"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עד כמה מפחיד השוט של העולם במקרה של החלת הריבונות ביו"ש?
ניתן לצפות להאצה של תהליך ההכרה במדינה פלשתינית ולהחלטות מוקצנות נגד ישראל בפורומים בינלאומיים • ויש נקודה נוספת: במישור המדעי, אירופה לא מעניקה נדבות לישראל
בנייה ביו"ש. להקטין את הנזק | צילום: יוסי זליגר

עד כמה מפחיד השוט של העולם במקרה של החלת הריבונות ביו"ש?

ניתן לצפות להאצה של תהליך ההכרה במדינה פלשתינית ולהחלטות מוקצנות נגד ישראל בפורומים בינלאומיים • ויש נקודה נוספת: במישור המדעי, אירופה לא מעניקה נדבות לישראל

דני זקן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון תתפרש בעולם הדיפלומטי, ובעיקר ביבשת הישנה, כקריאת תיגר ישראלית על הרצון העולמי בפתרון הסכסוך.המשמעות תהיה הפעלת מנגנון העיצומים כלפי ישראל, שכבר הוכן באיחוד האירופי בשבועות האחרונים וכולל השעיה של הסכמי האסוציאציה.

בסיס השת"פ עם האיחוד במגוון תחומים, הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים, השעיה של הסכמי תעופה, קיצוץ או ביטול של הסכמי שת"פ מדעיים, צמצום היבוא מישראל ועד כדי דרישה להוצאת ויזה לישראלים המבקשים להגיע למדינות האיחוד.

לרבים מצעדים אלה נדרש קונצנזוס מלא של כל מדינות האיחוד, לחלקם דרוש רוב מיוחס, וחלק ימומש גם ברוב רגיל.

במישור הדיפלומטי, תהיה האצה של תהליך ההכרה במדינה פלשתינית, וצפויות החלטות מוקצנות נגד ישראל בפורומים בינלאומיים. "ההישגים של משרד החוץ בחודשים האחרונים במניעת העיצומים עשויים להימחק בתמונת מצב כזו", אומר גורם דיפלומטי ישראלי.

איחוד אירופי, צילום: רויטרס

אבל לבד מכך, הצפי בישראל הוא שיתרחב "החרם השקט" על ישראל ועל ישראלים; זהו חרם הכולל אי־הזמנת ישראלים לכנסים, דחיית מאמרים מדעיים, הקטנה בשת"פים כלכליים ובקשרי מסחר וכלכלה, ועוד.

אבל יש גם מה שעשוי לצמצם או למנוע את הצעדים הללו. בהיבט הדיפלומטי, ארה"ב עדיין לצידנו ורבים בממשל טראמפ תומכים בריבונות ישראלית ביו"ש, ולכן היא תמנע החלטות מרחיקות לכת בכל מקום שתוכל, לרבות הפעלת לחץ על מדינות אירופה. בדיפלומטיה הפנים־אירופית - מדינות כמו הונגריה, צ'כיה והידידות הקבועות אוסטריה וגרמניה, ימנעו הטלת עיצומים וצעדים מרחיקי לכת הנדרשים לקונצנזוס או לרוב מיוחס.

ויש נקודה נוספת: במישור המדעי, אירופה לא מעניקה נדבות לישראל. המדע הישראלי הוא נדבך חשוב מאוד במדע העולמי בתחומים רבים, ומועצת המחקר האירופי מפנה לכאן משאבים רבים, מפני שהמחקרים כאן הם מהמעולים בעולם.

יוסי דגן, צילום: גדעון מרקוביץ'

מי שנמצא בחזית הזו ממש כעת בביקור בבודפשט, הוא ראש מועצת שומרון יוסי דגן. דגן אומר לישראל היום כי התמונה רחוקה מלהיות חד מימדית נגדנו. "אפשר לייצר בלוק חוסם נגד צעדים ברוטליים של האיחוד האירופי והמנגנון המסואב שלו נגדנו. יש לצידנו מדינות ובהן הונגריה וצ'כיה וכן פרלמנטרים במדינות אחרות.

השרים סער ושיקלי עשו שינוי בעניין והם משקיעים רבות באירופה. רבים באירופה מבינים כי ישראל היא הסכר האחרון בפני האסלם הרדיקלי והיא זו שתמנע את הכחדת התרבות המערבית האירופית". אבל גם דגן מודה כי רוב ממשלות אירופה לא שם "הן עוינות את ישראל" וכי המאבקים שהוא ומשרד החוץ מנהלים, לכל היותר יקטינו את העיצומים והנזק הדיפלומטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דני זקן

כתב מדיני

מסקר את האזור המופרע שלנו, המזה״ת, כבר כמעט ארבעה עשורים - מהאינתיפאדה הראשונה, דרך אוסלו, האינתיפאדה השנייה, לבנון 2, ההתנתקות, חמאס בעזה וסבבי הלחימה, ועד הסכם הגרעין, הסכמי אברהם ו־7 באוקטובר. מתמחה בגיאו־אסטרטגיה אזורית, העולם הערבי, כלכלה מול דת, מנועים מרכזיים בתהליכים וגם בתקשורת. מנתח מה מניע תהליכים, מנהיגים ותנועות, ומפרש אירועים והצהרות. נושא תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית, ובעיצומו של מחקר על הכתבים הפוליטיים בישראל. בעבר מפקד גלי צה"ל, כשהמורשת העיקרית היא שינוי בתהליך הקבלה שהביא לעלייה של פי שמונה במספר גלצניקים עיתונאים מהפריפריה.

Load more...