"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפרקליטות עיכבה את המינוי בפרשת הפצ״רית | לוין תוקף :"מה יש לכם להסתיר?"
הפרקליטות הגישה לבג״ץ בקשה לדיון נוסף ולעיכוב ביצוע פסק הדין העוסק בחקירת הפצ״רית ובהדלפת הסרטון משדה תימן, וביקשה לעכב את מינויו של בן חמו למפקח על החקירה • שר המשפטים ושר החוץ תקפו בחריפות את המהלך
היועמ"שית, לוין והפצ"רית לשעבר על רקע בג"ץ. צילום: אורן בן חקון, ראובן קסטרו

הפרקליטות עיכבה את המינוי בפרשת הפצ״רית | לוין תוקף :"מה יש לכם להסתיר?"

הפרקליטות הגישה לבג״ץ בקשה לדיון נוסף ולעיכוב ביצוע פסק הדין העוסק בחקירת הפצ״רית ובהדלפת הסרטון משדה תימן, וביקשה לעכב את מינויו של בן חמו למפקח על החקירה • שר המשפטים ושר החוץ תקפו בחריפות את המהלך

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הפרקליטות הגישה היום (שישי) בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב על פסק הדין שניתן שאפשר לשר המשפטים יריב לוין למנות גורם חיצוני שילווה את החקירה נגד הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר ירושלמי, והדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן. דיון נוסף הוא הליך נדיר שבו מתבקש בית המשפט העליון לבחון מחדש את פסיקתו בהרכב גדול יותר של שופטים.

בבקשה טוענת הפרקליטות כי פסק הדין כולל "הלכות חדשות ותקדימיות" המצדיקות דיון מחדש. "לראשונה בישראל, הלכה למעשה, מתאפשרת מעורבות פוליטית בחקירה משטרתית ספציפית בעודה מתנהלת:, נכתב בבקשה.

הפרקליטות מתנגדת גם לקביעת בית המשפט בדבר "מניעות מוסדית" של כלל הגורמים הבכירים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה מללוות את החקירה. לעמדתה, מדובר ב"הלכה חדשה וקשה, הסוטה מהלכות קודמות בנושא, שביסודן ההכרח לבדוק באופן פרטני, על בסיס תשתית עובדתית, האם פוטנציאל ניגוד עניינים עדיין מתקיים לכל אורך שרשרת העברת הסמכות".

עוד נטען כי "קביעות אלו בעניין קיומה של מניעות מוסדית מחדשות חידוש דרמטי בהלכה הפסוקה בתחום ניגוד העניינים; הן מצויות במתח מול הלכות קודמות של בית המשפט הנכבד בנושא, והן מציבות קשיים יישומיים משמעותיים במקרים עתידיים אחרים בראיה פנים ממשלתית רחבה".

בבקשה מצביעה הפרקליטות על דבריהם של חברי כנסת כראיה לשיקולים זרים במינוי. "עוד לפני שניתן פסק הדין וביתר שאת לאחריו, חברי כנסת שונים היו מעורבים אף הם, מי במישרין ומי בעקיפין, במלאכת הצעת השמות של תובעים פוטנציאליים שימונו על ידי השר, תוך שהם מגלים, באופן מפורש ושאינו משתמע לשני פנים, את עמדתם בנושא חקירת היועצת המשפטית לממשלה והדחתה מהתפקיד”, נכתב.

הפרקליטות מפנה בפרט לדבריו של חבר הכנסת משה סעדה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, יממה בלבד לאחר מתן פסק הדין. סעדה אמר: “אני קובע באופן רשמי ולפרוטוקול… היא חשודה… התפקיד שלנו לטהר את השורות והיא צריכה להיות מודחת מהמערכת, לא כי אני רוצה להדיח אותה, אלא כי היא חשודה בפלילים, וכל אדם שחשוד בפלילים, כשהוא היועץ המשפטי לממשלה, הדין הוא אחד”.

השופט בדימוס בן חמו ויריב לוין, צילום: אתר בתי המשפט ואורן בן חקון

הבקשה הוגשה יום לאחר שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הוציא צו ארעי המקפיא את המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו, שנעשה על ידי לוין כמלווה החקירה. עמית קבע כי לוין והפרקליטות יגישו תשובה לבקשה עד יום שני, כך שהמינוי מעוכב לפחות עד אז.

החלטת בג״ץ לגביה הפרקליטות מבקשת דיון נוסף קבעה כי ללוין יש סמכות להטיל את תפקיד היועמ״שית לפקח על החקירה על גורם מחוץ לייעוץ המשפטי - אך הטילה עליו מגבלות ליישם את סמכותו.

בתוך כך, נקבע כי על לוין להעביר את ליווי החקירה לעובד מדינה בכיר שעליו להיות משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית. שופט לוין החליט למנות לתפקיד את בן חמו שאינו עובד מדינה - וספק אם העסקתו כ״עובד מדינה״ זמני, עולה בקנה אחד עם פסיקת בג״ץ ודרישת החוק.

יצחק עמית (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב על כך: ״דקות לפני כניסת השבת, תוך ניצול ציני של משאבי המדינה, מגישה הפרקליטות בקשה מבישה לדיון נוסף״. לדבריו, הבקשה מתעלמת מקביעת שלושה שופטי בג״ץ בנוגע לניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי לממשלה. לוין הוסיף: ״מי שאמורים לשמור על החוק לא בוחלים באמצעים כדי למנוע חקירה. מה אתם מנסים להסתיר?״

גדעון סער תקף גם הוא: ״בקשת היועצת המשפטית לממשלה לדיון נוסף בפסיקתם החדה כתער של שלושה שופטי בית המשפט העליון בפרשת הפצ״רית היא שפל מקצועי וערכי. זה קורה אחרי שנקבע שהיא ובכירי הפרקליטות מצויים ב'מניעות מוסדית רחבה' בפרשה. ברור שאמון הציבור אינו מעניין כלל את החבורה הזאת. אבל יש פה עוד משהו: רצון גלוי לטייח ולמנוע את חשיפת האמת. הפעם זה לא יעבוד״.

מנגד, משמר הדמוקרטיה הישראלית בירך על בקשת הפרקליטות לדיון נוסף, והזכיר כי הגיש עתירה דומה לפני יומיים. בארגון טוענים כי ההלכות שנקבעו בפסק הדין מהוות סכנה לשלטון החוק ולעצמאות מערכת האכיפה, וקוראים לנשיא העליון יצחק עמית להעביר את הדיון להרכב מורחב של תשעה שופטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...