ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טס הלילה (שבין רביעי לחמישי) לעצרת האו"ם ולפגישה עם הנשיא טראמפ במסלול יוצא דופן: במקום לבחור בנתיב הצפוני, המקובל על הטיסות האזרחיות מישראל לארה"ב, טס "כנף ציון" במסלול דרומי יותר, ארוך בכ-600 ק"מ מזה הצפוני. אלו הסיבות.
רק אתמול התבשרנו, כי מטוס של חברת פליי דובאי (Fly Dubai), שהיה בדרכו מדובאי לישראל, נאלץ לסטות ממסלולו ולנחות בריאד, בירת סעודיה, לאחר שאחד הנוסעים קיבל, ככל הנראה, שבץ מוחי. לכל 80 הנוסעים הישראליים שהיו על המטוס - שלום, והם נחתו, לאחר שלוש שעות של שהייה על הקרקע, חזרה בישראל.
זו דוגמה לא נדירה שמסבירה היטב את הפוטנציאל הבעייתי של טיסות במרחב האווירי הריבוני של מדינות. ריבונות אווירית היא הזכות הבלעדית של מדינה לשלוט ולהסדיר את כל מה שקורה מעל שטחה היבשתי והימי, עד לגבולותיה המוכרים. במילים פשוטות, כמו שבעל הבית מחליט מה מותר ומה אסור בביתו, כך גם מדינה קובעת את הכללים במרחב האווירי שמעליה. עקרון זה מעוגן בחוק הבינלאומי, ובעיקר באמנת שיקגו משנת 1944, שמסדירה את חוקי התעופה בין מדינות.
לרשות המדינה, כל מדינה, עומדים כלים מגוונים כדי להבטיח את הריבונות שלה במרחב האווירי. לדוגמה:
לקבוע מי רשאי להיכנס למרחב האווירי ובאילו תנאים. בסוף חודש אוגוסט הודיע נשיא טורקיה ארדואן כי הוא סוגר את השמיים בפני טיסות ישראליות רשמיות וטיסות המובילות נשק אליה וממנה. לא נעים - אך זו זכותו החוקית, וטיסות אזרחיות ממשיכות לעבור מעל טורקיה. מצד שני, סעודיה הודיעה באוגוסט 2022 שתאפשר טיסות של חברות ישראליות בשמיה – היתר שבינתיים מתקיים רק עבור טיסות לאמירויות, בשל החלטת עומאן לבטל לאחר זמן קצר אישור דומה (שהיה מקצר את זמן הטיסה להודו, לדוגמה, בשעתיים).
להעניק או לשלול רישוי טיסה, להורות למטוסים לשנות מסלול או לעזוב את המרחב.
להפעיל מערכות פיקוח ובקרה, כולל אמצעים צבאיים במקרה של איום.
להורות למטוס לנחות במקרה של חשד לעבירה, סכנה ביטחונית או הפרת כללים.
הנקודה האחרונה היא הרלוונטית במקרה שלנו. כידוע, בנובמבר 2024 פרסם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה במלחמה בעזה. צווי מעצר אלה תלויים ועומדים גם היום. בלי קשר למניעים להוצאת הצווים האלה, הם מחייבים את המדינות החתומות על אמנת בית הדין לעצור כל אדם שיש נגדו צו מעצר כזה והנמצא בשטחה – ולהסגירו לבית הדין.
פונטציאל לאירוע דיפלומטי
עכשיו, תארו לעצמכם מצב כמו זה שקרה אתמול בסעודיה, שמטוס ראש הממשלה נאלץ לנחות נחיתת חירום באמצע הדרך, מסיבות של תקלה טכנית או חלילה בריאותיות של מי מהנוסעים. ונניח שמדובר במדינה אירופית, שחתומה על האמנה, ולא מחבבת אותנו במיוחד, כמו, לדוגמה, ספרד. במקרה כזה מדובר באירוע דיפלומטי שלכל הפחות כרוך באי-נעימות קיצונית, ויכול להתדרדר עד כדי גירוש או מעצר. זה לא אומר שזה יקרה – אבל האפשרות קיימת.
במקרה קיצון, אם מטוס נכנס למרחב האווירי של מדינה בלי אישור, או מתעורר חשד שהוא מסכן את הביטחון, המדינה רשאית להורות לו לנחות, או אף להרחיקו. כלומר, גם מבלי שהמטוס ינחת מסיבות שהוזכרו לעיל, אפשר לשלוח מולו מטוסי קרב שינחו אותו לצאת מהמרחב האווירי, או יכריחו אותו לנחות בשדה התעופה הקרוב. מדינה יכולה להורות למטוס לנחות גם אם יש מידע אמין כי אחד הנוסעים מבוקש בצו מעצר בינלאומי. זה לא אומר שזה יקרה בפועל ולרוב מדובר בהנחיות ברורות מהבקרה האווירית, סביר יותר שלא, אבל הפוטנציאל קיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו