זאת רק ההתחלה: סדרת המהלומות שספגה ישראל בתוך ימים ספורים

האמריקנים מעוניינים להתקדם להעברת השלטון האזרחי ברצועה מידי חמאס • ישראל עלולה למצוא את עצמה עם כוח שיטור שהיא מתנגדות לו, ובעיקר עם נוכחות טורקית וקטארית באחד מגופי הניהול של עזה • ההסתייגויות של לשכת נתניהו הן בעיקר סמליות - ישראל תתיישר עם המעבר לשלב ב'

נתניהו במהלך ביקורו המדיני בפלורידה. צילום: GETTYIMAGES

מדיניות ישראל בכל הקשור לדרך סיום המלחמה בעזה ספגה בימים האחרונים כמה מהלומות, ונראה כי זה לא יסתיים בהצהרות על הקמת שלושת גופי השלטון והפיקוח על רצועת עזה. לפי גורמים דיפלומטיים אמריקני וערבים, הכוונה היא להתקדם בקצב מהיר ככל שניתן ללקיחת השלטון האזרחי ברצועה מידי חמאס, כשתאריך היעד הוא עד תום החודש הבא.

הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG), שעל הקמתה הכריז השליח וויטקוף, תתכנס לישיבה ראשונה בתוך ימים בקהיר, שם הכין לה הנשיא המצרי א-סיסי משרדים ותשתית להתחלת תפקידה. לפי התכניות היא תקיים ביקורים ברצועה ופגישות עבודה בין השאר עם נציגי חמאס בעזה בשבועות הקרובים, כדי לקדם את קבלת הסמכויות האזרחיות. בישיבה הראשונה אמור להשתתף גם ניקולאי מלדנוב, מי שינהל את ועדת הפיקוח הבינלאומית וירכז את עבודת מועצת השלום, הגוף המפקח העליון בראשותו של הנשיא טראמפ.

טראמפ לצד נתניהו: אם חמאס לא יתפרק מנשקו - זה יהיה נורא בשבילו // מתוך X

הגורמים הדיפלומטיים אומרים כי אחת מהבעיות המרכזיות היא היקף שיתוף הפעולה עם ישראל שמסתייגת מהרכב שתיים מהוועדות. בעיה נוספת היא הצורך בגוף אכיפה שיעסוק בעניינים האזרחיים. המצרים דורשים כי השוטרים הללו יהיו מהכוח הפלסטיני שאומן במצריים בחודשים האחרונים. חמאס דורש כי בתוך הכוח הזה יהיו גם אנשי המשטרה שלו, וישראל מתנגדת לשתי האפשרויות הללו. ללא כוח אכיפה כזה, קבלת הסמכויות מחמאס תהיה סמלית בלבד.

הוועדה הלאומית תהיה אחראית רק על השטח שבידי חמאס, והיא לא אמורה לטפל בשטח שבשליטת צה"ל. עם זאת בשטח הישראלי יש גם אוכלוסיה, בעיקר בני חמולות המתנגדים לחמאס, ויתכן שהוועדה תמשיך את עבודת התשתיות בחינוך, מים ביוב וחשמל שהוחל בה בשטחי החמולות. מה שאין כמעט בכלל בהכרזות סוף השבוע הוא התייחסות לפירוק חמאס מנשקו, המטרה החשובה ביותר של המלחמה, ובישראל יש דאגה רבה מכך.

יצטרפו לגוף החדש או שימשיכו לנהל את הרצועה. לוחמי חמאס בעצרת זיכרון לפעילי הארגון, צילום: רויטרס

הכרזתו מיום שישי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הקמת הגופים שינהלו ויפקחו את שיקומה של רצועת עזה, מגיעה למרות שהמלחמה לא הסתיימה ושלב א' לא הושלם. בפועל בשטח רצועת עזה חולקה ל-2, כשישראל שולטת על יותר ממחצית השטח וחמאס על רוב האוכלוסיה. הפסקת האש מופרת מדי פעם על ידי מחבלי חמאס, ישראל מצידה מגיבה בחיסולי מחבלים בדרגי פיקוד.
ישראל רואה בהחזרתו של רני גואילי, החלל החטוף האחרון, תנאי סף להמשך ומונעת בינתיים את פתיחת מעבר רפיח.

מצרים הצליחה השבוע לכפות על חמאס את הרכב גוף הממשל הפלסטיני החדש, שכל 15 ה'שרים' שיכהנו בו אושרו על ידי ישראל לאחר בדיקה של השב"כ. חלק מהם כיהנו בתפקידים בכירים בממשלת הרשות הפלסטינית, משמע, הרשות נכנסת למרות העמדה הרשמית הישראלית השוללת את העברת השלטון ברצועה לאבו מאזן ואנשיו.

שני הגופים האחרים הם מועצת השלום, שבראשה עומד טראמפ עצמו, ובה חברים בין השאר שר החוץ רוביו, השליחים וויטקוף וקושנר, טוני בלייר שהיה ראש ממשלת בריטניה, ונשיא הבנק העולמי אג'אי בנגה. מתחת למועצה נמצא הוועד המנהל, גוף בינלאומי שיפקח על פעילות 15 חברי הממשל הפלסטיני ועל תהליך שיקום הרצועה ופירוזה.

נוכחים בשני הגופים המרכזיים. וויטקוף וקושנר עם מזכיר המדינה, מרקו רוביו, צילום: אי.פי

את הוועד הזה ינהל שליח האו״ם לשעבר ניקולאי מלדנוב, ובו יהיו חברים שוב, וויטקוף וקושנר וכן טוני בלייר המכהנים גם במועצת השלום, שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, השרה מאיחוד האמירויות רים אל האשמי - שמעורבת רבות בסיוע לעקורים בעזה; שר מקטאר, עלי אל ת'וואדי שעסק רבות בתיווך להפסקות האש ולעסקאות החטופים; סיגריד קאג שהייתה שליחת האו"ם בעזה, ראש המודיעין המצרי חסאן רשאד, יקיר גבאי איש העסקים הישראלי ועוד..

מההרכב חסרה סעודיה, ונראה כי למצרים ולצידה קטאר וטורקיה תהיה השפעה רבה. הימצאותה של השרה האמירותית היא בשורה טובה לישראל. האמירותים אמורים להיות אחראים על סוגיית החינוך הקריטית לשינוי באווירה בינינו לפלסטינים. וגם על תשתיות כמו מים. עוד שני שני פקידים אמריקנים, אריה לייטסטון וג׳וש גרינבאום שעבדו עם קושנר, יהיו יועצים של הוועד המנהל.

עד מוצ"ש ישראל לא התנגדה להכרזות הללו, שעליהן הוכרז בפגישת טראמפ ונתניהו במאר א-לאגו. אלא שהביקורת על נוכחות בכירה של קטאר וטורקיה עשתה את שלה ולשכת ראש הממשלה פרסמה כי היא מתנגדת להרכב הוועדה המפקחת הבינלאומית. בסתירה להודעת הלשכה, גורם אמריקני אומר כי ישראל הייתה מיודעת על הקמת שלושת הגופים שיעסקו בשיקום רצועת עזה ובסיום המלחמה.

אצבע בעין הישראלית. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, צילום: צילום מסך

בסביבת נתניהו מדגישים כי הכוונה היא להרכב הוועדות, ובעיקר לכך שטורקיה וקטאר מיוצגות בוועדה המנהלית הבינלאומית. ישראל התנגדה למעורבות של השתיים בתוך הכוח הרב לאומי האמור להיכנס לרצועה, והתנגדותה התקבלה על ידי האמריקנים. כאן מדובר בוועד המנהל הבינלאומי שהשפעתו וסמכויותיו על תמונת המצב של השיקום לא לגמרי ברורים, אבל הנוכחות של שר החוץ הטורקי הקאן פידאן היא בהחלט אצבע בעין לישראל.

מכאן שמשמעות הודעת לשכת נתניהו היא בעיקרה פוליטית פנימית. ראש הממשלה עומד בפני ביקורת של שותפיו הקואליציוניים מימין, בן גביר וסמוטריץ', על ההתקדמות לשלב ב' ובעיקר על הכללת אנשי הרש"פ בממשל החדש. השניים גורסים כי על ישראל להשתלט כליל על הרצועה, להפעיל בה ממשל צבאי וכמובן להקים מחדש את ההתנחלויות. סמוטריץ' פרסם הערב הודעה ובה נאמר: "החטא הקדמון הוא חוסר הנכונות של רה"מ לקחת אחריות על עזה, להקים בה ממשל צבאי, לעודד הגירה והתיישבות ולהבטיח בדרך זו את ביטחון ישראל לשנים רבות". – הוא הוסיף ביקורת על מעורבות קטאר וטורקיה במועצת השלום ובגוף הניהולי הבינלאומי.

ועל אף ההודעה צפוי כי ישראל, באמצעות השר גדעון סער, תעביר מחאה סמלית על ההודעה על הקמת אותו ועד פלסטיני מנהל, ואולי גם תפעל לצמצם את סמכויותיו, אבל בפועל לא תעמוד בדרכה של ארה"ב במהלכים לקראת שלב ב'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר