לא האחרון בקיר הדמים: רצח צ'ארלי קירק הוא עוד רגע בהיסטוריה המדממת של ארה"ב

כאש בשדה קוצים עברה באולם הגדול של ועידת MEAD השמועה עלההתנקשות בצ'ארלי קירק. על הבמה דיבר באותם רגעים איש סודו של טראמפ, סטיב וויטקוף. הוא לא ידע על האירוע שבתוך כמה שעות יטלטל את אמריקה ויביא להורדת הדגלים לחצי התורן ליד משרדו בבית הלבן.

בחיים קצרים שכללו הספקים עצומים, קירק היה אחד האישים המרכזיים שהחזירו את טראמפ לעמדת הנשיאות, לפני פחות משנה. בן 31 בלבד היה במותו, כשמאחוריו כבר 13 שנים של פעילות ציבורית עשירה. הוא כתב רבי מכר, הקליט אינספור הסכתים, הופיע מאות פעמים בקמפוסים בכל רחבי אמריקה וערך שיחות משודרות שכללו אלפי משתתפים.

קירק התעמת עם ברי פלוגתא בגובה העיניים וכך קנה אהדה. בעיקר שלח את יריביו, צעירים ומבוגרים אחד, לרכוש ידע וללמוד את העובדות בטרם יקפצו למסקנות שמאכילה אותם תקשורת המיינסטרים. האנרגיה, הכריזמה, וכשרונו הרטורי המצוין, נתנו השראה לדור צעיר של אמריקנים ימניים. הוא אישש האינסטינקטים השמרניים שלהם. כך בגיל 31 בלבד כבר היו לו מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות.

אחד הערכים שקירק הגן עליהם בלהט הוא הברית בין אמריקה לישראל. בפרט מאז פרוץ המלחמה, הוא הסביר שוב ושוב מדוע מלחמתה של ישראל מוצדקת ולמה ארה"ב צריכה לעמוד לצידה. קולו היה חיוני לנו במיוחד בקרב הדור הצעיר של הרפובליקנים, שחלקם הולכים שבי אחר הקולות הבדלניים והביקורתיים. כך שלא רק אמריקה הוכתה אמש בהלם, אלא גם ישראלים רבים שהכירו את קירק מהרשתות או מקשר אישי.

וההלם מוצדק. שכן אמריקה לא מצליחה להשתחרר מדפוס ההתנקשויות הפוליטיות שמלווה אותה משחר היווסדה. מאברהם לינקולן, דרך ג'ון קנדי, אחיו רוברט, מרטין לותר קינג, ג'ון לנון, ועד ניסיונות הרצח של רונלד רייגן ודונלד טראמפ – פעמיים בשנה אחרונה למי ששכח. וזו כמובן לא הרשימה המלאה.

שמו של קירק מצטרף לקיר הדמים, ואין שום סיבה לחשוב שיהיה האחרון. בצד המון דברים נפלאים שיש באמריקה, ישנה גם התופעה הבלתי נסבלת של אלימות לשם אלימות, או לצורך השגת פוליטית. זה מתחיל במסעות הירי בבתי הספר ובקולג'ים ונגמר בכדור בודד וקטלני באוניברסיטת יוטה.