מסמך מקיף בן 21 עמודים, שהודלף לאחרונה, חושף את התוכנית המפורטת להקמת רשות המעבר הבינלאומית לניהול רצועת עזה לאחר המלחמה, בהובלת ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר.
התוכנית, שגובשה על ידי צוות הקשור למשרדו של בלייר ולחוגים אמריקנים-ישראלים הקרובים לממשל טראמפ, מציעה מסגרת שלטונית בינלאומית שתפעל בעזה למשך 3 עד 5 שנים, עד למסירת השליטה לרשות פלשתינית "מתוקנת".
המסמך, הנושא את השם "רשות המעבר הבינלאומית לעזה" (GITA), מפרט את מבנה השלטון המוצע, זהויות הדמויות המרכזיות שצפויות למלא תפקידים בכירים, ואת התוכנית הכלכלית והביטחונית המלווה אותו.
נציג פלשתיני סמלי
בלב התוכנית עומדת הקמת מועצת מנהלים בינלאומית שתורכב מ-7 עד 10 חברים, ביניהם אנשי עסקים, דיפלומטים ומומחים כלכליים. בראש המועצה יעמוד טוני בלייר כרכז כללי או נשיא ביצועי, והיא תהיה אחראית לקבלת כל ההחלטות המרכזיות בענייני מדיניות, ביטחון וכלכלה ברצועה.
מטה הרשות הזמני צפוי להיות ממוקם באל עריש שבמצרים או בדוחא שבקטאר. בלייר, בן 72, שכיהן בעבר כשליח הקוורטט למזרח התיכון בין השנים 2007 ל-2015, התגלה כפעיל מאחורי הקלעים בחודשים האחרונים. הוא נפגש עם מנהיגים ערביים, השתתף בפגישה הגדולה על עתיד עזה בבית הלבן, ואף נפגש עם הנשיא טראמפ ויועציו הבכירים, כולל ג'ארד קושנר באוגוסט האחרון, כדי לדון באפשרויות לשיקום עזה.
המסמך מפרט את שמות הדמויות הבכירות המיועדות למלא תפקידי מפתח ברשות. לצד בלייר יכהנו סיגריד קאך מהולנד (סגנת ראש ממשלת הולנד לשעבר) כסגנית נשיא לענייני סיוע הומניטרי, מרק רואן מארה"ב כיושב ראש קרן השיקום, נג'יב סאוויריס ממצרים שיהיה אחראי על השקעות אזוריות, ואריה לייטסטון, בעל אזרחות כפולה ישראלית-אמריקנית, כנציג הסכמי אברהם.
בנוסף, התוכנית מציינת נציג פלשתיני ששמו לא נחשף "מטעמים סמליים", אך מדגישה כי לא יהיו לו סמכויות ביצועיות אמיתיות. מבנה זה משקף את הגישה שעל פיה הניהול בפועל יהיה בידי גורמים בינלאומיים, בעוד הייצוג הפלשתיני יישאר לעיתים סמלי בלבד.
מתחת למועצה הבינלאומית תפעל שכבה של מנהלים פלשתינים "ניטרליים", שייבחרו מקרב אישים מקצועיים ובלתי מפלגתיים. אלו יהיו אחראים לניהול המגזרים הציבוריים - בריאות, חינוך, עיריות ושירותים נוספים - אך יעבדו תחת פיקוח ישיר של המועצה הבינלאומית ויהיו כפופים לביקורת שוטפת של ועדה בינלאומית. במקביל, תוקם מועצה מייעצת מקומית שתורכב מדמויות פלשתיניות מעזה ומהגדה המערבית, אך תפקידה יהיה ייעוצי בלבד, ללא כל סמכות ביצועית אמיתית.
משקיעים ולוקחים רווחים
הממד הכלכלי של התוכנית מבוסס על הקמת קרן בינלאומית בשם "קרן השיקום וההשקעות בעזה", שתנוהל על ידי אנשי העסקים המפורטים במסמך. הקרן צפויה להתמן באמצעות תרומות ממדינות המפרץ, בעיקר סעודיה ואיחוד האמירויות, השקעות מערביות, והלוואות בערבות בינלאומית. מודל הפעולה יהיה עסקי-רווחי: חברות תשקענה בפרויקטי שיקום ותשתית ותשתתפנה ברווחים שייווצרו.
בתחום הביטחוני, התוכנית קובעת הקמת כוח ביטחון רב-לאומי בחסות האו"ם או קואליציה בהובלת ארה"ב, תוך איסור מוחלט על כל פלג חמוש פלשתיני בעזה במהלך תקופת המעבר. כוחות הביטחון הפלשתיניים יאורגנו מחדש תחת פיקוח בינלאומי, ולרשות המעבר תהיה סמכות מלאה למנות שופטים, שרים וראשי גופי ביטחון. המסמך מדגיש כי הרשות תמלא את כל הסמכויות - המבצעת, המחוקקת והשיפוטית - וכי אף גוף פלשתיני לא יוכל לבטל את החלטותיה.
לוח הזמנים המוצע כולל שלב הכנה של שלושה חודשים, שבמהלכו תוקם הרשות ויבחרו חבריה, ולאחריו שלב פריסה ראשוני של שישה חודשים שבו יחל הניהול בפועל. שלב השיקום, הצפוי להימשך שנתיים עד שלוש, יתמקד בפרויקטי תשתית נרחבים, ולאחר כחמש שנים צפויה העברה הדרגתית של השלטון לידי רשות פלשתינית "מתוקנת" - מונח שמשמעותו המדויקת נותרת מעורפלת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו