מועצת הביטחון של האו"ם צפויה לאשר הלילה (בין שני לשלישי) את ההחלטה על עתיד עזה, הכוללת "נתיב למדינה פלשתינית". על פי הנאמר בטיוטה שהניחה ארה"ב, "אחרי שהרפורמות ברשות הפלשתינית יוצאו לפועל באמינות, והפיתוח מחדש של עזה יושג, עשויים סוף סוף להתפתח התנאים למעבר קרדבילי להגדרה עצמית פלשתינית ולמדינתיות".
על פי מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) הרש"פ תצטרך לעבור דרך ארוכה מאוד עד שניתן יהיה לקבוע "שהרפורמות ברשות הפלשתינית הוצאו לפועל באמינות".
המחקר, שהתבסס על ניתוח תוכן באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקדמים, בחן באופן שיטתי את השיח בעיתון הרשמי של הרשות הפלשתינית, "אל-חיאת אל-ג’דידה", בין ינואר 2022 לאוגוסט 2025. נבדקו למעלה מ־2,300 טורי דעה שבחנו את העמדות השכיחות ברשות הפלשתינית כלפי ישראל והיהודים, וכן כלפי החמאס ואירועי 7 באוקטובר.
הממצאים המרכזיים שהועלו במחקר הם כי כ־20% מהמאמרים המזכירים יהודים, נושאים תכנים אנטישמיים מובהקים. בין היתר נשלל בהם עצם קיומו של העם היהודי, הועלו טענות על שליטה יהודית בכלכלה העולמית ובאליטות האמריקניות, ונערכו והשוואות בין ישראל לבין הנאציזם או הצלבנים, וישויות קולוניאליות למיניהן.
גם בכתבות שאינן מזכירות יהודים, הציונות מוצגת כמעט תמיד כתנועה קולוניאלית וכמקור לסבל הפלשתיני. יצויין, כי לא נמצא שינוי מובהק בשיעור האנטישמיות לפני ואחרי 7 באוקטובר 2023.
ממצאי המחקר מעלים כי ברוב המאמרים חמאס מוצג כגוף שלילי ולא לגיטימי, המזוהה עם "האחים המוסלמים" ועם איראן. בתקופה שלפני 7 באוקטובר, 62% מהמאמרים בנושא החמאס היו "מאד שליליים".
במהלך השבועות הראשונים לאחר ה־7 באוקטובר נרשמה דווקא התמתנות זמנית ביחס כלפי חמאס ולא אותרו מאמרים שהוגדרו כ"מאד שליליים". רק 22% מהמאמרים הוגדרו "שליליים". 67% מהמאמרים בתקופה זו הוגדרו "ניטראליים" ביחס לחמאס וכן ביחס ללגיטימיות שלו, והיו אפילו כ-11% שהוגדרו "די חיוביים".
כ־67% מהמאמרים שהתייחסו ל־7 באוקטובר מציגים את האירוע באור שלילי, כאשר 39% מהמאמרים סווגו כיחס "שלילי מאד". עם זאת, עיקר הביקורת איננה על מעשי הרצח נגד היהודים אלא על כך שהמתקפה "סיפקה לישראל תירוץ" להרחבת פעולותיה הצבאיות.
בנוגע להסכם אפשרי עם ישראל: ב- 62% מהמאמרים היחס הוא שלילי (מתוכם 44% סווגו כ"שלילי מאד"), כאשר הכותבים מציגים את ישראל כישות קולוניאלית שאין אפשרות להסכם אמיתי עמה. בכמעט שליש מהמאמרים (30%) היחס כלפי האופציה להשיג הסדר עם ישראל הוא חיובי.
עורכי המחקר, יעקב כץ, שלומי ברזניק ואלי קנאי, ממרכז המידע של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), מדגישים כי הממצאים מבטאים את מאפייני השיח הרשמי ברשות הפלשתינית, כאשר העיתון שנבדק הוא למעשה כלי דוברות של הרשות, והוא משמר קו עוין כלפי ישראל והציונות ואף נגוע באנטישמיות בוטה. הביקורת החריפה כלפי חמאס נובעת משלילת האסלאם הפוליטי כחלק ממאבקי הכוח על השליטה בעם הפלשתיני.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן: "הממצאים חושפים כי עיתון רשמי של הרשות משמר נרטיב אנטישמי עם שלילת הציונות; מצד שני, הוא דוחה את חמאס ומציג אותו כגורם קיצוני ולא לגיטימי. השיח הזה מבטא חוסר אמון עמוק גם כלפי ישראל וגם כלפי חמאס, שנתפס בעיני הרשות כמתחרה פוליטי שמאיים על מעמדה. אנטישמיות, האשמת ישראל, ושיח של דה־לגיטימציה לציונות אינם מקריים – הם חלק ממסגור נורמטיבי קבוע בעיתונות הרשמית של הרשות. זהו ביטוי מובהק לשיח פנימי שמלמד עד כמה רחוקה הדרך להכשרת הציבור הפלשתיני לקראת פיוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו