בין גנץ לסמוטריץ': הפרדוקס של נתניהו - והאסון שחייב להימנע

שני השרים משדרים חוסר אמון וזלזול בראש הממשלה בנימין נתניהו, כאילו הוא שבוי בידיהם וכאילו הוא שליט בובה שניתן לכוון לפי רצונם, אפילו במהלכים גורליים כמו כיבוש העיר עזה או שחרור החטופים.

מצד שני ניצב רא"ל בדימוס בני גנץ עם סיעתו בת שמונה המושבים. גנץ נתפס כממלכתי יחסית, הרואה את האינטרס הלאומי מעל לכל, אך הוא אינו מספיק נציבותי. ניסיון העבר מלמד שהוא רגיש מאוד ללחצי השמאל, לובי החטופים והתקשורת.

לפני כשבוע הפטיר סמוטריץ' בחוסר אחריות, שאם נתניהו ילך לעסקה חלקית של שחרור חטופים, באותו רגע לא תהיה לו ממשלה. איום קשוח, אך בסגנון החרדים המוכר. מבחינת סמוטריץ', נתניהו אינו זכאי לקרדיט כמי שהוביל בהצלחה בלתי צפויה את המלחמה הרב-זירתית.

הלובי הימני בנושאים הבטחוניים דורש הכרעה מוחלטת של חמאס, ולשיקול דעתו של מנהיג המלחמה בתמרון בין האילוצים המדיניים, שחרור החטופים והשיקולים הצבאיים, אין משקל מבחינת המנהיג המגזרי.

כאן משחקת אחת החולשות של החברה והמערכת הישראלית. בעוד שיש חולשות רבות המעודדות את האויבים להמשיך להתנכל, קיימת חולשה מובנית במערכת הפוליטית הגורעת מהיכולת להנהיג בזמן מלחמה: הצורך לתחזק קואליציה המתפוררת מכל מיני שיקולים, בזמן שדרושה לכידות פנימית בקבוצת ההנהגה.

כתוצאה מאיומי סמוטריץ' ובן גביר, נמצא ראש הממשלה במצב פרדוקסלי: אולי הוא יכול להתניע את המהלך לשחרור החטופים וסיום המלחמה - וזה אולי פשר האמירה הלא אחראית של הנשיא טראמפ לגבי מספר החטופים החיים - אך הוא מאבד את האיתנות הממשלתית הדרושה להמשך המיקוח האכזרי מול חמאס.

נניח שהחזרת כמחצית החטופים מתבצעת ובמקביל סמוטריץ' יורד מהבמה. הקואליציה תצטמק מאוד אך תחזיק מעמד בזכות סיעת גנץ עם שמונה מושביה. מאחר שבני גנץ ואנשיו פחות קשוחים ונציים, ואין להם מוטיבציה אמיתית לקראת חידוש סבב מלחמתי נוסף, באופן מיידי ירד כושר המיקוח של ראש הממשלה מול הנותנים והנושאים.

זהו הפרדוקס של העסקה החלקית. בממשלה כפי שהיא כיום, העסקה החלקית היא מבוא למשא ומתן על סיום המלחמה והחזרת שאר החטופים, כפי שהסביר רון דרמר לפני זמן רב בראיון לדן סינור בפודקאסט שלו.

בעיה נוספת: מפלגתו של גנץ כבר איננה קיימת. יש סימן שאלה גדול על מידת הלכידות של השמיניה. לכן יש תחושה - וקשה למדוד זאת במדויק - שמתחילה ירידה בתמיכה הציבורית בליכוד ובנתניהו. מנהיג מלחמה התלוי למעשה בסחטנות של מנהיג מגזרי - זה נראה רע. לא היה דבר כזה בהקשרי מלחמות גורליות.

יתכן שסמוטריץ' ובן גביר מבינים שההחלטה מהשבוע שעבר על תפיסת שטח E1 באמצעות בנייה מוגברת של אלפי יחידות דיור בין ירושלים למעלה אדומים, חשובה יותר מכל החלטה על המשך המלחמה. אם כך, מוטב שיתנו גיבוי מלא לשיקול דעתו של ראש הממשלה בנושא החטופים.

התפרקות הממשלה והליכה לבחירות לפני סיום המלחמה ושחרור החטופים - היא אסון לאומי.