לקראת הפגישה הצפויה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טרמאפ ביום שני הקרוב, ישנם חילוקי דעות בממשל האמריקני בסוגיית עזה ובסוגיית איראן, כך מסרו הערב (חמישי) ל"היום" מקורות אמריקנים וישראלים.
מצד אחד, חילוקי הדעות השליח סטיב וויטקוף והיועץ /חתן ג'ארד קושנר, ומהעבר השני מזכיר המדינה מרקו רוביו, הזוכה לתמיכה של שר המלחמה פיט הגסת'.
נתניהו מתקבל בבית הלבן על ידי טראמפ (ארכיון) // איתי בית-און, לע״מ
וויטקוף וקושנר המנהלים בפועל את המגעים בשם הנשיא, דוחפים להתקדמות מהירה בכל הגזרות, לרבות התקדמות לשלב ב' וכפייה על ישראל לפתוח את מעבר רפיח ולהתכונן לנסיגה השנייה. על פי אותם מקורות, הם מנסים למצוא פתרונות עוקפים לסוגיית פירוק הנשק של חמאס ואולי לפרוש אותה לתקופה ארוכה יותר.
רוביו, העומד בראש המשרד שלאורך השנים בממשלים הדמוקרטיים בעיקר נטה לכפות על ישראל פתרונות, הולך דווקא בכיוון ההפוך. לפי המקורות, העמדות שהציג זהירות יותר ודורשות היצמדות למתווה תוכנית 20 הנקודות של טראמפ. כלומר, התעקשות על פירוק חמאס מנשקו ומסירת השלטון בטרם הנסיגה הישראלית המלאה.
רוביו זהיר גם בסוגיית טורקיה, ותומך בעמדה הישראלית השוללת מעורבות חיילים טורקיים בכוח הרב לאומי ISF. שר המלחמה הגסת' המקבל דיווחים ממפקד סנטקום בראד קופר, ומהמפקדה בקריית גת, מודע להפרות חמאס, לגזילת האספקה ולחשיבות של הימצאות צה"ל ברצועה. עוד נושא שלגביו אין הסכמה הוא הרשות הפלשתינית ומעורבותה באיסוף הנשק ובשלטון החדש ברצועה.
הסוגייה האיראנית
בסוגיית איראן משרד ההגנה והגסת' מגבים את המידע שמעבירה ישראל אודות ההתעצמות מחדש של מערכות הטילים וההגנה האווירית, ומצדד עם רוביו בעמדה הנוקשה כלפי איראן ובאולטימטום כלפיה בטרם יפתח מו"מ כלשהו.
וויטקוף מאמין כי ניתן למנוע את חזרת איראן לתכנית הגרעין, ובעיקר מסתייג מחידוש המלחמה, זאת בין השאר בשל הסכנה למדינות המפרץ האחרות ולמתקני הנפט שלהן מצידה של איראן. יש לציין כי עם העמדה הזו אין כמעט חילוקי דעות בממשל, מאחר ומקצת הצעדים שישראל נוקטת, ובהם הרחבת ההתיישבות, פוגעים בסיכויים להתקדמות לנורמליזציה. בממשל טראמפ ישנם גורמים המצדדים בהחלת ריבונות ישראלית על חלקים מיו"ש במסגרת הסכם כולל, דוגמת זה שהוצע במסגרת תוכנית המאה שהוצגה לפני שש שנים.
הוויכוח הזה לא נעלם מהעיניים הישראליות. גורם ישראלי אומר כי ברור מי בממשל מתדרך נגד ישראל, כדי לייצר לחץ להתפשרות ולהסכם מהיר, אך מסוכן לסיום המלחמה. וויטקוף אמור להשתתף בפגישת הנשיא עם נתניהו, וראש הממשלה ייפגש בנפרד עם רוביו, שעמדותיו כך נראה מעוררות תקווה בירושלים.
בתוך כך, האפשרות של החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון צפויה להיות אחד מבין הנושאים הרבים שיעלו לדיון בשיחות בין הנשיא טראמפ וראש הממשלה, כך נודע ל"היום" ממספר מקורות המעורים בנושא. באופן מפתיע הלחץ לקדם מהלך מסוג זה מגיע מהצד האמריקני עוד יותר מאשר זה הישראלי, זאת לאחר שבכירים בזרם האוונגליסטי הביעו את רצונם בקידומו.
הסדרים בצפון
שני נושאים שטראמפ וצוותו מבקשים לקדם בפגישות עם נתניהו הן השיחות האזרחיות עם ממשלת לבנון והמו"מ להסדר בטחוני עם ממשל א-שרע בסוריה. כאן מזהים בממשל הזדמנות להתניע מהלכים חיוביים העשויים לגרור את האזור כולו. לפי דיפלומט מהאזור, בסוגיית סוריה חילוקי הדעות ניתנים לגישור ועם לבנון ישנם שלל אינטרסים משותפים שאפשר לבסס כתשתית להסכם עתידי.
נתניהו עצמו אמר השבוע בתשובה לשאלת "היום" כי ישראל מעוניינת לראות את לבנון ריבונית ויציבה. באותה נשימה הוסיף כי יש לטפל במחבלי חיזבאללה המופעלים מאיראן.
בהיבט הצבאי, צבא לבנון מביא תוצאות חלקיות בלבד בחשיפת הבונקרים והאמל"ח של חיזבאללה בדרום המדינה, ובמפגש בארה"ב ידונו דרכי הפעולה לאור פקיעת המועד שנקבע לפירוק חיזבאללה מנשקו, לפחות בדרום.
עם סוריה יש שותף נוסף לשיח - טורקיה, הפטרונית של א-שרע, המבקשת לייצר לעצמה אזור חסות מלא ובתוך כך להגביל את חופש הפעולה הישראלי באוויר וביבשה בתוך השטח הסורי. לישראל המרחב האווירי הזה נחוץ מאוד בדרך לאיראן, והטורקים לפי פרסום שלא אומת, מקדמים סוללות מכ"ם לתוך השטח הסורי ויוכלו לזהות טיסות של חיל האוויר.
איראן תהיה נושא מרכזי, הן פרטנית על התעצמותה המחודשת בתחום הטילאות וגם במה שישראל מבקשת טיפול שורש בבעיה האיראנית. הצוות הישראלי יציג את המידע המוכיח את מעורבות איראן בחמיכה בארגוני הטרור באזור וגם בייזום פעולות טרור משלה.
המטרה - הכרה כי הטיפול בה חייב להיות עמוק, כי אחרת המזרח התיכון ימשיך לדשדש במלחמות או לפחות בסבבי לחימה בכל כמה חודשים. ההערכה היא כי יוסכם לכל הפחות על מערכת עיצומים מהודקת וחמורה מהמצב כיום, מערכת שתביא להחלשה נוספת של הכלכלה האיראנית הנמצאת בתהליך קריסה.
עוד שני נושאים, צפויים ככל הנראה לעלות. האחד ה-MOU, מזכר ההבנות הביטחוני בין שתי המדינות שתוקפו אמור להסתיים ב-2027, וכעת בשיחות המקדימות צריך להניח את יסודותיו. בד בבד, יועלה גם נושא יחסי המסחר הטכנולוגיה והכלכלה בין המדינות, מסוגיית המכסים ועד לשת"פים במחקרי טכנולוגיה עילית.
ריבוי הנושאים יאלץ כנראה את הצורך בפגישה שנייה בין השניים, כאשר האפשרות הנוספת היא העברת מקצת הנושאים לדרג השרים והדרג המקצועי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו