הפסגה בישראל והקרב בין "המולדת הכחולה" הטורקית ל"מגן אכילס" היווני

בירושלים ייפגשו מחר (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. הפגישה הטרילטרלית, שבוודאי תזכה לתשומת לב מאנקרה, משקפת את החשש הגובר בקרב שלוש המדינות מהתנהלותה של טורקיה.

טורקיה ערכה אתמול טקס ימי במספנת איסטנבול, שבו הוכנסו לשירות צוללת, ספינת נחיתה וכלי שיט בלתי מאויש - כולן מתוצרת התעשייה הימית המקומית. הנשיא, רג'פ טאיפ ארדואן, ניצל את ההזדמנות כדי להתגאות בתעשיות הצבאיות של המדינה, לחזור על דוקטרינת "המולדת הכחולה" שעומדת בבסיס הפעילות הימית של הרפובליקה - ולשלוח מסר למדינות מזרח הים התיכון.

"לא מתכוננים למלחמה, אלא שומרים על השלום"

בטקס השתתף ארדואן יחד עם שר ההגנה ומפקד חיל הים הטורקי, והוכנסו לשירות צוללת חדשה, ספינת נחיתה וכלי שיט בלתי מאויש. "אין לנו עניין בטריטוריה או בריבונות של אף אחד", הכריז הנשיא הטורקי, והוסיף שכל ההשקעות "לא נועדו להתכונן למלחמה, אלא לשמור על השלום, על העצמאות ועל העתיד".

הוא התייחס ל"המולדת הכחולה", תפיסה אסטרטגית שמשטרו של ארדואן מקדם מתחילת שנות ה-2000 ושמטרתה לבסס שליטה ימית טורקית חלקים נרחבים של מזרח הים התיכון, באגאי ובים השחור.

אחת מאבני הפינה של התוכנית הייתה חתימת הסכם גבול ימי עם ממשלת לוב ב-2019 - הסכם שקובע אזור כלכלי בלעדי משותף החוצה את מזרח הים התיכון, ולמעשה מתעלם מזכויותיהן של יוון וקפריסין ואף נתפס כניסיון לסכל את מיזם צינור הגז "איסטמד" המשותף לישראל ולמדינות ההלניות.

בתחילת ינואר הודיע משרד ההגנה הטורקי שסה"כ 31 ספינות קרב נמצאות כעת בשלבי בנייה במספנות המדינה - מנושאת מטוסים, שארדואן חנך את בנייתה בטקס שנערך אתמול - ועד ספינות קטנות. לפי כתב העת European Security & Defence, האצה בתעשייה הימית הטורקית נובעת משלושה גורמים מרכזיים: ההזדקנות של הצי, הרצון לעצמאות בתעשייה הצבאית, והחזון שעתיד טורקיה נמצא בים.

חלק גדול מהכלים האלה מיועד ליצוא. התעשייה הימית הטורקית כבר מכרה ספינות למצרים, מלזיה, פקיסטן, קטר, אוקראינה ועוד. אתמול נמסרה לפקיסטן הקורבטה השנייה שהזמינה, ולרומניה נמסרה ספינת סיור - הפעם הראשונה שטורקיה מוכרת ספינת קרב למדינה באיחוד האירופי ובנאט"ו.

דוקטרינה נגדית יוונית

ארדואן מנסה להציג את המפנה התעשייתי-צבאי שהוביל כגולת הכותרת של משטרו, והוא מנה את הישגיו גם באוויר בדוגמת אלא של באייקר וגם ביבשה. הוא לא החמיץ את ההזדמנות גם לתקוף את האופוזיציה: "אל תשימו לב למי שמנסה לשבור את המורל שלנו. אל תתנו פרס למי שמנסה לשבור את האומץ שלנו. אל תקשיבו למבשרי האסון שמפיצים פסימיות בטלוויזיה, ברשתות החברתיות ובטורי העיתונים".

אל מול "המולדת הכחולה" הטורקית מפתחת יוון דוקטרינה נגדית: "מגן אכילס". היוונים, שמבינים שלא יוכלו להתחרות במספר הכלים הימיים ומודאגים מחדירות של מטוסים טורקיים לשמיהם, מהפעלת ספינות סקר באזורים שהם רואים כשטחם, ומהסכם הימי שחתמה טורקיה עם לוב.

את העיקרון המארגן של הדוקטרינה הגדיר שר הביטחון היווני בנאום בתחילת החודש: "לסגור את הים מהיבשה", כשהוא מגדיר את טורקיה כאיום המרכזי על מדינתו. במסגרת התוכנית מתכוונת יוון לפרוס מערכות טילים והגנה אווירית על מאות איים בים ההאגאי.

דנדיאס הסביר את השינוי האסטרטגי דרך דוגמה ממלחמת יום הכיפורים. "ב-1973 התנהל קרב גדול בין חיל האוויר הישראלי - תמיד אחד הטובים בעולם - לבין מערכות ההגנה האווירית של מצרים, טילי ה-SAM", אמר.

"חיל האוויר הישראלי לא ניצח. הישראלים איבדו מטוסים רבים מאוד וטייסים רבים". על כן, לדבריו, "עד היום הגנת האוויר התבססה על חיל האוויר. זו לא התשובה הנכונה, וזו תשובה יקרה מאוד. מעתה ההגנה תתבסס על מערכות נ״מ. נסגור לא רק את הים - גם את השמיים".

עסקת ענק בהיקף 3.5 מיליארד דולר

לפי דיווחים ביוון ובישראל, בין המדינות מתנהל משא ומתן על עסקת ענק בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר, שתכלול שלוש מערכות הגנה אווירית: ספיידר של רפאל, ברק MX של התעשייה האווירית וקלע דוד. המערכות הישראליות יחליפו מערכות רוסיות ואמריקניות מיושנות.

בגזרה אחרת, וחלק מאותם קשרים מתהדקים, אישרה וועדת ההגנה של הפרלמנט היווני לפני כשבועיים עסקה בהיקף של 650 מיליון יורו לרכישת 36 משגרי רקטות מסדרת PULS של אלביט. במרכז מערכת ה-PULS משגר רקטות רב-תכליתי המסוגל לשגר מגוון תחמושות - מרקטות גראד ועד רקטות מדויקות לטווחים של עד 300 ק"מ.

בשבוע שעבר דיווח העיתון היווני "טא נאה" כי ישראל, יוון וקפריסין בוחנות הקמת כוח צבאי משותף במזרח הים התיכון, כאשר מטרתו המוצהרת תהיה להגן על תשתיות אנרגיה כמו צינורות וכבלי חשמל. הדיווח זכה להכחשות נמרצות, אך הוא מהווה עדות לשיח הגובר על הידוק היחסים לכדי ברית הלנית-ישראלית משמעותית בניסיון להצר את צעדיה של אנקרה.