאומו ציין כי מדובר בעם אמזיגי עתיק הנאבק על שפתו ותרבותו מול דיכוי אלג'יראי, וכי קביליה וראשיה הם ידידי אמת של ישראל – כולל תמיכה פומבית לאחר מתקפת 7 באוקטובר.

אילוז הוסיף כי אלג'יריה, המדכאת את הקבילים, היא ידידת איראן ואויבת של מרוקו – בת בריתה של ישראל במסגרת הסכמי אברהם – ולכן יש לתמיכה בקביליה גם היבט גיאו־אסטרטגי מובהק.

גם מהני מדגיש בריאיון את תמיכת עמו בישראל: ״אנחנו מוכנים להיות המדינה האחות של ישראל בחלק הזה של הים התיכון. התמיכה מגיעה מהממשלה ומהעם. היינו עצובים מאוד על מה שקרה ב־7 באוקטובר ומשתתפים בצער העם הישראלי, לצד הסבל של אנשים בעזה מפעולות חמאס״, הוא אומר.

לדבריו, עצמאות קבילית תצמצם את האיום האזורי על ישראל, והמדינה החדשה תשאף לשיתופי פעולה עם ישראל בתחומים אקדמיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. הוא מציין גם כי קביליה עשירה במחצבים ובמינרלים חיוניים, המעוררים עניין בינלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו