ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם היום (שני) בכנס אגף החשב הכללי במשרד האוצר, והציג תחזית פסימית באשר לעתידה הכלכלי והמדיני של ישראל. לדבריו, ישראל כבר נמצאת במצב של בידוד בין־לאומי הולך ומתרחב, הנובע מלחצים פוליטיים פנימיים באירופה ומקמפיינים דיגיטליים ממומנים בידי מדינות יריבות. "אנחנו ניתקל במחסומים מסוימים בסחר העולמי, אנחנו בעולם מאוד מאתגר", הזהיר.
נתניהו קישר בין התפתחויות דמוגרפיות באירופה לבין שינוי במדיניות כלפי ישראל: "המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט משמעותי ווקאלי. זה מכופף את הממשלות שם בסוגיית עזה, והם שוללים את הציונות". הוא תיאר תהליך של שלושה עשורים שבשנים האחרונות הגיע לשיא, והשלכותיו ברורות: מגבלות הולכות וגוברות על ייבוא חלקי נשק, ואיום ממשי על יציבות הכלכלה.
"להיות אתונה וסופר-ספרטה"
בדבריו הדגיש נתניהו כי ישראל תיאלץ להסתגל לכלכלה בעלת סממנים אוטרקיים - כזו שמייצרת בעצמה חלק ניכר מצרכיה, עם הסתמכות פחותה על יבוא. "זו מילה שנואה עליי, אני חסיד של השוק החופשי," אמר. "אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה".
בנאום נוסף, בפני משלחת של 250 מחוקקים אמריקנים, חזר נתניהו על אותן אזהרות והרחיב את רשימת המדינות שהוא רואה כמי שמובילות את מאמצי הבידוד: "יש מאמץ להטיל מצור על ישראל... את המאמץ הזה מובילות שתי מדינות - סין וקטאר. הן מנהלות מאבק לגיטימציה נגד ישראל בעולם המערבי וארצות הברית. אנו ניאבק בזה".
לדבריו, המאבק אינו מתנהל רק בזירה הדיפלומטית אלא גם במרחב הדיגיטלי. "סין וקטאר משקיעים בבינה מלאכותית סכומי עתק. יש להם הרבה עוצמה. יותר עוצמה מהתקשורת המסורתית. וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים. זה מכניס אותנו לבידוד. אנחנו נצטרך להילחם בזה".
מה יקרה לשמיים הפתוחים?
ההתפתחויות באירופה מוסיפות נדבך מדאיג נוסף. פגיעה אפשרית בהסכם השמיים הפתוחים. בדיקה תקדימית של האיחוד האירופי גילתה כי ניתן להשעות חלק מההסכם ברוב יחסי בלבד - 17 מתוך 27 מדינות המייצגות לפחות 65% מאזרחי האיחוד. כלומר, לא נדרשת עוד הסכמה פה אחד.
המשמעות לציבור הישראלי ברורה. ביטול ההסכם או חלקים ממנו יוביל לירידה בתחרות בענף התעופה, לצמצום קווי טיסה ולעלייה משמעותית במחירי הכרטיסים. ההסכם, שנחתם לפני יותר מעשור, פתח את השוק הישראלי לתחרות והוזיל באופן דרמטי את מחירי הטיסות לאירופה. אובדן ההישג הזה ישפיע כמעט על כל משק בית בישראל.
משרד החוץ, בראשות גדעון סער, מנהל בימים אלה בליץ דיפלומטי כדי לבלום את המהלך. לצד מדינות התומכות בישראל באופן קבוע כמו הונגריה וצ'כיה, מנסה ישראל לבסס גם תמיכה של גרמניה ואיטליה, שהביעו הסתייגות מסנקציות. עם זאת, עצם העובדה שהאיחוד קבע מנגנון חדש של רוב יחסי מעוררת דאגה עמוקה: גם אם גל הסנקציות הנוכחי יידחה, קל יהיה להחיות אותו בעתיד.
מעבר לשמיים הפתוחים, הדו"ח האירופי מצביע על מרכיבים נוספים שעלולים להתבטל בהחלטה דומה: הקלות מכס, שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים, ואף מדיניות הוויזות. כל אחד מהם עלול לפגוע ישירות במשק הישראלי, בקשרים עם חברות בינלאומיות ובנגישות לשוקי העולם.
נתניהו, מנגד, מנסה לשדר מסר כפול: מצד אחד הכרה בכך שישראל עלולה למצוא עצמה מבודדת ומוגבלת; מצד שני ביטחון ביכולת המדינה להסתגל ולהתמודד. "האם נוכל להתמודד עם זה? כן, נוכל. אנו ניעזר גם בארצות הברית... נעבוד על העצמאות שלנו, מי שחושב באירופה שיוכל למנוע את זה מאיתנו - ייכשל".
המסר המרכזי היוצא מהנאומים ומהבדיקות באירופה ברור. ישראל נדרשת להיערכות חדשה, כזו שמבוססת פחות על תשתיות כלכליות גלובליות ויותר על ייצור עצמי ושותפויות מצומצמות. המשמעות עבור הציבור עשויה להיות מוחשית מאוד - החל במחירי טיסות, דרך עלויות יבוא סחורות ועד להשקעות בתעשיות הביטחוניות המקומיות.
אם בעבר נהנתה ישראל מהרחבת גבולות הכלכלה הגלובלית, הרי שהעתיד, כפי שהוא מצטייר מדברי נתניהו ומהתפתחויות באירופה, עשוי להיות צמצום והסתגרות יחסית. "מה שעבד עד עכשיו," סיכם ראש הממשלה, "לא יעבוד מעכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו