עשר שנים דונלד טראמפ נמצא בזירה הפוליטית בארצות הברית. עשר שנים שהוא נוקט מדיניות פרו ישראלית נועזת, הרבה מעבר לכל קודמיו ובפער עצום מהם. במשך עשר שנים פרשנים, חכמולוגים, מומחים לעת מצוא ונביאים מטעם עצמם חוזים ש"עוד רגע הוא יתהפך על ישראל". עשר שנים שהם טועים בענק. טראמפ היה, הווה ויהיה פרו ישראלי.
הדינמיקה הזו, שהיא די מצחיקה למען האמת, חוזרת על עצמה לפני כל פגישה בינו לבין נתניהו. לאכזבת מתנגדיו של ראש הממשלה, מתברר פעם אחר פעם שטראמפ נאמן לחלוטין לביטחונה של מדינת ישראל ולצרכיה, ואינו נוקט שום פעולה או עמדה שפוגעות בה. הוא גם בעל השקפת עולם לאומית, ניצית ושמרנית, הדומה מאוד לזו של רוב הציבור בישראל - ובוודאי של מחנה הימין. גם זה מצוין לישראל.
זאת ועוד: טראמפ הוא מעריץ גדול של ראש ממשלת ישראל. אפשר לאהוב את נתניהו ואפשר לשנוא אותו, אבל הנשיא נמצא בבירור עמוק במחנה אוהדיו. כמי שהודיע כבר בתחילת דרכו שהוא מתנגד ל"תקינות פוליטית", טראמפ אינו מסתיר מהעולם את מי הוא מחבב - פוטין וארדואן - ואת מי הוא מתעב - זלנסקי ומקרון. נתניהו שייך לקבוצה הראשונה. גם כאשר טראמפ מבקר אותו, באמירות כמו "הוא קשוח" או "הוא קשה לפעמים", מדובר למעשה במחמאות, גם בעיניו של טראמפ עצמו וגם בעיני רוב הציבור בישראל.
אכן, הייתה תקופת שפל בחודשים הראשונים של המלחמה. נתניהו וישראל - וטראמפ אינו מפריד בין השניים - נתפסו אז בעיניו כמפסידנים. הכישלון הנורא של 7 באוקטובר הצטרף למשקעים אישיים שהיו לו כלפי נתניהו בעקבות הפסדו לביידן בבחירות 2020. אלא שנתניהו, בחכמתו, ידע לתקן את היחסים, כאשר הגיע לפגוש את טראמפ באותה אחוזה, מאר-א-לאגו, ביוני 2024.
לאחר מכן הגיעו מבצע הביפרים והקרסת הציר האיראני, שהעלו מחדש את מניותיה של המדינה היהודית ושל העומד בראשה. כשנכנס טראמפ לתפקיד, שילם נתניהו מחיר פוליטי כבד כדי לאפשר את עסקת החטופים השנייה - וכך קנה את עולמו אצל הנשיא החדש-ישן. בהמשך יצא לפועל מבצע "עם כלביא", ולאחריו ההסכם לסיום המלחמה. כל אלה היו, בראייתו של טראמפ, הישגים עצומים, והוא זוקף אותם לזכות נתניהו.
מבחינתו, הברית עם ראש ממשלת ישראל איתנה, אמינה ומניבה פירות. לכן החיבוק האישי החם לנתניהו. לכן המחמאות. לכן גם בקשת החנינה, שיש לה השפעה פוליטית בישראל לא פחות מאפקט משפטי.
טראמפ רוצה שנתניהו ינצח בבחירות בישראל, ופועל למען מטרה זו בכל הכוח. זאת בניגוד לנשיאים ביידן, אובמה וקלינטון, שפעלו בגלוי לטובת יריביו. אגב, גם טראמפ עצמו היה ניטרלי הרבה יותר בסדרת מערכות הבחירות שנערכו בישראל בין 2019 ל־2021. הפעם הוא תופס צד - ובאופן מלא. האם כל זה טוב לנו או לא? את התשובה לשאלה הזו יספק הציבור הישראלי בבחירות 2026.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו