אם ועדת החקירה תבדוק רק את פרי התרעלה, ולא תברר באילו חומרים קטלניים הושקו השורשים שהצמיחו את פרי העץ המורעל - טבח 7 באוקטובר - היא תעשה חצי עבודה, אבל בעיקר תחטא לאמת. מי שיחקור רק את המחדלים הצבאיים, המודיעיניים והמדיניים במעגלי הזמן הקרובים לטבח, יקבל במידה רבה עוד מאותו הדבר; עוד ממה שכבר התגלה ונחשף ב־77 תחקירי המלחמה שצה"ל ושב"כ ערכו עד כה.
כל התחקירים הללו נמנעו מלהרחיב ולהעמיק במעגלי הזמן הרחוקים יותר, בקרקע גידולו של המחדל הצבאי והמדיני, בזרעים ובתשתית שמהם צמח. התחקירים הללו לא נגעו באוסלו, ולא בהתנתקות ולא בעסקת שליט. הם דילגו גם על מדיניות הבידול והתחזוק של חמאס, שהוביל ראש הממשלה בתמיכה גורפת של כמעט כל המערכת הצבאית והמדינית, ואפילו נמנעו מלברר עובדתית את השפעת הסרבנות וריב האחים על מוכנות הצבא ועל תוצאות הטבח.
איך אפשר, למשל, להסתפק בציון העובדה שכל צמרת חמאס שתכננה והוציאה אל הפועל את טבח 7 באוקטובר 2023, שוחררה במסגרת עסקת שליט ב־2011, מבלי לשוב אל העסקה עצמה. כיצד ניתן לתאר את סינוואר ועמיתיו מנהלים את מפעל ההברחות לעזה בציר פילדלפי, או את קשריהם עם איראן, קטאר וטורקיה, וגם את בניית מערך המנהור ברצועה שבו הוחזקו החטופים, מבלי לבדוק מדוע נכנעו נתניהו וממשלתו ללחץ הציבורי המאורגן, ולא שעו לאזהרות הרבות מפני העסקה, שבמידה רבה פתחה על ישראל את שערי הגיהינום העזתי.
דור החטופים הבא
עומר שם טוב, שורד השבי ששוחרר אחרי 450 יום במנהרות, השתתף עם הוריו כילד בן 7 בצעדה למען גלעד שליט. הצעדה הזאת ודומותיה הביאו לשחרורם של רבי־המרצחים שחטפו אותו ועוד 250 אחרים לעזה. איני יודע מה עומר שם טוב חושב על כך היום, אבל אני זוכר היטב את השיחה שלי עם דבורה גונן, על רקע העסקאות הראשונות שהביאו לשחרור חלק מחטופי 7 באוקטובר, בתמורה לשחרור עוד אלפי מחבלים מבתי הכלא.
דני, בנה של גונן, נרצח על ידי מחבל ששוחרר בעסקת שליט, ואמו ניסחה אז בדיוק מצמרר את "ההבדל בין בני הערובה שהוחזקו בעזה, לבין הדור הבא של קורבנות ישראלים שייחטפו ויירצחו על ידי מחבלים שישראל תשחרר כדי להציל את החטופים: לחטופים יש פנים ושמות, בעוד זהות הקורבנות העתידיים עדיין אינה ידועה".
אז למען שלום אזרחי ישראל וחטופיה הבאים (יהיו כאלה, למרבה הצער) - איך ניתן שלא לבדוק את עסקת שליט? מה גם ש־82% מהמחבלים ששוחררו באותה עסקה, שבו למעגלי הטרור עוד קודם הטבח.
ועוד סוגיה: האם באמת נסתפק בעובדה הידועה ששב"כ נותר עיוור בעזה, ללא מודיעין אנושי, אחרי שב־2018 סינוואר הורה להרוג את כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל - אך לא נחקור שאלת יסוד: כיצד בכלל הגענו למציאות שבה ארגון טרור רצחני דוגמת חמאס שולט בעזה? וכיצד הצליח להפוך אותה לעיר הטרור הגדולה, הממונהרת והמחומשת ביותר בעולם, ומדוע השלמנו עם כך?
בלתי אפשרי לענות על השאלה הזאת מבלי לחזור לאוסלו ולהתנתקות; מבלי לשוב אל כל הסימנים המקדימים שהעידו על תרמית המאה, שישראל התעלמה מהם: מדבריו של פייסל חוסייני על הסוס הטרויאני שיפורר את ישראל מבפנים, או מדבריו של ערפאת על הטעיה בנוסח הסכם חודייבה, שמראש נועד להיות מופר.
באוסלו הצבא איבד חלק ניכר מהיכולת המבצעית והמודיעינית שלו ברצועה. ההתנתקות רק השלימה את מה שהחל כבר אז. ההיגיון מחייב, אפוא, לזמן לעדות את כל מי שצלצל בפעמונים בזמן אמת, בניסיון למנוע את ההתנתקות: את יעקב עמידרור שהעריך שעזה תהפוך ל"ישות טרור ריבונית", ואת עוזי דיין שהזהיר כי הנסיגה מציר פילדלפי תהפוך את הגבול עם מצרים ל"פרוץ לחלוטין" (כפי שאירע); או את אפי איתם שהתריע שהנסיגה תהפוך את עזה ל"בסיס איראני קדמי", ושנקבל "גיהינום של טילים".
גם ח"כ לשעבר צבי הנדל, שדבק עד היום באמירה ששרון ביצע את ההתנתקות כדי לחמוק ממשפט, צריך להיחקר ולספר את כל מה שידוע לו בעניין.
כן, שגם השופטים יעידו
ב־7 באוקטובר ספגה ישראל בתוך 24 שעות בלבד את מטח הטילים הצפוף והכבד ביותר בתולדותיה - 4,500 רקטות שנורו מעזה. כיצד ניתן להתייחס לכך מבלי לציין שעד אוסלו (1994) לא נורתה ולו רקטה עזתית אחת לעבר ישראל? שבין אוסלו להתנתקות (2005) גוש קטיף לבדו ספג 6,000 רקטות, ושבין ההתנתקות ל־7 באוקטובר נורו על ישראל כ־25 אלף רקטות, פצמ"רים וטילים? מה, זה לא רלוונטי?
צריך לבדוק הכל, כולל הכל. זה לא בעד או נגד נתניהו. הרי גם נתניהו המשיך את אוסלו, והיה שותף למרבית השלבים של אישור ההתנתקות, ובוודאי שאחראי מלא־מלא לעסקת שליט, שלא לדבר על אחריותו למדיניות בידול חמאס. נתניהו (על פי פרסום ב"ג'רוזלם פוסט") אמר בישיבת סיעת הליכוד ב־11.3.2019 כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלשתינית, צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס", והסביר: "זה חלק מאסטרטגיה שלנו, לבדל בין הפלשתינים בעזה לבין הפלשתינים ביו"ש".
אחר כך, רק אחרי שהמלחמה פרצה, הכחיש שאמר זאת. בזמן אמת אישרו האנשים הכי קרובים לו שזאת היתה המדיניות: יונתן אוריך וגם גלית דיסטל־אטבריאן, שהסבירה בפוסט מהדהד כיצד "חתול אשפתות" כחמאס "מחזיק בביצים את הנמר" הישראלי. שרי הביטחון ברק, יעלון, גלנט וגנץ, וראשי הממשלה בנט ולפיד, היו שותפים. אפילו סמוטריץ' אמר ב־2015 ש"במגרש הבינלאומי שבו ישראל נאבקת על לגיטימציה - הרש"פ היא נטל וחמאס הוא נכס". אז שכו־לם, יבואו להיחקר.
זרעי הפורענות לא נטועים רק בגובה הדשא. שורשי הקונספציה שנשבינו בה טמונים גם במעגלי הזמן הרחוקים יותר. גם מערכת המשפט נשבתה בקונספציה. די אם נזכיר בהקשר זה את שופטי בג"ץ שהסתפקו במומחי הביטחון מטעם המדינה, והניחו אוטומטית שתוכניות מהסוג של ההתנתקות "משפרות את המצב הביטחוני" ו"מפחיתות את רצונם של הפלשתינים לפגוע באוכלוסייה ישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו