ההגירה השלילית מישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים - ונדרשת תכנית לאומית

קצב גידול האוכלוסייה בישראל היה השנה ברמה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה. כך עולה מניתוח חדש של מרכז טאוב על שנת 2025.

לפי הנתונים, האוכלוסייה גדלה ב־0.9% בלבד, לעומת שיעור של לפחות 1.5% בשנה, שנרשם כמעט בכל שנה מאז 1950. כמו כן, המחקר מראה נתוני הגירה שלילית, ירידה בפריון וצפי להעלאת שיעור התמותה עד 2040.

במרכז טאוב מייחסים את הירידה לשילוב של עלייה במספר הפטירות, ירידה מתמשכת בשיעורי הפריון ועלייה במספר העוזבים את ישראל ביחס למספר העולים. מספר העוזבים את ישראל היה גבוה ב־26 אלף ממספר העולים שנכנסו אליה. בשנת 2026 מגמה זו צפויה להימשך, והפער צפוי לעמוד על כ־37 אלף איש.

תוחלת החיים של הישראלים בשנת 2023 עמדה על 83.7 שנים. מכל מדינות ה־OECD, רק שווייץ, יפן וספרד השיגו תוצאה גבוהה יותר. תוחלת החיים בישראל היתה גבוהה ב־5.3 שנים מזו שבארה"ב וב־2.7 שנים מזו שבבריטניה.

אף שתוחלת החיים עלתה בשנים האחרונות וצפויה להמשיך לעלות, גם אם לא באותו קצב שאפיין את המחצית השנייה של המאה ה־20, המספר המוחלט של פטירות נמצא בעלייה - מכ־46 אלף בשנת 2018 לכ־51 אלף בשנת 2024. מספר הפטירות השנתי צפוי לעלות בכ־77% עד שנת 2040 (עלייה של 71% באוכלוסייה היהודית ו־111% באוכלוסייה הערבית).

ירידה בריבוי הטבעי

בעשור האחרון נותר מספר הלידות השנתי בישראל יציב. הנתונים מראים שהיציבות הכללית במספר הלידות האבסולוטי מאז 2016 מתרחשת למרות ירידות משמעותיות בשיעורי הפריון כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה (כלומר, למרות גידול במספר הזוגות שבאפשרותם להביא ילדים לעולם, מספר הנולדים הכללי נותר כמעט ללא שינוי).

על בסיס דפוסי הפריון של נשים יהודיות בשנות ה־20 שלהן, רמת הפריון הסופית של נשים חילוניות ומסורתיות לא דתיות צפויה להתקרב ל־1.7 ילדים לאישה עד סוף שנות השלושים של מאה זו - גבוה במעט מזו שבמדינות צפון אירופה וצפון אמריקה כיום.

בקרב נשים דתיות, כולל מסורתיות עם זיקה דתית, צפויה רמת הפריון לרדת לכ־2.3 ילדים לאישה, ובקרב נשים חרדיות הרמה צפויה לרדת ל־4.3 ילדים לאישה. מגמות מקבילות תורגשנה גם בחברה הערבית, שם רמת הפריון צפויה לרדת ל־2.7 בקרב נשים דתיות ול־2.0 בקרב לא דתיות.

בין השנים 2016 ו־2025 ירד שיעור הריבוי הטבעי השנתי של ישראל מ־1.6% ל־1.3%. ירידה חדה במיוחד נצפתה באוכלוסייה הערבית, שבה השיעור ירד מ־2.1% ל־1.6%. הסיבה העיקרית לכך היא יציבות במספר הלידות במגזר לצד עלייה של 43% במספר הפטירות, בעקבות גידול מהיר במספר הקשישים בחברה הערבית. כמו כן, אי יציבות במספר הישראלים שמהגרים.

אורח חיים אטרקטיבי

פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר וראש תחום הדמוגרפיה במרכז טאוב, התייחס לנתונים בראיון ל"ישראל היום" ואמר: "במהלך השנים ישראל נהנתה מהגירה חיובית כמעט בכל שנה, והרוויחה המון מהמהגרים. אנשים ימשיכו להגיע לישראל כל עוד זה מבטיח אורח חיים אטרקטיבי מבחינה חברתית וכלכלית. בשנים האחרונות המתחים של שסעים חברתיים, מלחמה על כתפי מיעוט משכיל ויוצר, ויוקר מחיה הרבה מעל ממוצע במדינות עשירות, נותנים הרבה תמריצים לישראלים לעזוב, לפחות זמנית. אם הממשלה רצינית בלהחזיר אותם, ולצמצם את התופעה בקרב צעירים שעדיין כאן, היא צריכה לטפל במניעים האלה".

האם מי שמהגרים החוצה הם מי שמחזיקים את המדינה על הכתפיים? קרי: רופאים, אנשי הייטק, חוקרים, מדענים וכדומה?

"אין לנו נתונים על המאפיינים של המהגרים הנכנסים או היוצאים, אז לא מתייחסים לסוגיה זו ישירות. נוגעים בזה באופן עקיף: יעדי הישראלים היוצאים קצת השתנו, מצפון אמריקה לאירופה ואסיה. זה מעיד על מניע אחר: אורח חיים טוב יותר וקצת פחות מקסום כלכלי גרידא".

כמה משקל יש להתנהלות הממשלה הנוכחית במצב?"מעט מאוד בסוגיית התמותה, יותר בסוגיית הפריון (אפקט של יוקר המחיה; הסבסוד למגזר החרדי מאפשר שיעורי פריון גבוהים), והרבה בסוגיית ההגירה. שם באמת אפשר לעשות הרבה יותר כדי לצמצם את התמריץ של אנשים לעזוב".

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ גלעד קריב, רואה בממשלה את האשמה בנתונים השליליים: "הנתונים מהווים נורת אזהרה בוהקת. צונאמי הירידה מן הארץ הוא סיכון אסטרטגי לעתידה של מדינת ישראל. לא רק שלממשלה אין שום תוכנית סדורה בנושא, אלא שהמחקרים מבהירים את הקשר ההדוק בין ההפיכה המשטרית וריסוק מוסדות המדינה לבין היקף הירידה מן הארץ. כל עוד הממשלה תמשיך במהלכי הפירוק הללו, המגמה תימשך".

פרויקט "המיליון ה־11": להעלות מיליון יהודים למדינת ישראל

בערב ראש השנה תשפ"ו "ישראל היום" השיק את "המיליון ה־11" - קריאה ציונית רחבת היקף שמבקשת להפוך חזון למציאות: עליית מיליון יהודים למדינת ישראל בעשור הקרוב.

במוקד הקריאה עומדת יוזמה לאומית נועזת, כזו שלא מסתפקת באמירה ערכית, אלא מציבה יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה. עלייה המונית אינה רק פתרון אישי ליהודים החיים כיום תחת איום גובר של אנטישמיות בקהילות כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, צרפת ורוסיה - היא גם הזדמנות היסטורית לעיצוב עתידו של העם היהודי כולו ולבניית חוסן לדורות לחברה הישראלית, לביטחונה ולכלכלתה.

מטרתנו כפולה: לעורר את הציבור בישראל להבנת גודל השעה, ולקרוא לממשלה להתגייס לבניית תוכנית לאומית - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתשתיות - שתהפוך את החלום למציאות.

"המיליון ה־11" לא יסתפק בסיסמאות. לאורך שנת תשפ"ו נפעל להציף את הדיון הציבורי והפוליטי סביב הפרויקט: בכתבות עומק, במסעות מצולמים, בפרויקטים מיוחדים ובתוכניות עבודה שיוצעו כדי להפוך את החזון לתוכנית לאומית מגובשת.

זו העת להרים את הדגל. המיליון ה־11 הוא יותר מיעד מספרי - הוא הכרעה היסטורית.