"לא עניין של הימור": התחזית האופטימית של הבכיר האמריקני לגבי הנורמליזציה

"המגעים בין ישראל לסעודיה בואכה נורמליזציה מעולם לא פסקו אבל התהליך הוא איטי והדרגתי". הציטוט הזה שייך לד"ר למזה"ת ומרצה באוניברסיטת רייכמן, נירית אופיר.

אופיר מכירה את הסעודים אולי טוב יותר מכל ישראלי אחר, היא אחראית בין השאר להבאת צוותים ישראליים לראלי דקאר בסעודיה עוד ב-2021, ללא מעט עסקאות בין חברות ישראליות לסעודיות והייתה גם הישראלית הראשונה שהרצתה בכנס פומבי בסעודיה, בספטמבר 2023, כשהיה נדמה שהנורמליזציה בטווח חתימה.

והנה עוד אמירה: בשנה הקרובה, ככל הנראה עוד לפני הבחירות בישראל, תחול התקרבות ממשית בין ישראל לסעודיה, לא בטוח שהצטרפות מלאה להסכמי אברהם, אבל לפחות מהלך מדיני-כלכלי משמעותי יהיה. כך מעריך/מבטיח דיפלומט אמריקני בכיר בשיחה עם ישראל היום, "זה לא עניין של הימור, זו הגיאופוליטיקה והאינטרסים הכלכליים, מה שהיה צריך לקרות מזמן, יתרחש בקרוב".

מה האינטרס הסעודי בעניין? מימוש חזון סעודיה 2030 של מוחמד בין סלמאן יורש העצר, משולב היטב ביחסים עסקיים, טכנולוגיים ובטחוניים עם ישראל. החזון משולב בפיתוח וקידמה טכנולוגיים שישראל כבר מהווה חלק מהם בתחומים כמו הגנת סייבר, פינטק ועוד.

יותר מכך, בין סלמאן שאוהב פרויקטים פנטזיונריים עם סכומי עתק מזדהה מאוד עם המגה דיל של טראמפ, התכנית הגדולה למזרח התיכון, מתכוון להשתלב היטב בזה האמור להתרחש כאן. הפרוייקט עוסק המון בקיצור דרכים מסחריות מהמזרח, הודו-סין לאירופה, ואולי גם צינורות נפט וגז בדרך לשם. בהיבט הבטחוני, MBS מעוניין בהסכם שיהווה ברית הגנה עם ארה"ב ודרכה עם ישראל, כדי להגן על ארצו מאיראן ושלוחותיה, לרבות החות'ים.

ההיבט הבטחוני הומחש דווקא בכיוון ההפוך, סיוע סעודי לישראל בזמן המלחמה עם איראן ביוני. כפי שחשפנו, אודות הדיווח על כך, ב"ישראל היום", מסוקים של צבא סעודיה יירטו כטב"מים איראניים שהיו בדרכם לישראל. 

זה בדיוק מה שאיראן ושלוחותיה ובהן חמאס מנסות למנוע. מסמך של הנהגת חמאס שנחשף מודיעינית, גילה כי זו הייתה אחת מהמטרות המוצהרות של חמאס ביציאה לטבח שבעה באוקטובר.

אחת ממטרות המלחמה המוצהרות של חמאס (ואיראן מאחוריו) הייתה לטרפד את כניסתה של סעודיה לנורמליזציה עם ישראל. המטרה הזו הושגה למעשה, כל עוד בוושינגטון שכן ממשל דמוקרטי שלא ידע להתמודד עם מורכבות המצב והמלחמה.

ארוך ומסובך, ואפשרי

עם כניסתו מחדש של דונלד טראמפ כשושבין הסכמי אברהם, לבית הלבן, שבה האפשרות הזו לשולחן אך הדרך עדיין ארוכה ומסובכת. בימים האחרונים הנשיא האמריקני חזר ואמר כי שמע מהבכירים הסעודים נכונות ורצון להצטרף להסכמי אברהם. טראמפ נוהג להוסיף ובצדק כי כניסת הסעודים תסלול את הדרך לעוד מדינות ערביות ומוסלמיות.

במהלך שנת 2023, התקיימו מגעים ישירים בין סעודיה לישראל ובהן גם שיחות בין ראש הממשלה נתניהו ליורש העצר מוחמד בין סלמאן. בספטמבר המגעים הגיעו לכמעט הבשלה, ונאומו של נתניהו בעצרת האו"ם שבה דיבר על החזון למזרח התיכון המתפתח ובונה בריתות, שודר לראשונה בטלוויזיה הסעודית.

המלחמה עיכבה את התהליך, אף שמתחת לפני השטח היו ועודם מגעים בכמה רמות. הסעודים מחד הביעו זעזוע מהטבח, אבל בהתאם להלך הרוח בחברה הערבית המזרח תיכונית, הקצינה את השיח כלפי ישראל במהלך המלחמה ודרישתה לתהליך מדיני התחדדה, תכנית טראמפ עונה על כך ומסירה את המכשול מהתקדמות בכיוון הזה.

כמו הסעודים, גם באמירויות רואים אופק העסקי מבטיח במזרח תיכון רגוע

"איחוד האמירויות, היא הידידה הערבית האמיתית של ישראל, והיא הוכיחה את זה בזמן הקשה ביותר, זמן המלחמה". כך אומר לנו פקיד ישראלי בכיר המצוי בקשר עם המדינה המפרצית כבר שנים הרבה.

הוא מזכיר כי החברות הבינלאומיות היחידות שהמשיכו לטוס לישראל היו האמירתיות, ואת הגינוי החריף של האמירויות לטבח שבעה באוקטובר ולחמאס ככלל. באמירויות יחד עם סעודיה מחזיקים בקו תקיף נגד חמאס, הגורס כי כל עוד הוא בסביבה אי אפשר לשקם את עזה. ועם זאת הם המממנים של פעולות סיוע רבות לעזתים למעשה מראשית המלחמה.

האמירתים ניצלו את הקשרים הטובים בישראל להכנסת סיוע למחנות העקורים, להקמת מרפאות ובתי חולים שדה. כעת הם המדינה הדומיננטית במהלך הקמת המרחבים ההומניטריים בשטחים שבשליטת צה"ל, לרבות הקמת מבני מרפאות, בתי ספר ותשתיות חשמל מים וביוב. הם אלה שיזמו ומימנו את הקמת צינור המים מהצד המצרי לתושבי דרום הרצועה.

בדומה לסעודים גם הם רואים את האופק העסקי המבטיח שבמזרח תיכון רגוע ומשתקם ממלחמות, את הפוטנציאל המסחרי העצום עבור נמליהם בדרך מהמזרח לאירופה, ואת היתרונות העצומים שבשת"פ עם ישראל. כך למשל בורסת היהלומים של דובאי שהוקמה אך לפני עשרים שנה הפכה בסיוע ישראלי לגדולה בעולם.

המימד הביטחוני מול הסכנה האיראנית והחות'ית חשוב גם הוא וסיום המלחמה יביא להרחבה של ממש בעסקאות נשק וטכנולוגיה צבאית עם ישראל.

היבט חשוב ששתי מדינות אלו מעורבות בו הוא תהליך הדה-רדיקליזציה של הפלשתינים. בשתי המדינות התבצע תהליך כזה במערכת החינוך, בכלי התקשורת ובשיח התרבותי והפוליטי. תכניות חינוך משתיהן כבר מופעלות בבתי הספר הזמניים ברצועה, לפחות בשטחים שבשליטת ישראל.