דו”ח Reputation Lab לשנת 2025 מציב את ישראל באחת מנקודות השפל הקשות ביותר במוניטין הבינלאומי שלה. בעוד מדינות אירופה שולטות בצמרת (שבע מתוך עשר הראשונות הן מדינות אירופיות), לאחר שנתיים של מלחמה בעזה ובחזיתות נוספות, ישראל מוצאת עצמה מדורגת במקום ה-55 מתוך 60 מדינות, לצד מדינות כמו ניגריה, בנגלדש, סעודיה, פקיסטן וסין. מדובר באינדיקציה מטרידה, החורגת בהרבה מ”נזק תדמיתי”: זהו איום אסטרטגי רחב היקף, שעלול להשפיע על הכלכלה, על התעשייה, על המחקר והפיתוח, על הדיפלומטיה, על ההשכלה הגבוהה ועל ביטחון הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
דו”ח Reputation Lab, המבוסס על סקר בקרב אזרחי מדינות ה־G7, מדרג את 60 הכלכלות המובילות לפי מדדים של אמון, הערכה, כבוד ודימוי כללי. במדינות בעלות מוניטין חיובי, כדוגמת שווייץ, קנדה, נורווגיה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, הולנד ואירלנד, התדמית הבינלאומית מתורגמת להון של ממש: השקעות זרות, מחקר ופיתוח, תיירות, והקשבה בפורומים בינלאומיים. ישראל, לעומת זאת, נחלשת בשורה של ממדים אלה, והופכת בהדרגה ממדינת ה- Start-Up הנערצת למדינה שזוכה לחשדנות ואף לניכור.
חשוב להבין: המוניטין הבינלאומי איננו רק “יחסי ציבור״, אלא גורם המשפיע ישירות על חייהם של אזרחים. הוא קובע כיצד מתקבלות חברות ישראליות בשווקים זרים, כיצד מתייחסים למדענים ולסטודנטים ישראלים בקהילות החוקרים החשובות ובאוניברסיטאות מובילות, ועד כמה הקול הישראלי נשמע במוסדות בינלאומיים. במובן זה, הפגיעה בתדמית ישראל היא גם פגיעה קשה בקהילות היהודיות בעולם, הנתפסות לא אחת כשלוחות של המדינה היהודית.
כאשר ישראל נכללת באותה קטגוריה תדמיתית עם מדינות הנתפסות כאוטוקרטיות, כמושחתות, סגורות או תוקפניות, הדבר משליך לא רק על יחסי החוץ שלה אלא גם על האופן שבו נתפסים יהודים ברחבי העולם. זהו אתגר ביטחוני רך אך מסוכן: פחות הבנה, פחות אמפתיה, ופחות נכונות לשיתופי פעולה מדעיים, עסקיים או חברתיים.
מה ניתן לעשות? התשובה אינה טמונה רק בשינוי מדיניות חוץ, אלא גם בהפעלה מחודשת של עוצמה רכה ישראלית ויהודית. ישראל חייבת לחזור להיות גורם יוזם בדיונים גלובליים, כדוגמת הכנסים הבינלאומיים על שינוי אקלים, שוויון, חדשנות, AI, וחינוך. ישראל והקהילות היהודיות צריכות לשדר שוב ערכים של תיקון עולם, סולידריות ומנהיגות מוסרית.
הקהילות היהודיות, מצדן, חייבות להירתם למאמץ הישראלי ואינן יכולות להרשות לעצמן להישאר פסיביות. עליהן לשתף פעולה עם גורמים ישראליים במטרה להחזיר את האמון וההערכה שישראל נהנתה מהם בעבר. חיבור מחודש בין ישראל ליסודות האוניברסליים של המוסר היהודי, לצד פעולות נדרשות נוספות, עשוי לסייע בבלימת הסחף במוניטין הבינלאומי ולהחזיר לישראל את מקומה הראוי בין המדינות המוערכות בעולם.
הכותב הוא פרופסור ללימודים אירופיים ויחסים בינלאומיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו