קרב בלימה ישראלי בניסיון לשנות את דעת הקהל בארה"ב

ארה"ב, ובעיקר בירתה ווושינגטון, לא ראו מזמן כזה בליץ של ביקורי בכירים ישראלים בשבוע אחד. הנשיא, יו"ר הכנסת, ח"כ מהאופוזיציה וכן שר החוץ ושרת החדשנות. כל אחד מהם בא מסיבותיו שלו, אבל מכנה משותף אחד היה שם: הדאגה הגוברת בישראל מהתפנית לרעתה בדעת הקהל האמריקנית.

הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל הוא הקשר החזק עם ארה"ב והגיבוי שהמעצמה החזקה בעולם מעניקה לנו בפורומים הבינלאומיים. הקשר הזה מתבטא הן בהיבטים צבאיים של משלוחי נשק, ויצוא ביטחוני המביא לארה"ב תועלת כלכלית. גם בהיבט המדיני המיידי מדובר בנכס - וטו בעצרת האו"ם ומאבק במדיניות אנטי־ישראלית במוסדות בינלאומיים - וגם ביכולת ההשפעה של ראשי ממשלות ישראל על הממשל, יכולת המביאה ראשי מדינות אחרות לבקש את קרבתנו.

הנכס האסטרטגי הזה נמצא כעת בסכנה גדולה בשל הסחף בדעת הקהל האמריקנית, בעיקר בזו הדמוקרטית אבל גם בצד הרפובליקני הבדלני. הצד הזה ותנועת MAGA המייצגת אותו, מושפעים מאוד מאנטישמים משפיענים דוגמת טאקר קרלסון, שאימצו בהשפעת ובמימון נדיב של קטאר את הנרטיב הפלשתיני הקיצוני ביותר. נרטיב זה מצדד בחמאס, מכחיש את הטבח ומפיץ שקרים אנטישמיים לרבות הערצת הנאצים והכחשת השואה. הסוגיה הזו עלתה בכל המפגשים, השיחות והדיונים, ורוב הבכירים האמריקנים שעימם נפגשו הסכימו כי מדובר בבעיה קשה.

יוזמת פרס נובל לטראמפ

התשובה הישראלית למגמה הזו היא חיזוק הקשר עם ממשל טראמפ וידידי ישראל בקונגרס משתי המפלגות. מהלך נכון, אבל על פניו לא מספיק.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נפגש עם עמיתיו בקונגרס, ובראשם יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון. במפגש ידידותי, שבו העניק אוחנה לעמיתו פח חרס מקורי מימי בית המקדש הראשון, חתמו השניים על המלצה לפרס נובל לשלום לנשיא טראמפ. מדובר בהמלצה שהם מתכוונים לצרף לה ראשי פרלמנטים רבים בעולם, והיא תוגש בחודש הבא. ההמלצה הזו נועדה לגעת בצד הסנטימנטלי של הקשר עם הרפובליקנים תומכי טראמפ, החשים כי העולם לא מכיר מספיק בפועלו - בעיקר ממשלות שמאל באירופה. 

נוסף על כך הסכימו השניים על הקמת קבוצת ידידות בין הכנסת לבית הנבחרים, גוף הקיים בוושינגטון רק עם עוד חמש מדינות אחרות בעולם. אוחנה, ועימו ח"כ איתן גינזבורג, נפגשו עוד עם מנהיג הרוב בסנאט ג'ון ת'ון, ידיד ישראל מובהק, ועם הסנאטורים לינדסי גראהם וג'ון פטרמן הדמוקרטי. בכל הפגישות עלה הנושא הכאוב של הסחף בדעת הקהל נגד ישראל. חברי הקונגרס הסכימו כי מדובר בתופעה מדאיגה, אך חלקם סבורים כי הרעש שהם עושים בתקשורת גדול מהשפעתם האמיתית.

עלייה באנטישמיות

הנשיא הרצוג התריע על התופעה בפני האסיפה של התנועה הציונית האמריקנית וקישר אותה לעליית האנטישמיות. "האנטישמיות מעולם לא היתה גלויה כל כך בשיח הציבורי והיא מגיעה משנאה גם משמאל וגם מימין. עלינו להילחם יחד, בכל הכלים המשפטיים שיש לנו, כדי להיאבק באנטישמיות ולהסביר את עמדתנו שמדינת הלאום היחידה של העם היהודי מגינה על העולם החופשי ומהווה מגדלור של תיקון עולם עבור כל העולם", אמר הרצוג.

גם שר החוץ גדעון סער שהה בבירה האמריקנית במהלך השבוע, הוא נפגש עם שר החוץ רוביו, יו"ר ועדת החוץ בסנאט ג'ים ריש, הסנאטורים ג׳ון פטרמן, טד קרוז ולינדזי גרהאם, וכן עם יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים בריאן מאסט. בפגישות עלתה הסוגיה של דעת הקהל האמריקנית, ועלו רעיונות כיצד להתמודד עם הבעיה.

שרת החדשנות גילה גמליאל הגיעה לוושינגטון למפגש עם השדולה הנוצרית תומכת ישראל בקונגרס, וגם שם עלתה הבעיה הנוגעת בעיקר לצעירים הנוצרים שהתמיכה והקשר שלהם לישראל מתרופפים.

מכונת תעמולה

אבל הפגישה החשובה מכולן התקיימה בוושינגטון בהשתתפות ראש המוסד דדי ברנע, השליח סטיב וויטקוף ונציג בכיר של משרד החוץ של קטאר. מאחורי חלק ניכר מהדה־לגיטימציה לישראל, ההפגנות וההסתה באוניברסיטאות והקמפיינים החשאיים והגלויים נגדנו, עומדת מכונת התעמולה הקטארית. זו, ברוח האחים המוסלמים, מקדמת נרטיב פלשתיני קיצוני השולל את קיומה של ישראל. בפגישה הזו נקבעו בעיקר נושאים ביטחוניים ומדיניים לדיון, אבל ברנע העלה גם את הסוגיה הזו. הקטארים מכחישים מעורבות, כמובן, אך הסוגיה צפויה לעלות גם במפגשים הבאים.

עם זה, כל הבכירים האמריקנים מאוחדים בדעה כי סיום המלחמה בעזה ותהליך הפשרה ואולי נורמליזציה עם מדינות ערביות ומוסלמיות, עשויים לעצור את הסחף בדעת הקהל של המדינה החשובה ביותר בעולם.