כך החרדים החמיצו הזדמנות היסטורית בשבעה באוקטובר

ההנהגה החרדית התיישבה בקרון האחורי ונתנה לכל נהג מזדמן להוביל את קרון הקטר • דמיינו תרחיש אחר, בו אחרי הטבח הנורא, המפלגות היו מכנסות מסיבת עיתונאים היסטורית ובה היו מכריזות על גיוס מי שאינם לומדים תורה • במקום זאת, הם בחרו בשתיקה - וכעת בג"ץ, היועמ"שית וארגוני המחאה מעצבים את המציאות במקומם • פרשנות

מי שלא מוביל מציאות - נשלט על ידה. המפלגות החרדיות לצד רה"מ נתניהו (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

דמיינו את התרחיש הבא: ההנהגה הפוליטית החרדית מכנסת מסיבת עיתונאים היסטורית ימים ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר - "מתוך מחויבות לנצח ישראל ולגודל השעה", הייתה מכריזה. "אנו קוראים לכל צעירינו שאינם לומדים תורה מבוקר עד ליל – להתגייס ולהצטרף לאחינו בלחימה מול מרצחי עמנו. בימים הקרובים נניח הצעת חוק, שתעגן את המשך תמיכתם של לומדי התורה, ובמקביל תוביל לגיוס לצה"ל בצורה הדרגתית, נכונה ובעזרת השם. אנו בטוחים שאחינו יסייעו ליצירת התנאים הראויים לשמירה על אורחות חיינו".

בימים גורליים אלו, המעצבים עם ומדינה לדורות קדימה, ההנהגה החרדית התיישבה בקרון האחורי של הרכבת, ובכך, נתנה לכל נהג מזדמן להוביל את קרון הקטר, והותירה ואקום עצום. את הוואקום הזה זיהו היטב מובילי הכאוס והאנרכיה.

"זה בלתי נסבל": כאלף חרדים מפגינים מול כלא 10 ב"מחנה גור" ליד כפר יונה, בגין מעצר עריקים // ללא קרדיט

למרות הנאמר לעיל, מציאות זו אינה יכולה להוות תירוץ שלא להתמודד עם סוגיית הגיוס ברגעים היסטוריים של מלחמת התקומה, וכמעט 80 שנה מיום הקמת המדינה. לצד מוכנות מלאה להתגייסות מי שאינם תורתם אומנותם מצד העולם החרדי, דרושה תביעה מוחלטת והסכמה מצד המערכות לאפשר את כל תנאי החיים הנדרשים לחייל חרדי ולעגנם בחוקי מטכ"ל. אלו שני צדדי מטבע פשוטים.

עם ישראל מגלה את יהדותו יותר ויותר. קריאות "שמע ישראל" וחלוקת ציציות בשטחי הכינוס, מיליוני אנשים בסליחות, ואומנים ששרים "תשובה ונשמה" – כל אלו מבטאים את השלב החדש בו מדינת ישראל נמצאת. העם רואה בזהות היהודית שלו את זכות קיומו הלאומי במדינה, אל מול עצמו ואל מול אויבינו.

שבר ערכי

הצד הלאומי בחברה החרדית ילך ויתפתח ככל שהציבור החרדי יחוש פחות מאוים. זו הסיבה שכאשר גדולי רבניו של ציבור גדול ויקר הנושא את דגל התורה והרוח היהודית מאיים ב"עזיבת הארץ", הדבר צורם מאוד. זכיתי להוביל בחיי אנשים ותהליכים – בצבא תחת אש, במרחב הבינלאומי ובמרחב הציבורי. בתקופת היותי חבר כנסת הייתי הראשון לזהות את המגמות שהוביל נפתלי בנט ואת חוסר היציבות הרעיונית שתוביל את מצביעי הימין לשבר ערכי. שילמתי על כך מחיר.

חרדים בהפגנה נגד חוק הגיוס (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הפעם, בנושא הגיוס, אני מזהה כי שינוי בהנהגה הפוליטית החרדית שתוביל ותציע בעצמה את המודל הנכון והראוי ואף תתעקש על יישומו, להשתלבות בהגנה על ישראל – יוכל להוביל לתהליך מעשי אמיתי.

חודש מרץ 2024 סימן שלב משמעותי בהשתלטות לוחמינו על מרחב חאן יונס ודרום הרצועה. שבועות לאחר מכן ישראל החלה בקרב מהלומות מפתיע ונועז עם ראש התמנון – איראן, שיסתיים מאוחר יותר במבצע "עם כלביא".

פנימה בתוככי ישראל, ארגון המחאה 'אחים לנשק', המעודד סרבנות, החליט שזהו בדיוק הטיימינג הנכון לפעול. ב-31.3.24 פרצו פעילי הארגון במצעד פרובוקטיבי לתוככי שכונת מאה שערים. אפס אחריות ואפס רצון כן לדיאלוג. זה היה למעשה 'ניסוי כלים'. התגובות מכל קצוות החברה הישראלית ליוזמה הכל-כך שקופה היו שליליות ביותר.

מסיבות מובנות וכאלה שאינן, ההנהגה החרדית לא עיצבה את המציאות לדורות קדימה. ברגע הזה 'הבינו' מארגני המחאה שאת החסר יצטרכו למלא ארגונים אחרים 'אוטומטיים' – אלו שאינם מזוהים עם מובילי הכאוס של טרום 7 באוקטובר.

וכך, כולנו בתקופה האחרונה מתנהלים ומנוהלים בנושא הרגיש הזה בקצב של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה וקמפיינרים מוכשרים. מטרתם המרכזית בוודאי אינה גיוס חרדים, אלא פירוק המחנה המסורתי והלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר