ההחלטה של אלי כהן לעכב את אישור הסכם הגז עם מצרים, בידיעה שהאמריקנים יכעסו, היא מעשה חריג מאוד ואמיץ מאוד.
כבר שבועות ארוכים שנציגי ממשל טראמפ מפעילים לחצים על לשכת ראש הממשלה לאשר את ההסכם. הסיבה היא שחברת שברון האמריקנית, היא השותפה המרכזית בלווייתן, כלומר אמורה הייתה להיות המרוויחה הגדולה מההסכם הזה.
טראמפ בכנסת: "קנינו 28 מפציצי B2 חדשים" // ערוץ הכנסת
בד בבד, הדבר הכי חשוב לטראמפ הוא הגדלת ההכנסות למשק האמריקני. בפרט בתחום האנרגיה, תחת הסיסמה הידועה שלו, " drill baby drill", כלומר תשאבו, ותשאבו עוד גז ונפט מן האדמה. ככה שכהן חוסם פה את טראמפ באיבו. על רקע זה גם מגיעה הסנקציה החריגה והחריפה של ביטול הביקור מצד מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט.
כהן עצמו ציפה מאוד לביקור, ואולם להשקפתו ההסכם שגובש בין שותפות לווייתן לבין מצרים פוגע בישראל, שכן משמעותו היא למעשה מיצוי רזרבות הגז - כך שישראל תישאר רק עם מאגר תמר. התפתחות כזו בעייתית גם מבחינה אנרגטית וגם מבחינת העלויות למשק הישראלי ולצרכן הישראלי.
במצרים יש גם מנהרות לאחסון אמצעי לחימה וכן מסלולי המראה שהוארכו, בלי סיבות נראות לעין. למרות בקשות חוזרות ונשנות, המצרים ממשיכים בהפרות האלה.
שנית, על פי הדיווחים, מצרים מפרה את הסכם השלום עם ישראל, שכן בסיני נמצאים כוחות שלא היו אמורים להיות בחצי האי על פי ההסכם. בנוסף, כולנו רואים לאחרונה את הברחות הרחפנים המסיביות בגבול.
צירוף כל השיקולים האלה גרם לכהן להגיד "לא", עד שהסוגיות שבמחלוקת ייפתרו "לטובת האינטרס הישראלי", כפי שאומרים בסביבתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו