במקום דיבורים על ״ספרטה״: זה הנאום שנתניהו היה צריך לשאת

נאום ״סופר ספרטה״ של ראש הממשלה תפס הרבה כותרות. בדבריו התייחס ראש הממשלה לכמה  דברים מאוד חשובים, אך הנאום עצמו היה לא מדויק בלשון המעטה. ניתן רק לתהות איפה הצוות של משרד ראש הממשלה? מי אחראי על הרקע לנאום שהיה מבולגן עם שקפים לא מתאימים? האם נשארו במשרדו אנשים רציניים? איך נאום כה חשוב על עתיד הכלכלה לא הוכן כראוי? 

לכן החלטתי לכתוב את הנאום שהיה על ראש הממשלה לשאת בכנס החשכ"לים, ולהתמקד לא רק במצב הנוכחי, שבעיניי הוא איננו 'גזירת גורל', אלא גם במה שצריך לעשות:

אדוני שר האוצר, חברי הכנסת, מכובדי כולם. ברצוני להודות לכם על שנתיים של עבודה מאומצת במטרה להבטיח שכלכלת ישראל תצא מהמלחמה בצורה איתנה וטובה. לפנינו הזדמנויות רבות - אך גם אתגרים רבים. למרות המצב, שמרנו על מסגרת פיסקלית ברת-קיימא. נכון להיום, השקל חזק כפי שהיה לפני המלחמה, הבורסה בתל אביב הציגה את הביצועים הטובים בעולם, וההייטק הישראלי ממשיך לצמוח. מדינת ישראל מציגה יציבות פיננסית משמעותית, הרבה מעבר לציפיות בזמנים כאלה. אך עם זאת, ניצבים בפנינו אתגרים חדשים שיש למנותם.

זה זמן קסם

הביטחון הלאומי והיכולות שלנו תלויות בכלכלה חזקה וצומחת, ומאז 2003 אני קורא לשחרור השוק והכלכלה הישראלית מהכבלים שהאטו את הצמיחה. ההייטק הישראלי הוא פלא אנושי וטכנולוגי; היצירתיות שלנו מהווה נכס אסטרטגי שהעולם מבקש להנות מפירותיו, וכאמור קיימים אתגרים:

אירופה, שוק ייצוא מאד גדול עבור כלכלת ישראל, עוברת שינויים כלכליים ודמוגרפיים משמעותיים - ויש לכך השלכות שחשוב שניקח בחשבון. מבית, מדינות אירופה שחיות היטב על הישגי העבר, הפסיקו לחלום, הפסיקו להוביל והפסיקו להיות אופטימיים. כתוצאה מכך, הילודה באירופה בשפל, ובביקורי באחת מבירות אירופה אמרו לי: "אל תחפש פה חנות צעצועים להביא לנכדים".

השינוי הדמוגרפי העמוק הוביל להגירה בלתי מאוזנת, שכיום מאיימת על אופיה ותרבותה של היבשת. בשיחות פרטיות עם ראשי מדינות אירופאיות הם אומרים לי שיש להם בעיות פנים משמעותיות. זה לא סוד שבמדינות אירופאיות רבות יש קבוצה גדלה והולכת של מצביעים ופוליטיקאים איסלאמיסטים שקשורים גם לאחים המוסלמים.

הכלכלות באירופה מאותגרות. כמעט ואין חדשנות, הצמיחה הכלכלית שלהם משתרכת מאחור והמדינות שקועות בחובות. בצרפת כבר הגיע היום שיש יותר פנסיונרים מעובדים. כדרכם, כבר הניפו דגל לבן במאבק הזה. ללא חדשנות קשה לראות כיצד מדינות אירופה יתגברו על יחס החוב-התוצר שלהן. בייחוד כשהן שוב מאויימות ממזרח ונדרשות לפתע להשקיע ברכישת נשק והתעצמות צבאית.

למעשה, כיום ישראל נמצאת במקום השישי בתל״ג לנפש מבין המדינות שיש להן עשרה מיליון תושבים ויותר. ואנחנו צומחים דמוגרפית. עוד מעט יחיו פה 15 מיליון ישראלים וישראליות. שוויץ, עם תשעה מיליון תושבים, עדיין מעלינו בתוצר לנפש, אבל זה בין השאר הודות לירידה בקצב הילודה. זה אולי משאיר יותר למי שחי שם היום, אבל המצב איננו בר-קיימא לטווח הארוך.

העוינות מעידה יותר על מדינות אירופה

העוינות של מדינות אירופה כלפינו אומרת הרבה יותר על מצבן ממה שזה אומר עלינו. המצפן המוסרי של הרבה מהן איבד כיוון, והצורך לרצות את המצביעים החדשים, אותם אלו שגם הוד מעלתו עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של איחוד האמירויות, הזהיר לגביהם, משבש את דעתם. מתוך הייאוש לגבי מצבם הם, הם מפנים אצבע מאשימה כלפינו, כדי שהאזרחים שם לא יבינו באיזה כישלון כלכלי הם נמצאים, ועד כמה משמעותי האיום התרבותי תחתיו הם חיים.

העולם נע מזרחה: הצמיחה הכלכלית וחלק גדול מהייצור ומחומרי הגלם נמצאים בדרום מזרח-אסיה. זה משנה את מוקדי הכוח. יש לנו חברים שם: יפן, דרום קוריאה, הודו, סינגפור ואף כמה מדינות באפריקה. לצערי גם משם יש לנו אתגר מאד גדול כי מדינות כמו סין וקטאר פועלות באופן אגרסיבי במרחבי המידע ועיצוב הנרטיב, עד כדי שמעל לראשינו מתנהלת מלחמה אלימה וקריטית על התודעה, באמצעות המדיה החברתית. כבר מזמן לא מדובר רק באספקת כלי נשק או תמיכה כספית לשורת אויבינו. זו מלחמת העולם הראשונה על תודעה בינלאומית. והיא מתנהלת נגדנו, נגד ארה״ב ועוד.

כאמור העולם משתנה. אין ואקום. רק נתנו מכה קשה לאיראן והנה טורקיה הרימה את ראשה ומאיימת עלינו באופן גלוי. גם אם בינתיים מוצאים דרכים לעקוף את חרם הסחורות, זה כנראה ישפיע מאוד על שרשראות האספקה בעתיד, ועלול להשפיע על יוקר המחיה. כל אלה וגורמים נוספים כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, מדגישים שהסדרים הקודמים של שרשראות אספקה אינם מובטחים עוד. טורקיה גם משתפת פעולה עם לוב וסומליה, ועכשיו גילתה מצבור ענק של נפט בחופי סומליה. מי שעוקב אחרי החדשות, יודע איפה סומליה, ומבין כמה האזור הזה קריטי לאספקה שוטפת אלינו, לאירופה, ולמדינות אחרות.

נוכח האיומים עלינו ובחינת מפת ההזדמנויות שבפנינו, אנו חייבים להישיר מבט ולשנות אסטרטגיה. האסטרטגיה החדשה שלי כוללת שלושה מרכיבים:

1. האצה דרמטית של היכולת לבנות נכסיות שכוללת גילוח הבירוקרטיה
2. בניית נכסים סוברניים בהייטק ובתעשיות הבטחוניות
3. שיתוף פעולה אברהמית וגלובלית על בסיס הנכסיות של ישראל

אנחנו חייבים לבנות נכסים סוברניים ותעשיות אסטרטגיות: תעשיות ביטחוניות בעלות יכולת ייצור מקומית - מערכות נשק, מערכות לייזר, יכולות ייצור טילים, חומרי-נפץ, ותשתיות קריטיות נוספות. כיצד עושים זאת? ראשית, באמצעות הקמת מערך ייצור כחול לבן; אי אפשר לעשות את הכל לבד, אבל אנחנו חייבים לקחת יותר לידיים שלנו. עלינו לבנות שותפויות אזוריות ואחרות, כדי להבטיח מאגרי אנרגיה ושרשראות אספקה של כל מה שדרוש לנו לביטחון ושגשוג.

איך בונים שרשראות אספקה ואיך מבטיחים שמדינות לא יחרימו אותנו? חייבים לפתח ולבנות טכנולוגיה שבונה נכסיות ישראלית. טכנולוגיה אזרחית וביטחונית שכל העולם יהיה זקוק לה. לוודא שמדינות אחרות, וחברות מסחריות רבות ומשמעותיות, ייבנו על בסיס היכולות הטכנולוגיות והיצירתיות של המהנדסים והחברות שלנו. נכסיות טכנולוגית מול חברות רב לאומיות ומול מדינות אחרות, תבטיח אספקה של רכיבים, מוצרים וחומרי גלם שאנחנו נדרשים לקנות, ויעזרו לנו להקים שרשראות אספקה מובטחות ובעלות חוסן.

כל זה נצרך גם לביטחון, גם לביטחון מזון. אנחנו נבנה את המדינה, הכי נכסית בעולם, מדינה שכל מי שרוצה להתפתח ולפתח את עתידו, יצטרך לשתף פעולה איתה. נעמיק שיתופי פעולה עם מדינות האזור, דרום מזרח אסיה הידידותית ומדינות באפריקה.

לשם כך, עלינו להאיץ השקעות בתשתיות טכנולוגיות - בבינה מלאכותית, בכימיה מתקדמת, בביוטכנולוגיה, במחשוב קוונטי ובתחומים פורצי דרך נוספים. כל ההשקעות הללו נדרשות כדי לבנות את הנכסיות הטכנולוגית הלאומית שלנו.

לצד זאת, נדרש קיצוץ מאסיבי בבירוקרטיה. אנחנו חייבים להאיץ את הקצב של המדינה כולה. איננו יכולים להרשות לעצמנו את האיטיות והפינג-פונג האינסופי בין פקידים ומשפטנים. נראה, שעכשיו ברור לכולם שאנו זקוקים לרפורמה משפטית. לא הרפורמה המשפטית הלא מהודקת והלא מדוייקת שניסינו מתוך רצון לתקן את העיוות שזיהיתי מבעוד מועד, ושאולי גם נוהלה בצורה גמלונית, אלא רפורמה משפטית בהסכמה. רפורמה רלוונטית לכלכלה שתבטיח שלא נאבד את יכולתנו להתחרות ולבנות נכסיות ותשתיות, בגלל עודף המשפטיזציה שקיימת פה.

הרגולציה חייבת להתעדכן כדי לאפשר לכוחות השוק לזהות את הפוטנציאל הקיים כיום בישראל. חייבים לשנות את השיטה לגמישה יותר, רגישה יותר, ומגיבה יותר לנעשה בשווקים ובמקומות אחרים בעולם. אנחנו חייבים להאיץ הכל. הממשלה חייבת לעסוק בבניית תשתיות ובחיזוק אלו הקיימות, וזה צריך לקרות מהר.

אנחנו גם חייבים לחזק עוד את ההון האנושי. זה כולל מהפכה בחינוך וגם ייבוא של טאלנט מחו״ל. עולים חדשים בתחומי הטכנולוגיה, הצבא וגם בתחום ההשקעות. עלינו להיות מגנט ולהקל על אנשים לעלות לישראל. אם זה יהיה קשה, מעייף או יקר במיוחד במיסים, לא יבואו. אם נעיז ונאפשר, אפילו במחיר טעות פה ושם, ישראל יכולה להגדיל באופן משמעותי את היכולות הטכנולוגיות, כי זה לא סוד שיש הרבה יהודים מובילים בתחומים אלו ברחבי הגלובוס כולו. נוכל גם להפוך למרכז הפיננסי השני בחשיבותו בעולם אחרי ניו יורק. יש מנהלי קרנות גדולים שרוצים לעלות ארצה. אבל, אנחנו חייבים לשנות פה רגולציה מהר יותר, כדי להביא את מנועי הצמיחה האלו לישראל.

כדי להיות מעצמה, חייבים לחשוב כמו מעצמה ולהתנהג כמו מעצמה. מעצמה מרשה לעצמה לקחת הימור מושכל, וללכת עליו. לנו יש אינספור הזדמנויות שכרגע קשה לפתח פה. 

למי שעוד לא שמע, עשינו כבר צעד ראשון בכיוון. אני רוצה להודות במיוחד לשר אופיר סופר, שהביא לממשלה את רפורמת עליית הכישרונות - רפורמה הכרחית למשיכת היכולות שאנו כה זקוקים להן, ולטיפוחן. יכולות שהזמינות שלהן עד היום בישראל הייתה חלקית בלבד. בכוונתי להרחיב בתוכניות נוספות להבאת מוחות, הון, טאלנט ניהולי ואנשים עם נטוורק רחב, לישראל.  וגם רופאים!

בנוסף, היום אביא לממשלה החלטה דרמטית. בעקבות עבודת ועדת נגל (השנייה), נפעל להקמת זרוע בינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, ונקדם השקעה של 25 מיליארד ש"ח בתחום. תוכניות בבינה מלאכותית הן קריטיות: כפי שתחום הגרעין במאה הקודמת סימן מי הן המעצמות המובילות, ולאחר מכן החלל, המעצמות עושות היום מאמצים ומשקיעות הון בבינה מלאכותית ובמחשוב קוואנטי. זה אירוע תשתיתי שיספק לנו ביטחון ושגשוג שנים קדימה. עלינו להיות חכמים הרואים את הנולד, זריזים ופורצי דרך כדי להקדים אותן במישורים טכנולוגיים, ולייצר לנו יתרונות כלכליים וטכנו-פוליטיים.

אמרתי שנשנה רגולציה כדי למשוך לפה מנהלי קרנות הון. למה? כי חייבים לפעול להביא משקיעים נוספים לשוק ההון בתל אביב. חייב להיות כאן שוק ציבורי תוסס וצומח, שיאפשר לחברות חדשניות לצמוח בארץ וגם באזור ולשרת שווקים גלובליים מתוך גישה להון פרטי זמין. השינויים הגיאופוליטיים החיכוכים והקונפליקטים שיהיו מנת חלקינו בשנים הקרובות, אינם רק אתגר שיש לצלוח. הם יכולים להיות גם ההזדמנות שלנו לבצע אתחול מחדש של המערכת הישראלית: שוב - קיצוץ בירוקרטיה מיותרת, צמצום משפטיזציה בתוך מערכת קבלת ההחלטות הכלכליות והניהוליות, וכנ"ל במסגרת החלטות מדיניות. כן למערכת משפט חזקה. כן לאכיפה מוגברת של החלטות השופטים. לא לאקטיביזם שיפוטי וייעוץ משפטי שבולם התקדמות.

עלינו לפעול לחיזוק התרבות הפוליטית שמסייעת לקידום מדיניות כלכלית ברורה, ושלא גוררת אותנו למשפטזציה, כי כשהמדיניות ברורה עקבית ושקופה לא נדרשים לכך. זה יאפשר צמיחה כלכלית שיכסה את חובותנו ויבנה את חוסננו.

כדי להחזיר את הכלכלה למסלול מטאורי ולנווט בעולמות המשתנים לנגד עינינו, עלינו לפעול בזריזות, בנחישות ובחדשנות. רק כך נוכל להביא משקיעים וקרנות בינלאומיות לתובנה שמי שלא נמצא כאן, שמי שלא משקיע כאן, מפספס את ההשקעות הטובות ביותר שלו.

אני פונה מכאן לאנשי הייטק בארץ ואומר להם לבנות. אני פונה לישראלים ויהודים באשר הם, ואומר להם תחזרו או תעלו לארץ. עם ישראל זקוק לכם. אתם יכולים להיות חלק מהותי בשגשוגה של מדינת ישראל. אני פונה לחבריי בפוליטיקה: אתגרים לפנינו! על כולם לשים את המדינה לפני המגזר. את השגשוג הכלכלי שלנו לפני האינטרס הפוליטי.

אנחנו בעידן חדש. אני פונה מכאן לשותפים להסכמי אברהם בהווה ובעתיד, לבעלת בריתנו הגדולה ארה״ב, לראש ממשלת הודו ועוד. לכולנו אתגרים מול המציאות המשתנה, בואו נבנה עתיד מזהיר ביחד. הטכנולוגיה הישראלית והחדשנות הישראלית הם נכס בינלאומי. בנו איתנו להצלחת האנושות כולה.

אני מתכוון להוביל מהלך מהיר ומקיף לשינויים אלו. כלכלת ישראל חזקה, איתנה וחדשנית - ואני שוב קורא לכל מי שמאמין בישראל - מי שעזב, מי שהתאכזב או התעייף בשנים האחרונות - לחזור; להביא את הכשרונות והיכולות הנהדרות לכאן. יחד נבנה מעצמה אזורית ומופת כלכלי וערכי, מרכז עולמי לחדשנות ונכסיות. עבורנו, עבור ילדינו ונכדינו, ועבור בעלי בריתנו. כולל כל מי שירצו להיות. כך נבטיח חיים משגשגים וטובים לאזרחי ישראל. כך נקיים את הבטחת האל לאברהם: ״ונברכו בך כל משפחות האדמה״. עם ישראל חי וצומח!

תודה ושנה טובה.