"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הענק המצרי מתעורר: לישראל יש מנופי לחץ נגד מצרים, כדאי שתשתמש בהם

כבר שנים מצרים תלויה בגז הישראלי כדי לשרוד וללא אספקה זו יתרחשו הפסקות חשמל נרחבות במדינה • ישראל עומדת לחתום על עסקת ענק של 35 מיליארד דולר למכירת 130 ממ"ק גז למצרים • למרות הסכם השלום הרשמי, מצרים מתנהגת כיריבה עם צבא גדול שמכוון נגד ישראל

,עודכן
0השמעה
אסדת הקידוח לווייתן. צילום: AP

באופן רשמי, יש הסכם שלום בין מצרים וישראל. מעשית, השכנה מדרום־מערב היא יריבה של ממש. כי כמו בסיפור על כיפה אדומה, הישראלים שואלים את מצרים "למה יש לך צבא גדול כל כך? מדוע איום הייחוס שלו הוא ישראל? לשם מה בניית המנהרות והארכת מסלולי ההמראה בסיני? ומה ההצדקה להכנסת הכוחות לחצי האי בלי לבקש את אישור ישראל ובניגוד להסכם השלום?".

הפסגה במצרים: א-סיסי, אבו מאזן ועבדאללה נועדו באל־עלמין, אוגוסט 2023 // קרדיט: הלשכה המלכותית הירדנית

תשובות טובות לשאלות האלה אין, כך שבפרט אחרי הפתעת הטבח, ראוי להזכיר את דברי הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי: "למצרים יש צבא גדול, עם אמל"ח מתקדם, עם מטוסים וצוללות, כמות גדולה של טנקים ולוחמי חי"ר". הלוי הוסיף כי לפי ההערכות כרגע לא מדובר באיום, אבל "זה יכול להתהפך ברגע".

גם בזירה המדינית מצרים מאתגרת באופן קבוע את ישראל. זו אחת הסיבות שהיא מסרבת לקלוט - אפילו זמנית - את העזתים, או לתת להם טריטוריה בסיני. היא לא רוצה את האוכלוסייה המוסתת הזו אצלה - אבל גם נוח לה שהיא נלחמת בנו. מבחינת א־סיסי, שתי ציפורים במכה אחת.

לכך יש להוסיף את השנאה לישראל באליטות המצריות, בשכבות העממיות, ברשתות החברתיות ובתקשורת המצרית, וגם את המוקשים שהיא זורעת בפני ישראל במוסדות הבינלאומיים. כל זה ביחד קרוב יותר למלחמה קרה מאשר ל"שלום קר".

מצרים מסרבת לקלוט - אפילו זמנית - את העזתים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי,צילום: אי.אף.פי

הפרדוקס הגדול הוא שלישראל יש מנופים משמעותיים להעמיד את מצרים במקומה. ראשית - האמריקנים: ירושלים סייעה פעמים רבות לקהיר במסדרונות בוושינגטון לאורך השנים. אפשר וראוי להפוך כיוון ולהעיר את תשומת ליבו של הקונגרס למתרחש.

שנית - הגז: כבר שנים שמצרים תלויה בגז הישראלי כדי לשרוד. בלעדיו יהיו הפסקות חשמל נרחבות במדינה. נוסף על כך, הכלכלה המצרית, שלמעשה גוזרת קופון על הגז שהיא קונה מישראל ומוכרת לאירופה, תאבד מקור הכנסה משמעותי אם מישהו אצלנו יוריד את השאלטר.

כל זה נכון שבעתיים אחרי עסקת הענק העתידית שעליה פורסם השבוע. על פי התכנון מצרים תרכוש ממאגר לוויתן 130 ממ"ק גז ב־14 השנים הקרובות, בסכום מצטבר של 35 מיליארד דולר.

בעל הסמכות לאשר את החתימה הוא שר האנרגיה אלי כהן. כשר חוץ לשעבר וכאדם עם ראייה אזורית מפוכחת, כהן מבין את הערך המדיני העצום של העסקה הזו. הוא אמנם לא יחליט לבד אם לאשר אותה, אלא יעשה זאת בעצה אחת עם ראש הממשלה, ואולם ברור שיש בידיהם מנוף רב עוצמה. השאלה היא אם ינצלו אותו.

כי הגיע הזמן להבהיר למצרים שגמרנו להיות פראיירים. אחד הצרכים הדחופים ביותר של ישראל הוא פתיחת צינור יציאה לאוכלוסייה בעזה. הגיעה השעה שישראל תתנהל כמו מדינה בוגרת ותשתמש במנוף הכלכלי־אנרגטי העומד לרשותה כדי לקדם את האינטרס הלאומי הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר