נתניהו חוזה "בידוד מדיני וכלכלי" - אבל איפה הוא היה כל השנים האלה?

תחזית מבעיתה על עתידה המדיני והכלכלי של ישראל סיפק היום (ראשון) ראש הממשלה נתניהו. בדיוק כפי שיריביו הפוליטיים מזהירים כבר שנים רבות,נתניהו חוזה כעת "שנצטרך להתרגל לכלכלה שיש בה סממנים אוטרקיים". כלומר, שהמשק הישראלי ייסגר בפני העולם ונצטרך "להתמודד בעצמנו".

לטענת נתניהו, ישראל הולכת ושוקעת בבידוד מדיני וכלכלי כתוצאה מ"אני לא רוצה לומר כיבוש", של אירופה בידי ההגירה המוסלמית, כלשונו. הסיבה הנוספת, לדבריו, היא השקעות עצומות של קטאר וסין בתעמולה אנטי ישראלית ברשתות החברתיות.

אם אלה אכן פני הדברים, נשאלת השאלה – בדיוק כמו בנוגע לטבח: איפה היית כל השנים האלה, אדוני ראש הממשלה?

אחרי הכל, אתה מנהל פה את העניינים הכלליים ב-20 השנים האחרונות, ואת התחום הכלכלי 30 שנה - בפרט הכישלון ההסברתי של ישראל, שהוא בין המאיצים הגדולים של הסחף המדיני והכלכלי, רשום על שמו של נתניהו. הוא אישית זה שאפילו בזמן המלחמה, סרב להקים מערך ראוי לשמו, למרות שרבים וטובים פנו אליו, כולל תומכים אישיים.

מעבר לכך, מי כמו נתניהו יודע שכלכלה מתחילה בפסיכולוגיה. כשראש מדינה חוזה לה בידוד כלכלי, דבריו שלו עלולים להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. כך שאפילו אם נתניהו צודק, מוטב היה שהדברים לא היו נאמרים.

מה גם שיש סיבות טובות לחשוב שהוא טועה. שכן, על אף הקשיים הגדולים, יש לא מעט שביבים של תקווה: הפגנת הענק בלונדון בסופ"ש האחרון, התחזקות הימין במדינות מערב אירופה והפיקחון של מדינות מזרח היבשת, משאירים לפחות את האפשרות שהיא תציל את עצמה מאבדון. בנוסף, כפי שציין נתניהו בהבהרה שאחרי הסערה, "ארה"ב איתנו, גם הרבה מדינות אחרות".

ואכן, אמריקה של טראמפ לגמרי אתנו. אפילו התקיפה הישראלית בקטאר לא הצליחה לסדוק את החזית האחידה שהציגו נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, ובכל הנושאים שעל סדר היום. רוביו, שמשמש גם כיועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, לא ביקר ואף באופן הקל ביותר את הפעולה, שמידת הצלחתה עדיין לא ברורה.

"יש עדיין דברים בסיסיים שצריך לעמוד עליהן. יש עדיין 48 חטופים. גם תושבי עזה הם בני ערובה של חמאס. אלה דברים בסיסיים שעדיין קיימים ואנחנו מדברים על כך עם מדינות המפרץ. צריך לחסל את מי שחוללו את 7 באוקטובר", השיב לאחד הכתבים ששאל מה הוא אומר למנהיגי מדינות ערב על הפעולה בקטאר. גם רוביו, גם טראמפ, לא מתחו מילה אחת של ביקורת על הפעולה. גם טראמפ הצדיק את עצם הסיכול של מחוללי הטבח ורק אמר שצריך להוציא אותו לפועל, "בזהירות". מה זה אומר, רק הוא יודע.

כך או כך, רוביו הבהיר שארה"ב צופה תגובה ישראלית חריפה להכרה החד צדדית במדינה פלסטינית, שתהיה באו"ם בשבוע הבא. הוא לא אמר שישראל "צריכה להיזהר מצעדים פזיזים", או "לשקול בכובד ראש את מהלכיה", או כל רמז אחר שמסתייג מהחלת ריבונות ביו"ש. אדרבה, כל הסימנים מלמדים שרוביו יקבל באופן חיובי צעד שכזה.

כזכור, מדובר במזכיר מדינה השואף למחוק את המילים "גדה מערבית" ממילון המושגים הרשמי של ארה"ב, ולהחליף אותו במונח "יהודה ושומרון". אותו רוביו, ובדיוק מאותן סיבות, מגדיר את "דרך עולי הרגל" שחנך אמש בעיר דוד, כ"אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בעולם".

מדוע? כי רוביו וכמוהו רבים בארה"ב, באירופה, באסיה ואפילו במדינות ערב, מבינים על ולמה ישראל נלחמת. נכון, בגלל לחצים פוליטיים ותקשורתיים, הם מותחים ביקורת כלפי חוץ. אך כשנסגרים המיקרופונים, כל מנהיג אירופי וערבי, יודעים שכפיליו של חמאס, מסכנים אותם כפי שהוא מסכן אותנו.

הם לא היו רוצים שישראל תחיל ריבונות ביו"ש או תפעל בקטאר - שכן מעשים כאלה מפחידים אותם, ולכן ישראל צריכה להיות חכמה ולא רק צודקת. אבל, בניגוד לנבואה השחורה של נתניהו, מצבה המדיני של ישראל לאשורו יתברר רק בסיום המלחמה. אם ננצח אותה, ואם בד בבד לא נפעל בדרך שתקומם את ידידינו, חזון הבלהות שהציג רה"מ ייזכר כאמירה תמוהה שלו ולא יותר.