ראש ממשלת נורבגיה, יונס גר סטרה, ביקש לבקר בישראל בחודש שעבר וסורב, כך מדווח היום (שישי) העיתון הנורבגי DN.
נורבגיה נקטה במדיניות עוינת כלפי ישראל לאורך המלחמה: הכירה במדינה פלשתינית ב-2024, משכה השקעות מקרן הנפט הנורבגית ותמכה בהליכים המשפטיים נגדה בבתי הדין הבינלאומיים. רק לפני שבוע זימן משרד החוץ את שגריר נורבגיה למחאה חריפה, אחרי שסטרה השתתף באירוע לציון ליל הבדולח שאורגן על ידי ארגונים אנטי ישראליים - למרות בקשות הקהילה היהודית בנורבגיה להימנע מכך.
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "בשעה טובה אירלנד, ספרד ונורבגיה הכירו במדינת פלשתינית. צעד מבורך" // קרדיט: ערוץ הכנסת
ראש הממשלה הנורבגי אישר בפני העיתון את הדיווח ואמר כי ״אני די בטוח שחלקים בממשלה הישראלית מגיבים ככה למדינות שהתנגדו למלחמה בעזה והכירו במדינה הפלשתינית.
"הבקשה למשרד רה״מ נתניהו נענתה שאין זמן לארגן ביקור כזה כרגע. זה היה הנימוק״, אמר סטרה לעיתון. לפי הדיווח, המסר מישראל היה כי ביקור מאוסלו לא רצוי כעת.
לדבריו, הרעיון לבקר בישראל עלה באוקטובר, כשהשתתף בפסגה של הנשיא טראמפ בשארם א־שייח' בעקבות הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. סטרה אמר שרצה לפתוח שיחות מוקדמות עם מדינות האזור בנושאים שבהם נורבגיה יכולה לתרום ״תרומה מיוחדת״ לשיקום עזה.
סטרה עומד בראש מפלגת הלייבור, שניצחה בספטמבר בהפרש קטן עם גוש השמאל. מפלגות השמאל הקיצוני דרשו ממנו חרם מלא על ישראל ומשיכת כל ההשקעות של קרן העושר הלאומית מחברות ישראליות, ואיימו שזה תנאי לתמיכה שלהן בממשלה. אבל בתחילת החודש הקפיאה הממשלה את ועדת האתיקה של הקרן - זו שהמליצה על הצעדים האלה - ומפלגות השמאל נסגו מהדרישה המקסימלית שלהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו