בעקבות הלחץ הערבי: התנאי שהציבו בישראל להעברת הרצועה לרשות

בעקבות הלחץ הערבי והבינלאומי על ישראל לקבל את הרשות הפלשתינית כמי שתנהל את רצועת עזה, ולהתקדם לפתרון הכולל מדינה פלשתינית - ישראל מציבה שורת תנאים לרפורמות ולשינויים ברשות, ודורשת את ביטול מעמד הפליט לפלשתינים המתגוררים ביו"ש וברצועת עזה.

לפי גורמים דיפלומטיים ערביים ומערביים, תנאים אלה כוללים את הפסקת פעילותן של כל סוכנויות האו"ם העוסקות בפליטים, ובראשן אונר"א, בכל שטחי הרשות ובעיקר ברצועת עזה, וקבלת אחריות של הרשות עצמה לכל צורכי האוכלוסייה. עוד דורשת ישראל את הפיכת "מחנות הפליטים" לשכונות או ליישובים רגילים, ואת ביטול הגדרת הפליטות בשטחי הרשות.

בערוץ i24NEWS דווח כי ישראל העמידה את הפסקת הפעילות של סוכנויות הפליטים של האו"ם כתנאי לנסיגת צה"ל מהמחנות בג'נין ובטולכרם, שבהם הוא פועל כבר כמה חודשים. לפי המקורות הדיפלומטיים, דרישה זו הועלתה בשיחות בין ישראל לארה"ב ומול המתווכים האירופאים, ובהם טוני בלייר וקנצלר גרמניה מרץ, בפגישה שנערכה היום.

לצד זה, ישראל מציבה את הדרישות המוכרות: פירוק חמאס מנשקו; שליטה ביטחונית ישראלית מלאה וחופש פעולה צבאי גם בשטחים שנמצאים בשליטת הרשות; פירוז מלא של השטחים הפלשתיניים, למעט כוחות שיטור החמושים בנשק קל בלבד; שינוי ממשי בתוכניות החינוך במוסדות החינוך ברשות, מהגן ועד האוניברסיטה, והוצאת כל התכנים האנטישמיים והאנטי־ישראליים; תהליך דה־רדיקליזציה לאוכלוסייה; פעילות ממשית של כל זרועות הביטחון ברשות נגד ארגוני הטרור, ועוד. לדידה של ישראל, זהו תנאי להסכמה להתקדם לתהליך שבסופו תוקם מדינה פלשתינית, כפי שמחייבת תוכנית טראמפ שלה הסכים נתניהו.

במסיבת העיתונאים בתום מפגשו אתמול עם הקנצלר מרץ אמר נתניהו: "אנחנו מאמינים שיש דרך לקדם שלום רחב יותר עם מדינות ערב, וגם דרך לכונן שלום בר־ביצוע עם שכנינו הפלשתינים - אבל אנחנו לא הולכים ליצור מדינה שתתחייב להשמדתנו ממש בפתח ביתנו. הדבר היחיד שתמיד נתעקש עליו הוא שהסמכות הריבונית על הביטחון תהיה בידי ישראל. עקפנו את הרשות הפלשתינית, כי היא לא מעוניינת בשלום. כולם אומרים שהם ישתנו - אני בספק. הם צריכים להפסיק לחנך את ילדיהם לרצח ישראלים ולשלם למחבלים".

מגעים לקראת שלב ב'

בינתיים נמשכים המגעים לקראת הכרזה אמריקנית על מעבר למו"מ על יישום שלב ב' של תוכנית טראמפ. הסוגיה העיקרית המעכבת זאת היא אי־השבתו של החלל החטוף האחרון, רס"ר רן גואילי, לוחם יס"ם שנהרג בקרב מול מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר, לאחר שחיסל עשרות מהם.

ראש שב"כ דוד זיני ביקר בקהיר בשבוע שעבר, ודן עם המצרים על מידע מודיעיני המסמן בקירוב את מקום הימצאותו של גואילי. בעקבות זאת, אתמול התחדשו החיפושים אחריו בשכונת זייתון שבמזרח עזה, בנוכחות אנשי הצלב האדום ואנשי חמאס.

ארה"ב לוחצת להכריז על ההתחלה של שלב ב' בהסכם, גם אם גואילי לא יימצא. משפחתו של גואילי ביקשה מרה"מ נתניהו להימנע מהתקדמות כל עוד גואילי לא הוחזר. לדבריהם, נתניהו הסכים.

שלב ב' של תוכנית טראמפ כולל את תהליך פירוק חמאס מנשקו והעברת השלטון לגורם אזרחי בינלאומי, ולצד זה נסיגה ישראלית נוספת, בהתאם להסדרי ביטחון. בכירים בחמאס שבים ומכריזים כי הארגון לא ימסור את נשקו, ובהנהגתו מתנהלת מחלוקת בסוגיה, אך גם המתונים ביותר לא מוכנים למסירה מלאה של הנשק.

גורמים ערביים טוענים כי הצגת המצב כאילו אין כל התקדמות בהכנת העברת השליטה היא מוטעית, וכי כבר בשבועות הקרובים יוצג הגוף השלטוני החדש האמור לקבל אחריות על הרצועה - ובו המועצה המנהלת בהשתתפות בינלאומית, וכן גוף ביורוקרטי ניהולי שעיקרו מורכב מפלשתינים תושבי עזה, שחלקם היו פקידים ברשות הפלשתינית לפני השתלטות חמאס.

קטאר דורשת התחייבות

בוושינגטון התקיימה אתמול פגישה מעניינת בין ראש המוסד דדי ברנע, השליח סטיב וויטקוף ונציג קטארי בכיר. מדובר בפגישה ראשונה בתהליך ההפשרה, שעליו סוכם בין רה"מ נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. התהליך החל בשיחת טלפון של נתניהו מהבית הלבן אל ראש ממשלת קטאר, אל־תאני, במהלך פגישתו של נתניהו עם טראמפ בסוף ספטמבר.

בפגישה סוכם כי במסגרת התהליך שארה"ב מתווכת בו, ייערכו שיחות פעם בחודש ובפגישות ילובנו נושאים שנמצאים במחלוקת. על סדר היום בפגישה כעת: אירוח אנשי חמאס בקטאר, ה"תיווך" הקטארי שלפי ישראל לא הביא לתוצאות המקוות, ודרישתה של קטאר להתחייבות ישראלית להימנע מתקיפות על אדמתה.