השינוי ההיסטורי שמתחולל בעזה: בחלק הישראלי - שיקום; בחלק של חמאס - סומליה

הימין האנרכיסטי היכה השבוע, אבל לא כדאי להתבלבל - תמונת המתווה הגדול לא השתנתה. פליטות הפה של בצלאל סמוטריץ' או תרגיל "הריבונות" המוזלת לא שינו את כיוון זרימת האירועים. הם רק מלמדים שיש קשיים מתמשכים בגיבוש אליטה שלטונית רצינית בימין, חרף קרוב ל-50 שנות עליונות אלקטורלית.

תוכנית טראמפ נמצאת בשלבי יישום. יותר מכל, בולטת הנחישות של הנשיא וצוותו יחד עם כלל זרועות הממשל הרלוונטיות. נחישות לא רק לייצב את הפסקת אש, אלא גם לחתור להתקדמות משלב לשלב בתוכנית - כשהמטרה העיקרית היא פירוק חמאס או פירוקו מנשקו. התהליך הזה והנחישות של טראמפ ונתניהו להתקדם למטרה הזו - הם שמבדילים בין מנהיגותם לבין הסביבה הפוליטית הכאוטית שמקיפה את שניהם, ובעיקר את ראש הממשלה נתניהו.

לפיכך, התיאום וההבנות הבסיסיות מראות כי למעשה הברית בין טראמפ לנתניהו שרירה וקיימת, זאת למרות התבטאויות טראמפ ומקורביו וויטקוף וקושנר - שישראל יוצאת משליטה וכו'. השותפות הזאת היא גם מה שמתפרש על פי מנהיגים אופוזיציוניים ופרשני תקשורת כ"מדינת חסות" או תלות גוברת של ישראל בארה"ב.

אנחנו פשוט לא רגילים לקיומה של ברית בין שתי מדינות במלחמה אחת רבת חזיתות. ברור. אחת מהן היא מעצמה גדולה ואדירה, השנייה מעצמה ששטחה קטן והיא נזקקת לעורף לוגיסטי ומטרייה מדינית. המדינה הקטנה היא זו שנשאה בעול הלחימה בחזיתות ושינתה את המערכת המזרח-תיכונית בצורה חסרת תקדים ביחס לאירועי 80 השנים האחרונות באזור.

לכן יש בסיס להנחה שסיום המלחמה הארוכה בפירוק חמאס באמצעים מדיניים וצבאיים הוא אפשרות מציאותית; זאת לא פנטזיה, למרות שלאחדים קשה לראות מי ואיך יבצע את פירוק חמאס מנשקו בשטח. בצוות טראמפ-נתניהו, ראש הממשלה הוא זה שהראה ידע כיצד לבנות פתרונות מאפס. לא יש מאין, אלא לקחת את המרכיבים השונים ולייצר מהם תוכנית עבודה וביצוע (חיזבאללה, איראן וכו') שלא הייתה מונחת בתיק על המדף. טראמפ הוכיח שהוא הפטיש הכתום - פעם בהטלת הביצה בפורדו ופעם בליכוד המערכת הערבית-מוסלמית המדינית בהגעה להפסקת אש ושחרור החטופים.

וכששוקע האבק, מתגלה המציאות. ישראל אוחזת באמצעות צה"ל בקרוב ל-60 אחוזים משטח הרצועה - כשהאוכלוסייה דחוקה תחת העריצות הרצחנית של חמאס. כל השבוע האחרון מדברים על ההשקעות והשיקום שיתרחשו במחצית השקטה של הרצועה, תחת שליטה ישראלית. ואילו המובלעת ה"סומלית" של חמאס תישאר במצבה כל עוד חמאס איננו מפורק.

בלי לנסות לחזות את שלבי התפרקות חמאס, ארגון רצח בע"מ מטעם האסלאם לא יתאדה. פטרוניו יציעו לו להעביר את פעילותו לזירות אחרות באזור, כולל אירופה שהפכה למעשה לחלק מהמזרח התיכון, לפחות מבחינה פוליטית.

אפשר להבין את הסעודים שאינם רוצים לשלוח חיילים לעזה. בן סלמאן לא רוצה שיחזרו אליו הביתה חיילים שגויסו מבחינה רוחנית על ידי חמאס. אבל הרעיון של חיילים אזרים ואינדונזים נראה בכיוון הנכון. בסופו של דבר שינוי פני רצועת עזה מבלי שישראל תיקלע לשליטה באוכלוסייה הוא המצאה חדשה - שמימושה תלוי בהתמדה ובנחישות של טראמפ ונתניהו. הנחישות האמריקנית מתבטאת ברכבת אוירית של בכירים: טראמפ, סגנו ואנס ואחריו רוביו. הם באים כדי לשדר שהם מתכוונים ברצינות.