"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסכם הגז עם מצרים: ישראל לא מוותרת על אינטרסים ביטחוניים

חרף לחצים כבדים מממשל טראמפ, שר האנרגיה אלי כהן מסרב לאשרר את ההסכם בשווי 35 מיליארד דולר • שתי הסיבות: הפרות מצריות של הסכם השלום בסיני וחשש ממחיר גז גבוה לצרכן הישראלי • שר האנרגיה האמריקני ביטל ביקור בישראל • כהן: "זו חובתי, שום לחץ לא ישפיע עליי"

,עודכן
0השמעה
מאגר לווייתן.. צילום: רויטרס

חרף לחצים כבדים של ממשל טראמפ, ישראל ממשיכה לעכב את אשרור הסכם הגז הענק בין שותפות לווייתן לבין מצרים, עד להסדרת סוגיית הכוחות המצריים השוהים בסיני, כך נודע ל"ישראל היום". גורם המעורה בפרטים העריך כי יידרשו לפחות עוד שבועות עד לפתרון הסוגיה.

ביום חמישי נחשף ב"ישראל היום" כישר האנרגיה האמריקני כריס רייט ביטל באופן חריג ביקורממושך בישראל שאמור היה להתחיל בסוף השבוע. במהלך הביקור רייט, עמיתו הישראלי אלי כהן ושותפות מאגר לווייתן היו אמורים להכריז סופית על ההסכם, ששוויו 35 מיליארד דולר ואמור לספק גז למצרים עד שנת 2040.

לפעול בהסכמה

ההסכם תלוי באשרור של שר האנרגיה. כהן, אחרי דיונים ממושכים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובגיבויו, החליט בשלב זה שלא לאשרר את ההסכם משתי סיבות עיקריות.

השר אלי כהן.,צילום: .

הראשונה: ההפרות המצריות של הסכם השלום עם מצרים. בישראל מוטרדים מכך שהמצרים מכרסמים בנספח הביטחוני של ההסכם, מכניסים כוחות לסיני בניגוד לו, ולא נענים לדרישות הישראליות והאמריקניות לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו.

סוגיה זו צפויה להידון בין נתניהו לבין הממשל האמריקני, ועד שלא תוסדר, בישראל לא מתכוונים לאשרר את ההסכם. עם זאת, הכוונה בירושלים אינה להתעמת עם וושינגטון או עם קהיר, אלא לפעול בהסכמה ובתיאום להסדרת הבעיה.

המניע השני לעיכוב החתימה הוא מחיר הגז העתידי לשוק הישראלי. ההסכם עם מצרים צפוי להכניס מיליארדים למשק הישראלי ממיסים, בין היתר משום שקהיר תקנה CBM אחד ב־7 דולרים (Cubic Meter – מטר מעוקב של גז), שנחשב למחיר יפה. ואולם כהן רוצה לוודא שמחיר הגז העתידי בשוק המקומי יהיה נמוך ותחרותי, בדומה למצב כיום שבו CBM נמכר ב־4.5 דולרים לערך.

סוגיה זו תידון בשבועות הקרובים בין צמרת משרד האנרגיה לחברות, ורק לאחר שתיפתר ניתן יהיה להגיע לחתימה.

בממשל זועמים

השר כהן אמר ל"ישראל היום": "חובתי כשר וכחבר קבינט לשמור על האינטרסים הביטחוניים של ישראל ועל מחיר הוגן לאזרחיה. שום לחץ כזה או אחר לא ישפיע עלי".

ממשל טראמפ וגורמים מטעמו זועמים על המהלך של כהן וטוענים שאין ביכולתו לבלום את ההסכם. הממשל מגויס לעסקה משום שהשותפה המרכזית בלווייתן היא ענקית האנרגיה האמריקנית "שברון". ההחלטה של כהן לעכב את אישור הסכם הגז עם מצרים, בידיעה שהאמריקנים יכעסו, היא מעשה חריג מאוד. בכירים בענף הגז הגדירו אותה כ"טלטלה של כל השוק".

בממשל טראמפ זועמים.,צילום: רויטרס

הגדלת ההכנסות למשק האמריקני, בפרט בתחום האנרגיה, היא אחד ממהלכי הדגל של הנשיא טראמפ עצמו. תחת הסיסמה הידועה שלו, "drill baby drill", הוא קיבל לא מעט קולות בבחירות לנשיאות. כיוון שהנושא כה חשוב לממשל הגיעה הסנקציה החריגה והחריפה של ביטול הביקור מצד שר האנרגיה האמריקני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר