בהצהרה חריגה במיוחד, הודיע אתמול (שני) שר החוץ של סינגפור ויויאן בלקרישנן כי ארצו לראשונה תטיל ״סנקציות ממוקדות״ על מנהיגי קבוצות מתיישבים ״ימניות רדיקליות״ ביהודה ושומרון, והוסיף כי שאלת ההכרה במדינה פלשתינית היא עבור סינגפור שאלה של ״לא אם, אלא מתי״. באלאקרישנן הבהיר שההכרה מותנית בכך שתהיה ״ממשלה יעילה״ שתנטוש ״טרור״ ותכיר בזכות קיומה של ישראל.
בין ישראל לסינגפור קשרים עמוקים ויוצאי דופן. ישראל סייעה לסינגפור אחרי העצמאות ב-1965 בהקמת צבאה מהיסוד - סיוע מכריע לביסוס עצמאותה. במשך שנים ארוכות יחסים אלה התנהלו מתחת לרדאר לאור החשש הסינגפורי משכנותיה המוסלמיות, ורק ב-2022 מינתה סינגפור לראשונה שגריר תושב בישראל. גם כיום בין ישראל לסינגפור קשרים ביטחוניים, דיפלומטיים ומחקריים ענפים מאד.
בהצהרתו, בלקרישנן התייחס במפורש לעובדה שישראל לקחה חלק מרכזי בבניית הצבא הסינגפורי: ״כולנו יודעים שישראל עזרה לנו לבנות את צבא סינגפור בשנותינו הראשונות כמדינה עצמאית, כשהיינו פגיעים ביותר. קשרי הביטחון הייחודיים האלה נשארים חשובים מאוד עבורנו. אבל זה לא מונע מאיתנו להביע את דעותינו באופן ישיר וברור בפני הממשלה הישראלית כשאנחנו לא מסכימים עם מה שהיא עושה״.
בלקרישנן הביע ביקורת חריפה וחריגה במסגרת היחסים עם ישראל. הוא אמר כי ״דעתנו היא שפעולותיה של ישראל בעזה הלכו רחוק מדי במשך זמן רב מדי״ וכי ״פעולות מוגזמות אלה של הממשלה הישראלית עלולות אפילו להיות הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי״.
שר החוץ ציין כי ״ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו״ם הגיעה לאחרונה למסקנה שישראל מבצעת רצח עם בעזה״, אך הבהיר שהעניין נמצא בפני בית הדין הבינלאומי לצדק ״שהוא הפורום המתאים לדון בחששות כה חמורים״.
בלקרישנן הסביר את הרקע להטלת הסנקציות, ואמר כי ״יש מתיישבים ישראליים שממשיכים לעקור פלשתינים ביהודה ושומרון. חלק מהפוליטיקאים הישראליים דיברו במפורש על סיפוח חלקים מיהודה ושומרון או מעזה״. הוא הוסיף: ״סינגפור תמיד האמינה שהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי״.
״סינגפור תטיל סנקציות ממוקדות על מנהיגי קבוצות מתיישבים ימניות רדיקליות או ארגונים שהיו אחראים למעשי אלימות נגד פלשתינים ביהודה ושומרון. הפרטים יפורסמו במועד מאוחר יותר״, הכריז השר שתיאר זאת כ״שינוי משמעותי״ בעמדה של סינגפור.
לגבי הכרה במדינה פלשתינית, בלקרישנן הציב כמה תנאים לכך, ברקע גל ההכרות במדינה פלשתינית שהובילה צרפת. ״אנחנו נכיר במדינת פלשתין כשתהיה לה ממשלה יעילה שמקבלת את זכות קיומה של ישראל ונוטשת טרור באופן חד משמעי״, אמר והסביר כי ״הגישה של סינגפור למדיניות חוץ מבוססת על מציאות אובייקטיבית״.
יחד עם זאת, שר החוץ הזהיר כי ״סינגפור לא יכולה להכיר בכל סיפוח חד צדדי של שטח כבוש כי זה יהיה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי״ וכי ״אם המצב ימשיך להידרדר, או אם ישראל תנקוט צעדים נוספים נגד פתרון שתי המדינות, נעשה הערכה מחדש של עמדתנו בנוגע להכרה במדינה פלשתינית״.
הודעת שר החוץ בלקרישנן מציינת שינוי חד וחריג בעמדת סינגפור כלפי ישראל. סינגפור, שלמרות מערכת בחירות פרלמנטרית מתאפיינת בשלטון חד-מפלגתי בפועל של מפלגת ״הפעולה העממית״ מאז העצמאות ב-1965, נמנעה עד כה מביקורת פומבית על מדיניותה הישראלית. המדינה ידועה כסיפור הצלחה כלכלי יוצא דופן.
בסינגפור אוכלוסייה מוסלמית-מלאית משמעותית, ולמרות שהמשטר פחות רגיש לדעת הקהל, הלחץ לנקוט בצעדים ביחס לאירועים בעזה הלך והתעצם. באוגוסט האחרון הצטרפה סינגפור לפעולות הצנחת הסיוע ההומניטרי בעזה.
בדיון שהתקיים לאחר ההצהרה, תקף מנהיג האופוזיציה פריטם סינג את התנאים המוקדמים להכרה במדינה פלשתינית וטען שהם אינם ריאליסטיים בהתחשב בהצהרת נתניהו ש״לא תהיה מדינה פלשתינית״ ובהתרחבות ההתנחלויות. בלקרישנן השיב: ״הבעיה הראשונה היא - מי אחראי בפלשתין? האם אתה מתמודד עם חמאס, עם הרשות הפלשתינית, או עם משהו לא ברור שעדיין לא התגבש? אני לא יכול להבין ניסיון ליצור קשרים דיפלומטיים עם ישות שעדיין מחזיקה בני ערובה״.
בהמשך, הודה שר החוץ הודה בכנות שהסנקציות לא יהיו יעילות במיוחד. ״האם סנקציות מעיר-מדינה קטנה כמו סינגפור יזיזו את המחט לבדן? לא, הן לא יעשו זאת. אבל האם זה ביטוי לדעותינו? זה כן״.
מנהיג האופוזיציה פריטם סינג תקף את הקשרים הביטחוניים הקרובים עם ישראל. ״האם הממשלה בחנה האם קשרים קרובים עם ישראל, במיוחד בתחום הצבאי, ממשיכים להיות באינטרס הלאומי שלנו?״ הוא שאל, והוסיף: ״האם סינגפור לא השקיעה יותר מדי ביחסי ישראל-סינגפור?״
בלקרישנן דחה את הלחץ הזה והבהיר שסינגפור לא מוחזקת כ״בת ערובה״ של אף מדינה. הוא סירב לחשוף פרטים על שיתוף הפעולה הביטחוני מטעמי ביטחון לאומי, אך הדגיש: ״כשיש לך שותפות שווה ומכבדת הדדית, כשאתה חולק על דעות, אתה חייב להיות מוכן לומר זאת בגלוי, בכנות ובאופן בונה. ויש לנו מערכת יחסים כזו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו