לאחר שנתיים של מלחמה, צה"ל ממשיך לזכות באמון גדול של הציבור הישראלי היהודי. בסקר השנתי שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי 81.3% מהציבור היהודי מביע בו אמון, אם כי האמון שלו זוכה הפיקוד הבכיר בצה"ל נמוך יותר ועומד על 65.3% בלבד. הדרג המדיני זוכה לאמון נמוך משמעותית, כאשר רק 43.1% מהציבור היהודי סבורים כי ההחלטות מתקבלות משיקולים ענייניים.
שאלות מעניינות נוספות בסקר עוסקות בטוהר הנשק ובחקירות חיילים. כך, למשל, השיבו 62.5% מהנשאלים שיש להרוג מחבל גם אם לא נשקפת ממנו סכנה, ו-60.6% מהציבור לא תומך בחקירת חיילים באשר להתעללות בפלשתינים עצורים. 84% מהציבור נותן לצה"ל ציון מצוין או טוב מאוד בנוגע להתנהלותו המוסרית של הצבא.
אלא שהתחקירים הצה"ליים זוכים לאמון לא גבוה, כאשר רק 45.5% מהציבור סבור כי התחקירים די אמינים. 42.3% סבורים כי התחקירים הצה"ליים אינם אמינים.
מדובר, כאמור, בממצאי הסקר השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. הסקר המיוחד יוצג ביום רביעי הקרוב בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון. הסקר נערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת). בסקר נשאלו 600 יהודים בשפה העברית המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה.
אחת מהשאלות בסקר עסקו בפוליטיזציה של הגופים הביטחוניים בישראל. הנשאלים התבקשו להביע את דעתם האם הם סבורים שהמשטרה, צה"ל, המוסד ושב"כ ניטרליים מבחינה פוליטית. מהתשובות עולה כי 58.5% סבור כי המשטרה אינה ניטרלית או ניטרלית במידה מועטה. צה"ל זוכה לאמון גבוה יותר, כאשר 60.8% מהציבור סבור שצה"ל ניטרלי במידה רבה מאוד או במידה רבה. באשר לשב"כ, מהסקר עולה כי 54.5% מהציבור סבורים כי הארגון ניטרלי במידה רבה או רבה מאוד.
גם השנה זוכה צה"ל לאמון גבוה מאוד, כאשר 81.3% מהציבור היהודי השיבו שיש להם הרבה (39.5%) או די הרבה (41.8%) אמון בצבא. ל-14.7% יש די מעט אמון בצה"ל, ו-3.5% השיב שאין לו אמון בכלל בצבא. הקבוצה יוצאת הדופן היא החרדים, כאשר 42.3% מהם השיבו שאין להם אמון או שיש להם מעט אמון בצה"ל, ו-57.7% מהם השיבו שאין להם אמון או שיש להם מעט אמון.
שאלה נוספת בסקר בדקה עד כמה יש לציבור היהודי אמון בפיקוד הבכיר של הצבא. פה התוצאות הכלליות הן שרק ל-65.3% יש אמון במידה רבה מאוד (23.3%) או במידה די רבה (42%) בפיקוד הבכיר, בעוד של-32.4% יש אמון מועט או כלל לא בצמרת.
מעניין לשים לב לפילוח המחנות הפוליטיים בישראל, כאשר אם בשנה שעברה השיבו 80% מהיהודים המגדירים את עצמם במחנה ה"שמאל" כי יש להם אמון בפיקוד הבכיר בצה"ל, הרי שהשנה רק 66.6% מהמחנה הגדיר כי יש לו אמון רב, או די רב, בפיקוד הבכיר. 70.1% מאלו המגדירים עצמם במחנה "המרכז" הביעו אמון בפיקוד הבכיר, ו-63.4% מהציבור המגדיר את עצמו "ימיני" מביע אמון בפיקוד הבכיר בצה"ל.
"זה לא דרמטי במספרים, עדיין יש אמון בפיקוד הבכיר, אבל זה משקף את התחלופה. זה לא רק אייל זמיר, אלא המטכ"ל, ה'סוסים הדוהרים", מסביר פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון. "זה מעיד על תחלופת המפקדים, שנתפסו בעיני מחנה המרכז-שמאל כאחראיים יותר. זה לא שהתמונה התהפכה, אבל יש ירידה מסוימת באמון".
פה המקום לציין כי לפי הסקר, 62.8% מהנשאלים בסקר הגדירו את עצמם כ"ימין" במפה הפוליטית, 24.5% הגדירו עצמם "מרכז", ורק 11.5% מגדירים את עצמם "שמאל".
לעומת הדרג הצבאי, הדרג המדיני מקבל ציונים נמוכים למדי. בתשובה לשאלה: "עד כמה יש לך אמון שהחלטות הדרג המדיני בעניין המלחמה התקבלו ומתקבלות בעיקר משיקולים ענייניים?" 13.8% השיבו כי במידה רבה מאוד, ו-29.3% במידה די רבה, ובסך הכל 43.1% מהציבור היהודי סבורים כי החלטות הדרג המדיני מתקבלות משיקולים ענייניים, בעוד ש-53.3% מהציבור היהודי סבור כי החלטות הדרג המדיני לא מתקבלות משיקולים ענייניים, או רק במידה מועטה.
גם פה מעניין לשים לב לפילוח לפי מחנות פוליטיים, כאשר במחנה השמאל 85.5% סבורים כי החלטות הדרג המדיני מתקבלות משיקולים שאינם ענייניים, או ענייניים במידה די מועטה, במחנה המרכז 71.4% סבורים שהחלטות הדרג המדיני אינן ענייניות, ואילו במחנה הימין 40.4% סבורים כי החלטות הדרג המדיני אינן ענייניות או ענייניות במידה מועטה.
עוד עולה מהסקר כי 81% מהציבור היהודי סבור כי הנטל על משרתי המילואים צריך להשפיע על החלטות הדרג המדיני בנוגע להיקפה והמשכה של המלחמה. 72.3% מהציבור היהודי סבור שההשלכות הכלכליות על ישראל צריכות להשפיע, 61.5% סבורים כי מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם צריך להשפיע על משך והיקף הלחימה. 50.6% מעוני הסקר סבור שהחשיפה של חיילים להעמדה לדין בחו"ל צריכה להשפיע על משך הלחימה, ורק 31.5% סבור שפגיעה באוכלוסייה אזרחית של האויב צריך להוות שיקול על הלחימה.
באשר לשירות קרבי בצה"ל, נראה שהדעות של הציבור חצויות. רק 45.8% מהציבור היהודי השיב כי לו ילדיו היו בגיל הרלוונטי היה רוצה שיתגייסו לקרבי, 46% השיבו שלא היו מסכימים לכך, או כלל לא מסכימים.
גם השנה עסק הסקר בשאלות הנוגעות למוסר בלחימה. כך, למשל, בתשובה לשאלה "האם במקרה של ירי טילים על אוכלוסיה ישראלית על ידי אחד או יותר מהארגונים הפלשתיניים בעזה יש לבצע ירי כבד לריכוזי אוכלוסיה פלשתינית כדי לצרוב בתודעתם את מחיר ההתגרות?" השיבו 55.3% שהם מסכימים או די מסכימים. 41.5% השיבו כי הם לא כל כך מסכימים או כלל לא מסכימים לכך.
באשר לשאלה "האם יש להרוג מחבל גם אם לא נשקפת ממנו סכנה?" השיבו 62.2% מהציבור כי הם מסכימים לכך או די מסכימים, ואילו 36.3% השיבו כי אינם מסכימים לכך או לא כל כך מסכימים. באשר לשאלה האם במקרה של חשד למלכוד של מבנה או פתח מנהרה, האם ניתן לשלוח אזרח פלשתיני לבדיקת המקום כדי לא מסכן את חיילי צה"ל, השיבו 36.8% מהציבור היהודי כי הם מסכימים לכך מאוד ו-17% שהם די מסכימים. כלומר, 53.8% מהציבור היהודי מסכים לכך. 41.2% מהציבור ציינו כי אינם מסכימים או לא כל-כך מסכימים לכך.
הנסקרים התבקשו לתת לצה"ל ציון בין 1 ל-5 בנוגע להתנהלותו המוסרית בלחימה, כאשר 5 הוא מצויין. 60% מהנשאלים נתנו לצה"ל ציון 5 ו-24% נתנו ציון 4, מה שמראה ש-84% מהציבור היהודי נותן לצה"ל ציון מצוין או טוב מאוד בנוגע להתנהלותו המוסרית.
60.5% סבור שצה"ל צריך לוודא שבפעולה צבאית, צריך לוודא שאינה מפירה את חוקי וכללי המלחמה הבינלאומיים. מי שהסכים לאמירה זו, נשאל האם צה"ל צריך להקפיד לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי גם אם הדבר פוגע במידה מסוימת בביצועים הצבאיים. במקרה זה, 61.4% השיבו כי הם מסכימים לכך, ואילו 36% מאלו שסבורים שצריך להקפיד על כללי הלחימה הבינלאומיים לא מסכימים שיש להקפיד עליהם אם המשמעות היא פגיעה בביצועים בפעולה צבאית.
שאלה נוספת מתכתבת עם פרשת חקירת החיילים משדה תימן ופרשת הפצ"רית לשעבר. בתשובה לשאלה "האם אתה תומך או לא תומך בחקירת החיילים כאשר מתעוררים חשדות להתעללות בפלשתינים המוחזקים במעצר בידי צה"ל?" רק 37.7% תומך או די תומך בכך, ואילו 60.6% לא תומך, או די לא תומך בחקירת חיילים באשר להתעללות בפלשתינים עצורים.
מהנתון הזה ניתן אולי להבין את הלחצים הכבדים שהופעלו על הפצ"רית לשעבר בסוגיית החקירה, שכן רוב גדול בציבור סבור שאין לחקור חיילים במקרה זה. עוד עולה מהסקר כי 65% מהציבור היהודי סבורים שהשמירה על טוהר הנשק (הימנעות מהריגה לא הכרחית ופגיעה בחפים מפשע) מונעת מצה"ל למלא את משימותיו.
"יתכן שבראש של הפצ"רית לשעבר היה מקרה אלאור אזריה, שבו רוב הציבור שנשאל האם מותר לירות במחבל מנוטרל אמר שאסור. יתכן שהיא סברה שאז הסרטון הוא ששכנע את הציבור, ולכן בחרה להפיץ את הסרטון. אלא שעמדות הציבור השתנו מאז", מסביר פרופ' עמיחי כהן.
84.2% מהציבור היהודי מסכים מאוד, או די מסכים לכך שמשרתי המילואים צריכים לקבל העדפה על חשבון אזרחים אחרים בקבלת שירותים ציבוריים. רק 39.7% סבור כי משרתי המילואים מקבלים את הזכויות הראויות להם מטעם רשויות המדינה. בשאלה זו ניתן לראות פער בין דתיים לחילונים, כאשר 69.1% ממי שמגדירים עצמם חילונים סבורים כי המשרתים לא מקבלים את הזכויות הראויות להם, ואילו 52.6% מהדתיים סבורים שמשרתי המילואים דווקא מקבלים את הזכויות הראויות להם מטעם רשויות המדינה.
רק 37.5% מהציבור סבור שהצבא מתחשב מספיק באילוצים ובצרכים של אנשי המילואים, אך 79.7% סבור כי הציבור הרחב מבטא את הערכתו לאנשי המילואים.
שאלה מעניינת נוספת נוגעת לשירות החרדים. הנסקרים נשאלו האם הם מסכימים להגביל את שירות הנשים לטובת שילוב חרדים בצה"ל, מבחינת תפקידים, אפשרויות קידום ומקומות שירות. במקרה זה, רק 32.2% מהציבור מסכימים להגביל את שירות הנשים לטובת גיוס חרדים. גם פה נראה פער בין חילונים לדתיים, כאשר 57.7% ממי שמגדיר עצמו דתי מסכים להגבלת שירות נשים לטובת גיוס חרדים, ואילו בקרב הציבור החילוני רק 13.9% מסכימים לכך.
34.2% מהציבור היהודי מסכים עם ההצעה החוזרת בשנים האחרונות לבטל את גיוס החובה ולבסס את צה"ל כצבא מקצועי, שהמשרתים בו יתוגמלו בהתאם. 57.7% מהציבור היהודי לא מסכים לכך, או לא כל כך מסכים. עוד עולה מהסקר כי רק 26.3% מהציבור סבור שהמשרתים מקבלים את הסיוע הנפשי המתאים במהלך השירות הצבאי, ורק 21.7% סבורים שהמשרתים מקבלים את הסיוע הנפשי המתאים לאחר השחרור.
בתשובה לשאלה "על מי ניתן לסמוך יותר בניהול המלחמה?" השיבו 9.7% כי ניתן לסמוך יותר על הדרג המדיני, 49.5% על הדרג הצבאי, ואילו 23.7% השיבו שניתן לסמוך על שניהם באותה מידה. 14% השיבו כי לא ניתן לסמוך על אף אחד מהם, 3.2% השיבו כי אינם יודעים.
שאלה נוספת עסקה בסוגיית אמינות התחקירים הצה"ליים. פה עולה כי רק 45.5% מהציבור סבור כי התחקירים די אמינים, 42.3% סבורים כי התחקירים אינם אמינים, או לא כל כך אמינים. 12.2% השיבו כי אינם יודעים אם התחקירים הצה"ליים אמינים. עוד עולה מהסקר כי רק 35.2% מהציבור סבור כי המדינה עושה מספיק כדי להגן על חיילים מפני העמדה לדין בחו"ל.
בתשובה לשאלה "האם אתה או מישהו ממשפחתך הקרוב שירתם בסדיר או במילואים מאז 7 באוקטובר?" נמצא כי 56% השיבו לכך בחיוב. עוד עולה כי 26.7% מהנשאלים השיבו כי השתתפו בהפגנה בשלוש השנים האחרונות, 73.3% השיבו שלא השתתפו.
מעניין לבדוק את פילוח המחנות הפוליטיים: 69.6% מאלו המגדירים עצמם במחנה "השמאל" השתתפו בהפגנות בשנתיים האחרונות, 40.1% מאלו המגדירים עצמם במחנה "המרכז" ו-13.8% בלבד מאלו המגדירים עצמם במחנה "הימין" השתתפו בהפגנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו