מהצד הסומלילנדי: המשמעות האמיתית מאחורי ההכרה

נולדתי בסומלילנד בין ההריסות – חומות שבורות ורחובות ריקים שסיפרו בשקט סיפורים על כאב עמוק שעדיין לא הצלחתי לתפוס. אבל מתוך ההריסות האלה, קמתי עם תשוקה – סמל לכוח הבלתי שביר של בני עמי.

בתור ילד בהרגייסה, שיחקנו בחוות של בתים ובתי ספר ישנים. אני זוכר שהייתי מועד מאבנים כששיחקתי עם חבריי, והצחוק שלנו שבר את דממת ההרס. הצחוק הזה צלצל בכיתות באוויר הפתוח. שם ישבנו על קופסאות וג'ריקנים ישנים. האוויר היה כבד ומלא באבק של זמנים קשים.

בכל פעם שירד גשם, האדמה הפכה לבוץ שנדבק לנעליים שלנו כמו סימן של הישרדות. ועדיין, אפילו באותו זמן, הרגשתי ניצוץ זוהר – הדרבון של משפחתי ושכניי לבנות תקווה במו ידיהם מלא כלום. זה דחף אותי לחלום על עתיד טוב יותר. ככל שגדלתי, סומלילנד הפכה לכל עולמי – מדינה עם אינספור הזדמנויות. לא הכרתי שום דבר אחר – לא דגלים או כסף במקומות אחרים שמנסים לשלוט בנו. ימיי התמלאו בקצב המרגש של אומה הבונה את עצמה מהיסודות.

הלכתי לבית הספר תחת שמיים שהיו שלנו לנצח – כך הרגשתי. למדתי ממורים שהיו מופת לקשיחות ופעלו כמנהיגי קהילות. לא היו לנו ספרים מסודרים או מחשבים בהתחלה, אבל היו לנו סיפורים. חלקנו אותם במפגשים משפחתיים, והם האירו את מחשבותינו בתקווה ובכוח. כנער, הצטרפתי לקבוצות צעירים ששתלו עצים והפכו פצעים ישנים לאזורים ירוקים. ברגעים שבהם הזעתי עם חבריי תחת השמש, הבנתי שהכוח האמיתי שלנו מגיע מתוכנו, ולא מאחרים. רגע של התעוררות שהצית את התשוקה שלי לבנייה, ליצירה ולהתקדמות.

היום, כמבוגר צעיר, אני חי בסומלילנד שמלאה בהזדמנויות. כל צעד קדימה הוא ניצחון עבור הרוח האנושית. אני מסייר בשווקים השוקקים בשקיעה, מחשב נייד בידי, יוזם שיחות עם חברים על עסקים ורעיונות חדשים, שיכולים לשנות את הקהילות שלנו. יצרנו מערכת חזקה משלנו – בנקים שפועלים עם עסקים קטנים לאנרגיה, בחירות שבהן הקול שלי יוצר שינוי אמיתי, ורחובות שבטוחים להליכה בלילה תחת הכוכבים.

הדור שלי גדל והתחזק בחופש הזה שהרווחנו. אנחנו יוצרים תוכן במדיה החברתית, משתפים סרטונים של אירועים משמחים ורעיונות חדשים. אנחנו מתחברים עם העולם תחת התנאים שלנו. עבורנו, אין רק להתגבר על העבר, אלא להתקדם באומץ ולהפוך זכרונות קשים לדלק עבור המחר.

הדחף הזה הגיע לשיא כשישראל הפכה למדינה הראשונה שהכירה שוב בעצמאות סומלילנד מאז שהוכרזה לראשונה ב-1960. זוהי אומה שהסיפור על כוחה משקף את שלנו, ועומד כאור של תקווה ואחדות לעם שנאבק על מקומו בעולם. עבור צעירי סומלילנד, ההכרה הזו היא יותר מאירוע רשמי – זהו צעד לעצמאות אמיתית. זהו סימן שהעולם מתעורר סוף-סוף לנוכח עמידתנו בכוחות עצמנו.

הצעד של ישראל מכבד את רוחנו הבלתי שבירה ומחזק את רצוננו להוביל ולעורר אחרים להיאבק למען החופש. אנחנו קוראים למדינות אחרות בעולם להכיר בנו - ולתמוך באור, בהגינות ובצמיחה - מקום להישאר בחושך של השחיתות, אי הסדר ואי השקט.

סומלילנד היא יותר ממקום - זוהי הליבה שלי - שיר יפהפה על ניצחון על הקושי. מעולם לא הרגשתי מחובר לדבר מחוץ לגבולותיה. חיי החלו בהריסות, אבל עכשיו הם פורחים בשלום שבנינו יחד.

הכותב הוא אזרח סומלילנד, עיתונאי ובימים אלה סטודנט לתואר שני בבריאות ציבורית בשטוקהולם, שבדיה