ההודעה שהוציאה לשכתו במוצ"ש, הייתה למעשה הפעם הראשונה שבה ניתנה ביקורת פומבית על מהלכי ממשל טראמפ. ביקורת הלשכה על הרכב הוועד המנהל של מועצת השלום, נועדה לענות על הביקורת הפוליטית מימין על הרכב המועצה.
רשמית: הבית הלבן הכריז על "מועצת השלום" לעזה | אלו החברים בה
במוצ"ש פרסמנו כי לפי האמריקנים, ישראל הייתה מיודעת מראש על הרכב הוועד המנהל, בו גם טורקיה וקטאר, אולם היום, מוסיפים לנו המקורות כי בפועל הייתה גם התדיינות על ההרכב הפרסונלי של הוועד הזה.
האמירתיים לצד ישראל
כך, למשל, ישראל לחצה מאוד על מעורבותה של האמירויות בוועד המנהל. לבד מהיותה של האמירויות המדינה הערבית הקרובה ביותר לישראל, היא גם זו המצדדת בדרישות לרפורמות המהותיות ברשות הפלסטינית לרבות אלו במערכת החינוך. האמירויות מממנות פרוייקטים של תשתיות הן למחנות העקורים והן לקראת השיקום ממש, ובראשן קו המים ממצרים לתוך הרצועה.
השרה רים אל האשמי, המיועדת לכהן בוועד המנהל, ממונה במשרד החוץ האמירותי על הקשר עם ישראל, היא מעורה היטב בפעילות ארצה ברצועת עזה, וזוכה להערכה רבה בירושלים.
ההתדיינות הייתה גם בהקשר לטורקיה. האמריקנים - לאחר שקיבלו את עמדת ישראל השוללת נוכחות צבאית טורקית ברצועה - הבהירו מהרגע הראשון כי לטורקיה ולקטאר תהיה נציגות מדינית בגופים הבינלאומיים. הדיון היה פרסונלי, כאשר בתחילה דובר על ראש המודיעין הטורקי אברהים קאלין, מי שארדואן רואה כיורשו, ויש לו קשרים עם בכירי המודיעין הישראלי, כמו גם עם ראשי חמאס.
קאלין נחשב כאחראי העיקרי בהצלחה לשכנע את חמאס למסור את כל החטופים בתמורה להפסקת האש. אלא שארדואן העדיף להעלות את דרד הייצוג לשר החוץ הקאן פידאן, ראש המודיעין הקודם, הנחשב נוקשה מאוד כלפי ישראל. ישראל התנגדה אבל ארדואן התעקש ופידאן נכנס לוועד.
עמדת ישראל נלקחת בחשבון?
שני גורמים דיפלומטיים העוסקים בסוגיה הזו בין ישראל לארה"ב אמרו ל"היום" כי החלפת המידע וההתייעצויות יומיומיים ועמוקים, עמדתה של ישראל מושמעת ופעמים רבות מתקבלת, ופעמים אחרות לא. הבית הלבן הוא הפוסק בכל הקשור ליישום תכנית טראמפ, תוך התחשבות מלאה בצרכים הבטחוניים והמדיניים של ישראל.
גורם אחד אמר כי ישנם חילוקי דעות מסויימים, בעיקר בשל התפיסה הרחבה יותר המשלבת את האינטרסים האמריקנים העולמיים בנעשה במזה"ת, אך ישראל תמיד בראש האינטרסים הללו. עוד אמר כי חילוקי הדעות בין גורמים שונים בממשל מהותיים, והעובדה ששר החוץ רוביו הוכנס למועצת השלום יחד עם וויטקוף וקושנר, ולפניהם ברשימה, חשובה, שכן הוא מצדד ברוב העמדות הישראליות.
חשוב לומר, המעורבות הבינלאומית של ניהול השיקום ברצועה נקבעה כבר מזמן בתכנית טראמפ ואושרה על ידי ישראל ורוב מדינות העולם. הכניסה של קטאר וטורקיה גם היא הייתה ידועה מראש ולכן אינה הפתעה לאיש בשום צד.
טראמפ נתן ונותן לממשלת נתניהו חבל ארוך בלא מעט תחומים, ולא בכדי הוא מוגדר כנשיא הידידותי ביותר לישראל מאז ומעולם. סוגיית הרחבת ההתיישבויות מראה זאת באופן מובהק. בישראל התקבלו לאחרונה שורה של החלטות להרחבת התיישבויות קיימות, להכרה במאחזים ולהקמה של התיישבויות חדשות.
כן אושרה בניה בשטח 1A בין ירושלים למעלה אדומים, שהיה סלע מחלוקת מהותי עם האמריקנים לאורך שנים. כל אלה עברו כמעט בכלל בלי אמירה מתנגדת של הממשל, הסכמה שבשתיקה ואפילו עידוד מצד חברי קונגרס ידידי ההתיישבויות . גם הפעילות הצבאית הישראלית בעזה בלבנון ובסוריה לא זוכה להתנגדות אמריקנית. לצד זה הקשר החזק של הממשל לטורקיה וקטאר, מעורר דאגה רבה בישראל, שכן מדובר בשתי נותנות חסות לטרור של חמאס ושל האחים המוסלמים בכלל.
השושבינים העיקריים
ישראל רשמה הצלחה חלקית כשארה"ב הכריזה על האח"ס כארגון טרור, אך לא כשהטורקים והקטארים נכנסו חזק לתמונת עזה בוועד המנהל הבינלאומי. השליח וויטקוף והיועץ קושנר הם שושבינים עיקריים של הקשר הזה, ולוחצים להגדלת מעורבות קטאר וטורקיה שכן אלה מוכנות לתת מה שמדינות אחרות לא, מימון וסיוע לשיקום גם בלי הוצאת חמאס מהמשוואה של השליטה בעזה.
לצד הדאגה בישראל מתנחמים בכך שטראמפ ושריו מציינים כל העת את הצורך בפירוק חמאס מנשקו, אמירה שטראמפ עצמו חזר עליה עם נתניהו תוך שהוא מציב דדליין לכך, בטווח הזמן הקרוב.
בישראל אומרים כי מדובר בחודשיים, ואחר כך צה"ל יפעל כדי לבצע זאת. העמדה הישראלית גורסת כי לא יחל שיקום ברצועה כל עוד חמאס מפורז ומחוץ לשלטון. לפחות בדיבורים, טראמפ עדיין איתנו, כך הבטיח לנתניהו בפגישתם במאר א-לאגו וכך הכריז. חשוב לזכור שלא בכל הכרזותיו הוא עמד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו