בכיר בליכוד: זו הבעיה הגדולה של נתניהו

נתניהו הציג גבולות גזרה רחבים מאלה שצפוי להציג חמאס, כך מעריכים בכירים בירושלים ומעבר לים עם הצגת ההצעה האמריקנית לסיום המלחמה בעזה.

גם הפעם, נראה כי בעוד ישראל הלכה כברת דרך ארוכה כדי לעמוד בנוסחה האמריקנית ולהודיע עוד אמש על הסכמתה, בארגון הטרור עוד לא אמרו את המילה האחרונה. מי שעובדים שם חזק הם אנשי קטאר שלוחצים את חמאס להגיד הפעם את הכן המיוחל. לאורך היממה האחרונה עמד נתניהו ובחלק מהמקרים אנשיו בקשר עם שותפיו בקואליציה כדי להרגיע אותם נוכח הפרסומים השונים.

בכיר בליכוד הבהיר בתורו עוד לפני פרסום ההסכם כי: "הבעיה של נתניהו היא לא בן גביר וסמוטריץ'", שלא יסכימו למדינה פלשתינית. אלא כעת, עם פרסום הנוסחה העמומה בדרך לשם, נתניהו יידרש לשכנע את שריו כי מדובר במס שפתיים בלבד כפי שהיה עשרות בשנים הפלשתינים לא יצליחו להתגבר על תאוות זריקת היהודים לים. ומה שונה הפעם? זה מה שנקרא לקנות זמן. תמרון מדיני.

נתניהו הקפיד להבהיר למי שפגש בו בארה"ב כי הוא מדינאי, ומשכך נדרש לתמרן בין הרצונות בבית ללחצים מחוץ, שעלו לאור הבידוד המדיני שנכפה על ישראל עם התמשכות המלחמה.

כמו כן, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפגוע בבעלת הברית החזקה ביותר, וכרגע גם היחידה המשמעותית שנותרה עבורה בזירה ולכן נדרש ה"תמרון". כבר בפגישה שלו עם אנשי מועצת יש"ע הסביר נתניהו לראשי המועצות כיצד נראה תמרון מדיני "ממש כמו בצבא". והסביר איך כפי שעמד בלחצי אובמה ועד לשגשוג בהתיישבות היום - יש להסתכל על המערכה הנוכחית כעוד שלב נדרש.

ההבטחה היחידה שיצאו איתה מהפגישה אנשי ההתיישבות הייתה זו: לא תקום מדינה פלשתינית. כשנשאלו מה כן, נבלמו.

"ראש הממשלה עושה מאמצים כבירים ובא עם המון רצון טוב לפגישה עם הנשיא", אמרו אמש בפמלייה וטענו כי היום המכריע היה בכלל זה שקדם לו - יום הפגישות עם וויטקוף וקושנר. במהלך היום הזה שוייף ההסכם הראשוני שהציג הנשיא טראמפ בעקבות בקשות ישראל, וככל שהתקיימו עוד ועוד פגישות כך חלה התקרבות משמעותית בין הצדדים. מתיחות גדולה שליוותה את ביקור נתניהו בארה"ב בימים הראשונים פינתה את מקומה ללחץ מסוג אחר - דריכות. ניסיון בכל פגישה לקרב עוד בין העמדות, כך שטראמפ ייצא מרוצה וישראל לא תחסר.

טביעות האצבע של קטאר על ההכנות להסכם ניכרו לאורך השבוע, הודה בכיר ישראלי אתמול חרף הכחשות נמרצות ששוגרו מצדו של ראש הממשלה. לצד זאת גם הבית הלבן לא מיהר להכחיש את הקשר האדוק כשפרסם פעמים מספר את השיחות התכופות בין טראמפ לאמיר קטאר לפני הפגישה עם נתניהו ואחריה. "נתניהו מבין את זה ולכן היה מאוד זהיר בהתבטאויותיו ביחס לקטאר", אמר הגורם הישראלי. בהמשך כשנתניהו נדרש להתנצל בפני האמיר הקטארי, כינו זאת בסביבתו תמרון נוסף הכרחי לטובת קידום ההסכם וריצוי הנשיא האמריקני.

מה שהעלה תחושת חמיצות אתמול - הייתה התנצלות רפה של ראש הממשלה הישראלי בפני הספונסר הרשמי של חמאס אך המחירים הכבדים יהיו הרבה יותר מהבל פה של בכיר זה או אחר.

אם חמאס יסכים ישראל תקבל במהירות את החטופים אך תשלם מחיר קשה של שחרור מאות רוצחים כבדים אסירי עולם ועוד מאות מחבלים "סתם" שיחזרו לשטח. חמאז יקבל זריקת חיזוק משמעותית מאנשיו בשטח ומאלה שיהיו חייבים לו מעתה והלאה את קיומם מחוץ לכתלי הכלא. כפי שהזהירו בעבר עצם שחרורם לשטחי יוש וירושלים עשוי להבעיר את השטח ומערכת הביטחון תידרש להיערך בהתאם.

בנוס לכך, שאלת השליטה הצבאית של ישראל בעזה נותרה עמומה במסגרת המסמך שפורסם. כמו גם שאלת פירוז הרצועה מנשק. שתי השורות האלה הן בשורה לא מספקת עבור העוטף ותושביו שציפו הפעם לתוצאה אחרת. לא לעוד סבב ושקט קצר טווח.

עם זאת המחוייבות שהביע טראמפ לקבל את עזה כפרויקט לידיו ולאפשר את יציאת תושבי עזה החוצה הם כמעט בבחינת חלום ישראלי אם אכן ייצלח. האם עזה תפסיק לייצר טרור ותייצא הייטק?

הזיכרון היהודי מ2005 טרם דהה והנוסחה מזכירה יותר מדי את חלומות סינגפור של פרס. האם הפלשתינים יהפכו את עורם לטובת עתיד טוב יותר? האופטימיות לא יכולה להיות תוכנית עבודה.