אמו של אבינתן נזכרת: "כשהמחבלים הקיפו את נועה - הוא לא ברח, הוא בחר להילחם"

חצות הליל. זה הזמן שבו דיצה אור בחרה להתראיין. ממילא היא לא ישנה בלילה. בטח לא בלילות האחרונים. "אני לא נרדמת בכלל. גם כדור שינה כבר לא עוזר. אין לי אוויר. אין לי נשימה", היא משתפת בקושי, אך החיוך לא זז מפניה.

אנחנו נפגשות בביתה בשילה, בבית הזה שכל כך מתגעגע לאבינתן. בכניסה לבית שלל עציצים שזוהרים בחשכה, וכיסא תכלת קטן וריק כמו מחכה לילד-איש שאמור לשוב אל החיים.

אני שואלת אותה, האם אבינתן יקבל אמא שונה, האם היא תקבל בן שונה?

"זו שאלה קשה. החיים שלי בבת אחת נפתחו על במה מול כל ישראל - זה שינה אותי. אבינתן יקבל אמא חזקה שמאוד סומכת עליו, הוא יקבל אמא פתוחה ומשתפת יותר - וגם הוא יהיה חזק יותר. אני לא רואה אותו חוזר מרוסק או שבור, תמיד היה לו סנטר חזק".

דיצה מספרת לי שמה שמחזיק אותה בשנתיים האחרונות, זו האמונה, ההבנה שיש תוכנית אלוקית, שיש משמעות לכל חלקיק בתוך הסיפור הגדול של כולנו. היא מוסיפה כי הדבר הנוסף שעוד נותן לה כוח, אולי יותר מהכל, זו האהבה".

הפעם הראשונה בה דיצה הבינה את חשיבות האהבה הייתה כשעברה ניתוח לב פתוח פתאומי ובהול בגיל 43: "הרגשתי אז שמה שריפא אותי זו האהבה, לא התרופות ולא הטיפולים. היום הרגשתי את זה שוב. השותפות, התמיכה והאכפתיות שמורעפת עלי, נותנת לי המון כוח. זה מחזיק אותי. בעצם כולם מרגישים שאבינתן חטוף בשמם. הוא לא נחטף כי למישהו היה חשבון אישי איתו, אלא כי הוא יהודי וישראלי. במובן הזה הוא השליח של כולם".

אבינתן הוא לא קורבן - הוא לוחם

"קראנו לו אבינתן כי הוא נולד בשבת בלידה קלה, לידה בשבת זו מתנה. וקיבלנו בתוכה עוד מתנה. כי אבינתן זה - אבינו שבשמים נתן, וזה מתחבר לשם המשפחה שלו".

עוד הוסיפה על מחבלי החמאס: "מי שהתקיף אותנו זה האופל. זה הרוע המוחלט ואבינתן הוא לוחם קומנדו של כוחות האור, בלב האופל. גם אם פיזית הוא היה חסר אונים, בתודעה שלו הוא לא קורבן. הוא לוחם. בסופו של דבר הוא בחר ללכת לשבי. כשהמחבלים הקיפו את נועה חברתו, במקום לברוח הוא נכנס ישר אליה. הוא לא היה יכול לסלוח לעצמו אחרת".

דיצה גם מספרת על גלעד ניצן, בן הישוב שילה שהיה בין הנופלים הראשונים בשדה הקרב בעזה. "הכרנו את גלעד. הוא והוריו הגיבורים קרובים אלינו ויקרים לנו מאוד. גלעד יצא למלחמה באמירה: 'אני הולך להחזיר את אבינתן".

"מבחינתנו גלעד הוא הנציג של כל החיילים, שהם גיבורים. הם המנצחים האמתיים של המלחמה, הם אלה שהשיבו את כל החטופים הביתה, שהשיבו את הביטחון לישראל, שהפכו את המצב משפל התחתיות של שבעה באוקטובר ועד השיאים שעוד נכונים לנו. אנחנו חייבים להם כל רגע וכל נשימה".