"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גנץ יציג פתרונות - ודדליין לנתניהו: כל הפרטים מההצהרה הצפויה
הנאום של בני גנץ הערב יציע יוזמה פוליטית, קצובה בזמן, שתיתן פתרון אמיתי ואופרטיבי לסוגיית השבת החטופים, משבר הגיוס והורדת הנטל על המשרתים
גנץ . צילום: יוסי זליגר

גנץ יציג פתרונות - ודדליין לנתניהו: כל הפרטים מההצהרה הצפויה

הנאום של בני גנץ הערב יציע יוזמה פוליטית, קצובה בזמן, שתיתן פתרון אמיתי ואופרטיבי לסוגיית השבת החטופים, משבר הגיוס והורדת הנטל על המשרתים

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בני גנץ, יו"ר מפלגת "כחול לבן", ישא הערב (שבת) בשעה 20:30 הצהרה מיוחדת. מבחינתו של גנץ, מדובר בהצהרה הכי משמעותית מאז היציאה שלו מהממשלה ביוני 2024. בנאומו הוא יפנה במסר לאומי מאחד, לכל חלקי החברה הישראלית.

כמו כן, הנאום צפוי להציע יוזמה פוליטית, קצובה בזמן, שתיתן פתרון אמיתי ואופרטיבי לסוגיית השבת החטופים, משבר הגיוס והורדת הנטל על המשרתים. המתווה המתוכנן כולל כניסה לממשלה וקביעת תאריך לבחירות.

בתקופת הזמן הזו גנץ מבקש לאפשר לראש הממשלה נתניהו להתקדם הן בסוגיית השחרור החטופים והן בחקיקת חוק גיוס שיאפשר הורדת הנטל על המשרתים. במידה וגנץ יחבור שוב לנתניהו, תהיה זו חבירתו השלישית אליו בקריירה הפוליטית שלו. הפעם הראשונה הייתה בקורונה, והשנייה עם פרוץ המלחמה.

נתניהו וגנץ (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

גנץ החל את הקריירה הפוליטית שלו כהבטחה גדולה, עם בחירות 2019 א' בהן זכה ב-35 מנדטים. אולם במקום להוביל את ישראל לאחדות לאומית, בחר שלא להקים ממשלה עם נתניהו.

בשיא משבר הקורונה ולאחר שלוש מערכות בחירות בתוך 11 חודשים, בחר גנץ לשלב ידיים עם נתניהו ולהקים ממשלת אחדות - דבר שהוביל להתפרקות "כחול לבן". לאחר שעבר בשלום את בחירות 2021 עם שמונה מנדטים, וזאת לאחר שהסקרים חזו לכחול לבן לעבור בקושי את אחוז החסימה, נראה היה שגנץ מצליח לקבע את מעמדו לאחר שגייס לצידו את גדי איזנקוט וגדעון סער והקים איתם את המחנה הממלכתי.

גנץ בישיבת סיעה של כחול לבן, צילום: גדעון מרקוביץ

למרות התוצאה המאכזבת בבחירות 2022 (12 מנדטים בלבד), דווקא הרפורמה המשפטית ומחאות קפלן שהשביתו את המדינה הובילו לשעתו הפוליטית היפה של גנץ, כאשר בסקרים מפלגתו של גנץ נסקה ל־29 מנדטים והיתה למפלגה הגדולה בישראל.

רפורמה בהסכמה לא הושגה, אך מעמדו של גנץ המריא עוד יותר בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. המחנה הממלכתי בראשותו קיבל 37 מנדטים בסקרים, לאחר שגנץ, שאמנם ישב בקבינט המלחמה, נתפס על ידי רבים כראש הממשלה בפועל, בעיקר בשל השפל במעמדו הציבורי של נתניהו בחודשי המלחמה הראשונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...