פיילוט שיקום רצועת עזה יוצא לדרך | הפרטים נחשפים

שינוי מדיניות בינלאומי ובעיקר של האו"ם בפעילות ההומניטרית ברצועת עזה:ארגונים הומניטריים בינלאומיים, ובהם גם כאלה של האו"ם, וכן כמה ממדינות ערב ומדינות אחרות, מעורבות בהקמת המתחמים ההומניטריים במרכז ודרום הרצועה, אלה המיועדים לתושבי עזה האמורים להתפנות מהעיר עזה.

מבצע ההשתלטות על העיר עזה המיועד להתחיל בקרוב, ובמידה מסויימת אפשר לומר שהחל, תלוי בין השאר בהצלחת העתקת רוב האוכלוסיה מעזה לכיוון דרום. זו הסיבה שבצה"ל רואים בהקמת המתחמים ההומניטריים בדרום הרצועה משימה ראשונה במעלה.

לנו נודע כי ישראל כורכת את הקמת המתחמים ההומניטריים הללו בתכנית לשיקום הרצועה שתחל לאחר המלחמה, והמתחמים הללו הם מעין פיילוט לשיקום. בין השאר ירחיבו ירדן והאמירויות את בתי החולים שדה שהן מפעילות ברצועה, ועבורם יבנו מבנים רחבים יותר ויוכנס ציוד רפואי רב המותאם לתנאים הקיימים.

האמירויות חנכה בסוף השבוע את קו המים החדש לרצועה ממתקן התפלה קטן בשטח מצריים, תאריך את הקו הזה למתחמים ההומניטריים המוקמים והולכים. במתחמים הללו הולכת ונשלמת עבודת התשתית למים חשמל וביוב, ויוקמו בהם עשרות אלפי אוהלים משפחתיים, מתקנים סניטריים וכן אוהלים המיועדים למרפאות, בתי ספר, מסגדים ושימושים ציבוריים אחרים.

בתכנית הזו מעורבים גורמים בינלאומיים רבים, ובניגוד לחוסר שיתוף הפעולה של האו"ם במרכזי חלוקת המזון של GHF כאן, כמה מארגוני האום מעורבים, אף שהם מנסים להצניע זאת. בכך, עסקה, בין השאר, הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו עם הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם ועם סינדי מקיין, המנכ"לית של תוכנית המזון העולמית (WFP), אחד מארגוני הסיוע החשובים של האו"ם.

בתום הפגישה התפרסמה ידיעה חיובית על התרחשותה, אבל יממה אחר כך מקיין, כנראה כדי להימנע מביקורת פרסמה הודעה ביקורתית כלפי ישראל ואזהרה ממצב הרעב של האוכלוסיה, לטענתה. אבל WFP ועוד ארגונים בינלאומיים, ובהם כאלה של האו"ם, מעורבים בהקמת המתחמים ההומניטריים הללו.

התכנית עמדה במרכז הדיונים שכינס הנשיא טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. מקורות אמריקנים אישרו בפנינו כי בפגישה הוצגו התכניות המפורטות, ובהן תחומי אחריות של ארגונים ומדינות לשיקום הרצועה. הפגישה התקיימה בהמשך לדיונים בועדות החוץ של הקונגרס, ובהן הביאו נציגי הארגונים את תכניות השיקום.

בדיונים אישר טראמפ את הרעיון של קידום כמה מהתכניות כבר לטווח הקרוב, ובהן חינוך, אספקת מזון ודיור זמני. מדובר ההתחלת ישום הן במקרה של הפסקת אש אם תהיה עסקה, אבל גם במקרה של המשך הלחימה, והיישום יתממש באזור דרום הרצועה הנמצא בשליטת צה"ל ובו שקט יחסי.

לפי המקורות האמריקנים, בדיונים בבית הלבן השתתפו לבד מנציגי משר ההגנה ומחלקת המדינה האמריקנים, גם נציגים של ארגונים בינ"ל האמורים ליטול חלק במהלכים וכן נציגים ישראלים. ביניהם היה גם טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא המשמש גם איש קשר למדינות המפרץ ומעורב עמוקות בארגון הבינלאומי של תהליך השיקום.

השר רון דרמר האמון על הקשר עם הממשל נפגש עם כמה ממשתתפי הישיבה, ובהם הנשיא, והציג את העמדה הישראלית המבקשת לקדם את הטיפול ההומניטרי בתושבי הרצועה, אך ללא מעורבות חמאס וגם לא הרש"פ. ישראל דורשת עוד להשאיר בידיה את השליטה הבטחונית המלאה ברצועה, לצד הפרימטר וציר פילדלפי.