"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות הפסקת האש: האיחוד האירופי מקפיא את חבילת הסנקציות שתוכננה לישראל

על פי דיווח באתר "פוליטיקו": מדינות באיחוד סברו שלנוכח הפסקת האש, יש להקפיא את ההצעה, שכללה הקפאה חלקית של הסכם הסחר החופשי עם ישראל, וכן סנקציות אישיות על בן גביר, סמוטריץ' ומתיישבים ביהודה ושומרון. עם זאת, הנציבות החליטה שלא לבטלה לחלוטין

,עודכן
0השמעה
מטה האיחוד האירופי בבריסל. הארגון מקדם הרחבת הסנקציות נגד "מתנחלים אלימים". צילום: רויטרס

חבילת הסנקציות שביקשה הנציבות האירופית להטיל על ישראל הוקפאה בעקבות הסכם הפסקת האש עם חמאס, כך מדווח היום (שישי) האתר ״פוליטיקו״ מפי ארבעה דיפלומטים אירופים.
לפי הדיווח, ההצעה שעליה הכריזה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין בספטמבר לא זוכה לרוב מספיק בקרב המדינות החברות, וקבוצת מדינות באיחוד סבורה שהצעד לא נחוץ עוד בעקבות הפסקת הלחימה בעזה. למרות ההקפאה, לפי הדיפלומטים שדיברו עם ״פוליטיקו״, הנציבות לא מתכוונת כרגע למשוך את ההצעה לגמרי.

ההצעה שעליה הכריזה פון דר ליין כללה הטלת מכסים על סחורות ישראליות (באופן מעשי, הקפאה חלקית של הסכם הסחר החופשי), סנקציות אישיות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳, והגבלות על מתיישבים ביהודה ושומרון. בנוסף הוצע להקפיא תשלומים ישירים לישראל.

שרת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין,צילום: .אי.אף.פי

הנציבות טענה שישראל הפרה את סעיף 2 של הסכם האסוציאציה, שקובע שהיחסים בין הצדדים יתבססו על כבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. המהלך התחיל להתגלגל במסדרונות האיחוד כבר במאי, כשנציבת החוץ קאיה קאלאס הורתה להכין דוח שיבחן האם ישראל הפרה את מחויבותה לזכויות אדם, וזאת בעקבות מהלך שהוביל שר החוץ ההולנדי בתמיכת כמה מדינות נוספות כמו ספרד, סלובניה ואירלנד.

ההצעה הייתה אמורה לעלות לדיון במועצת עניינים חוץ בלוקסמבורג ביום שני הקרוב (20 באוקטובר) ובפסגת מנהיגי האיחוד בבריסל ביום חמישי (23 באוקטובר). גרמניה, הונגריה ועוד מספר מדינות התנגדו באופן עקבי להטלת הסנקציות, למרות הסכמה רחבה ברמה והצהרה משותפת של מדינות האיחוד שתמכה בצעדים נגד מתיישבים אלימים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר