בית הדין הבינלאומי לצדק של האו״ם (ICJ) בהאג פרסם היום (רביעי) את חוות דעת מייעצת בנוגע לחובותיה של ישראל כלפי ארגוני סיוע בינלאומיים ושל האו״ם הפועלים בעזה וביהודה ושומרון.
ביה״ד קבע כי ישראל מחוייבת לתמוך בפעילות סוכנויות האו״ם, ובהן אונר״א ברצועת עזה. מדובר בחוות דעת שהתבקשה על ידי העצרת הכללית של האו״ם בדצמבר האחרון, ולמרות שאין לה תוקף מחייב והבית דין חסר סמכויות אכיפה, עשויות להיות לה השלכות דיפלומטיות.
ההליך נפתח ביוזמת נורבגיה בעקבות סגירת משרדה ברשות הפלשתינית והחקיקה הישראלית נגד אונר״א.
העצרת הכללית הפנתה לבית הדין את השאלה בהחלטה שנתקבלה ברוב קולות לאחר שהכנסת אישרה את החוק האוסר על שיתוף פעולה עם אונר״א ועל פעילותה בישראל, וזאת בעקבות הממצאים שעובדי הסוכנות לקחו חלק בטבח ב-7 באוקטובר. בנוסף, ביה״ד דן בחסימת הסיוע לעזה במהלך השנה האחרונה.
במהלך דיונים שהתקיימו באפריל, נציג הרשות הפלשתינית האשים את ישראל ב״הרעבה, הריגה ועקירה של פלשתינים תוך תקיפה וחסימה של ארגונים הומניטריים המנסים להציל את חייהם״. ישראל לא התייצבה לדיונים אך הגישה את עמדתה המשפטית בכתב, תוך שהיא טוענת שההליכים מוטים. שר החוץ גדעון סער כינה את הדיונים ״קרקס״ והאשים שבית הדין עובר פוליטיזציה.
נשיא בית הדין יוג׳י איוואסאווה אמר כי ״ישראל מחוייבת להסכים ולאפשר תוכניות סיוע שמספקים האו״ם וגופיו, כולל אונר״א״. ביה״ד הדגיש שהחובות של ישראל ביחס לעזה נובעות מדרגת השליטה שלה ברצועה, ושהמשפט הבינלאומי ההומניטרי מגדיר חובות לכוח כובש בשטח הכבוש.
בפתח הדיון קבע ביה״ד כי הוא בעל סמכות לדון בסוגיה וכי פסק הדין דן בשאלת מהות החובות של ישראל ביחס לארגוני האו״ם ולא האם הפרה אותן.
בנוגע לפעילות של חברי אונר״א בחמאס, כתב ביה״ד בהחלטתו כי ישראל האשימה עובדים בסוכנות בהשתתפות בטבח ב-7 באוקטובר וטענה שהסוכנות איבדה את הנייטרליות שלה. ביה"ד קיבל את מסקנות החקירה של האו"ם, שהובילו לפיטוריהם של 24 עובדים בלבד, וביטל את הטענה ש"מספר משמעותי" של עובדי אונר"א הם חברי חמאס.
בהחלטה כתב בית הדין שישראל, כ"כוח כובש", מחויבת ״להבטיח את הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה המקומית, כולל אספקה חיונית להישרדותם״. במקביל, ישראל ״גם מחויבת שלא להפריע לאספקת הסיוע״. עוד צוין בהחלטה ש״במהלך המבצע הצבאי שלה, ישראל הגבילה למשך תקופות ארוכות, כולל בשנת 2025, אז מנעה כניסה לגמרי של סיוע לעזה והפצתו לאוכלוסייה הפלשתינית עם השלכות קטסטרופליות״.
בנוגע לקרן ההומניטרית בעזה (GHF), קבע ביה״ד שהארגון לא עמד בחובות ההומניטריות החלות עליו.
לפני כ-21 שנה קבע בית הדין שגדר ההפרדה ביהודה ושומרון ״נוגדת את המשפט הבינלאומי״, ישראל החרימה גם אז את הדיונים וטענה שהם פוליטיים. בחוות דעת נוספת מהשנה שעברה קבע בית הדין שהשליטה הישראלית ביהודה ושומרון בלתי חוקית וצריכה להסתיים באופן מיידי. במקביל עדיין מתנהל בבית הדין תיק נגד ישראל בגין האשמות לביצוע רצח עם בעזה, שהוגש על ידי דרום אפריקה.
שגריר ישראל באו״ם, דני דנון, דחה את חוות הדעת. ״חוות הדעת שפורסמה היום בבית הדין הבינלאומי לצדק היא לא מסמך משפטי, אלא מסמך פוליטי״, אמר. ״בזמן שבהאג מאשימים את ישראל, הם מתעלמים במכוון מהפשעים של חמאס ומהתפקיד של אונר״א, שהפכה מזמן לחממת טרור בעזה. אם בית הדין באמת מחפש צדק - שיפנה מבט אחד לעבר עזה וטהראן. שם נמצאת ההפרות האמיתיות של החוק הבינלאומי״.
משרד החוץ הישראלי הוסיף כי ״זהו עוד ניסיון פוליטי לכפות צעדים פוליטיים נגד ישראל במסווה של 'משפט בינלאומי'". לפי המשרד, ״עובדי אונר״א לקחו חלק ישיר בטבח ב-7 באוקטובר וממשיכים לסייע לפעילות הטרור של חמאס - הכל בחסות האו״ם״. ישראל טענה שסיפקה לאו״ם ראיות נרחבות המוכיחות את חדירת חמאס לאונר״א, ״אך האו״ם מעולם לא חקר את מלוא היקף החדירה״. עוד נכתב כי עד היום אונר״א מעסיקה למעלה מ-1,400 פעילי חמאס, וכי ״ישראל לא תשתף פעולה עם ארגון שחדור פעילות טרור״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו