מועצת הביטחון הכריעה: ״הסנאפבק״ יושלם, הסנקציות חוזרות - ״הסיכוי לעימות עם איראן גדל״

מועצת הביטחון דחתה היום (שישי) הצעה רוסית-סינית של הרגע האחרון לדחיית הפעלת מנגנון ״הסנאפבק״ נגד איראן, מה שיוביל לכניסתן מחדש לתוקף של הסנקציות הבינלאומיות על איראן כבר הלילה, ואולי לפתוח את הדרך לעימות נוסף - ייתכן וצבאי.

ההצעה הרוסית-סינית הנוכחית קראה לדחות את הפעלת הסנקציות למשך שישה חודשים נוספים, עד ה-18 באפריל 2026, במטרה לאפשר את המשך מגעים דיפלומטיים עם ״הטרוייקה״ האירופית של צרפת, גרמניה ובריטניה (מדינות ה-E3).

בדומה להצבעה מהשבוע שעבר, רק ארבע מדינות - רוסיה, סין, אלג׳יריה ופקיסטן - תמכו בהמשך השעיית הסנקציות. תשע מדינות הצביעו נגד ושתיים נמנעו.

״למועצה אין את הביטחונות הדרושים בקשר להיתכנותו של נתיב ברור לפתרון דיפלומטי מהיר״, אמרה הנציגה הבריטית למועצת הביטחון ברברה ווד לאחר ההצבעה. ״מועצה זו מילאה את השלבים הדרושים של תהליך הסנאפבק הקבועים בהחלטה 2231, ולכן הסנקציות נגד איראן יוטלו מחדש בסוף השבוע״.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י, שנאם במועצת הביטחון לאחר ההצבעה, תקף בחריפות את המערב. ״ארה״ב בגדה בדיפלומטיה, אך ה-E3 הם שקברו אותה״, אמר עראקצ׳י למועצה. לדבריו, הסנאפבק הוא ״משפטית בטל, פוליטית חסר אחריות ופרוצדורלית פגום״. לאחר הדיון הוא אמר לעיתונאים כי "הסיכוי לדיפלומטיה לעולם לא מת, אבל היא תהיה יותר קשה ומסובכת מבעבר".

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, ששוהה גם הוא בניו יורק לרגל עצרת האו"ם, אמר כי "חומת חוסר האמון בינינו לבין האמריקנים גבוהה למדי. הגענו להבנות מספר פעמים אבל האמריקנים מעולם לא לקחו אותן ברצינות". פזשכיאן, חלק ממחנה הרפורמיסטים שנחשב למי שתומך בניסיון במשא ומתן עם המערב, אמר כי לאיראן אין כוונה לעזוב את האמנה נגד הפצת נשק גרעיני (NPT).

מקור דיפלומטי אמר ל-AFP כי האירופים מאמינים שהם ״עשו הכל כדי להזיז דברים״, אך איראן לא הציעה את הגמישות הרצויה. האירופים הציבו שלוש דרישות לאיראן: חידוש עבודת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, חידוש המו״מ עם ארה״ב על הסכם גרעין חדש ועדכון ושקיפות בקשר למצבו של מלאי האורניום המועשר לרמה גבוהה שלה.

הסנקציות ייכנסו לתוקף בשעה 03:00 הלילה (חצות, שעון גריניץ'), ביניהן: איסור מוחלט על העשרת אורניום, אמברגו נשק, הגבלות על פיתוח טילים בליסטיים, הקפאת נכסים, איסורי נסיעה ואיסור על ייצור טכנולוגיה גרעינית והטלת חובה על מדינות העולם לאכוף את האיסור על ידי בדיקה של כלי שייט וטייס איראניים.

"מקרב אפשרות של עימות נוסף"

מנגנון ה״סנאפבק״ הוא מנגנון דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015 ומאפשר למדינות החתומות להשיב את הסנקציות על איראן. המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות שרוסיה או סין היו יכולות לחסום, מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות.

התהליך מתחיל כאשר אחת ממדינות ההסכם שולחת מכתב למזכ״ל האו״ם ולנשיא מועצת הביטחון על הפרות איראניות. למועצת הביטחון יש עשרה ימים להצביע על המשך השעיית הסנקציות, ומקסימום 30 ימים להשלים את התהליך. אם לא מושגת הסכמה תוך 30 ימים - הסנקציות חוזרות באופן אוטומטי.

עם זאת, רוסיה וסין כבר הביעו ספקות בנוגע לחוקיות הפעלת מנגנון הסנאפבק בתנאים הנוכחיים, לאחר שארה״ב פרשה חד-צדדית מההסכם ב-2018. ״לא היה סנאפבק ולא יהיה סנאפבק - כל המהלכים להחיות החלטות מועצת הביטחון נגד איראן, שהיו בתוקף לפני 2015, הם בטלים ומבוטלים״, אמר סגן השגריר הרוסי במועצת הביטחון דמיטרי פוליאנסקי, כאשר חוסר המחויבות הרוסית - וככל הנראה גם הסינית - לאכוף את הסנקציות צפויה לפגוע ביעילותן מאד.

דני סיטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר, מעריך שההשלכות החמורות ביותר של הפעלת הסנקציות הן הגברת הסיכוי לעימות צבאי. ״השלכותיו המדיניות מגבילות את היכולת לחזור להסכם גרעין ומרחיקות מאוד את הסיכויים. הדבר אפילו מקרב אותנו לאפשרות של עימות נוסף בין ישראל לבין איראן - ואולי אף ארה״ב - בהנחה שלא יהיה הסכם והאיראנים בסופו של דבר כן יפעלו בתחום הגרעין״.

סיטרינוביץ' מסביר כי ״זה פוגע ביכולת האירופאית להשפיע על המציאות הגרעינית, ולמעשה מעביר את המושכות לארה״ב, כי יש כאן מימוש של מנוף לחץ״. הוא מוסיף כי ההחלטה צפויה ״לחזק את השמרנים באיראן, את אלו שטוענים שאין טעם למשא ומתן״.

מבחינה כלכלית, לדבריו, תהיה ״השפעה קשה על כלכלה האיראנית, אבל לא קריסה של הכלכלה. איראן לא תיכנע מהסנאפבק. אבל כפי כבר רואים השפעה על שער החליפין של המטבע, זו ירידה משמעותית״. למרות זאת, הוא אומר כי ״עדיין נערכים מגעים מאמריקאים לאיראנים, אבל האירוע היום בוודאי לא מקרב את ההסכם״.